רוסיה: הסנקציות על איראן פוגעות בכלכלה שלנו

בזמן שמדינות במערב רוצות להטיל סנקציות נוספות על טהרן, מבהירה מוסקבה כי היא לא מתכוונת ליישר קו עם גרמניה, צרפת ובריטניה: שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר הבוקר (שבת) כי הסנקציות האמריקניות על סוריה ואיראן מזיקות לאינטרסים הכלכליים של ארצו.

"הסנקציות האמריקניות על סוריה ואיראן פולשות לתחום הפעולה של חברות רוסיות ומשפיעות באופן הולך וגובר על האינטרסים שלהן", אמר שר החוץ הרוסי בשולי ועידת פסגה בוולדיבוסטוק שבמזרח רוסיה, שם נפגש, בין היתר עם מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון.

לברוב אמר כי הסנקציות פוגעות בעיקר בבנקים. לדבריו, הוא העלה את הסוגייה בפגישה עם קלינטון. "אני לא יודע מה יהיו התוצאות של הדברים", הוא אמר. לגבי הסנקציות על רוסיה, הוא הוסיף כי סנקציות על משטרו של בשאר אסד לא יועילו כלל.

"להציב קו אדום לתקיפה"

במקביל, הקריאות של ההנהגה הישראלית, הפומביות והחשאיות, כי על ארצות הברית לנקוט עמדה תקיפה יותר נגד איראן זוכות הבוקר לעידוד משמעותי מאחד מכלי התקשורת החשובים בוושינגטון. במאמר המערכת של "וושינגטון פוסט" נכתב כי יהיה זה נבון מצד הנשיא ברק אובמה להיעתר לבקשות הישראלים, ולהצהיר בפומבי שהוא נכון במקרה הצורך לתקוף את מתקני הגרעין של איראן.

במאמר נכתב כי זה זמן רב שאפשר להבחין בחילוקי הדעות בין אובמה לנתניהו סביב הדחיפות שיש לשקול פעולה צבאית נגד איראן. "הבית הלבן אמר לאורך זמן כי למרות התקדמותה של טהרן בהעשרת האורניום וסירובה לדון ברצינות עם המעצמות בנושא, 'עדיין יש זמן ומקום לדיפלומטיה', עמדה שאנו נוטים להסכים עמה", נכתב במאמר. "ישראל בהעלותה את האפשרות שאיראן מתקרבת ל'אזור חסינות', שממנו אי אפשר יהיה לפגוע בתוכנית הגרעין, אותתה כי היא עשויה לפעול חד-צדדית בחודשים הקרובים.

"חריפותם של חילוקי הדעות השתקפו בדבריו של מייק רוג'רס, יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, שאמר כי צפה ב'חילופי דברים קשים' בין נתניהו לדן שפירו, השגריר האמריקני בישראל, במהלך פגישה ב-24 באוגוסט", עוד נכתב כי "ישראלים רבים מאמינים שנתניהו, ככל הנראה, ידחה פעולה צבאית כרגע בשל התנגדות חזקה מבית, כמו גם בשל לחץ מוושינגטון".

ועידת המדינות הבלתי מזדהות בטהרן, איראן, בסוף אוגוסט צילום: איי פי

העיתון, שבעבר זוהה עם נטיות ליברליות, אך בשנים האחרונות פנה במידה מסוימת לימין, כתב עוד: "אולם, חוסר ההסכמה עדיין מסב נזק. הוא מעביר לאיראן מסר שאין מה לדאוג בנוגע למלחמה. באופן ברור, מנהיגיה מתנהגים כאילו אין עליהם לחץ להגיע לפשרה. כמו כן, חוסר ההסכמה מביא לתמונה המוזרה, שבה קצינים אמריקנים בכירים ודיפלומטים מתמקדים בניסיון למנוע תקיפה ישראלית מאשר למנוע פצצה איראנית.

"בשבוע שעבר מר נתניהו הצביע על דרך להתגבר על חילוקי הדעות בין ישראל לבין ארצות הברית - דרך הצהרה פומבית ברורה ממר אובמה על נכונותו לתקוף, אם איראן תחצה 'קווים אדומים' בתוכניתה הגרעינית", נכתב ביחס לדרישות מירושלים. "ישראל מבקשת הצהרה כזו זה זמן רב, אך אובמה הגביל את עצמו לאמירה כי יש למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, וכי 'כל האפשרויות על השולחן'".

המאמר סיכם את השתלשלות האירועים בעצה לא מרומזת לנשיא האמריקני. "ברור שיש סכנות להתבטאות נשיאותית מפורשת יותר, הכוללות את הסיכון שארצות הברית תגלוש ב'מדרון חלקלק' לעבר מלחמה, אך אם מר אובמה נחוש לפעול צבאית אם איראן תפעל בנחישות לעבר ייצור פצצה, כמו למשל אם תעשיר אורניום לרמה צבאית או תגרש פקחים, יהיה נבון מצדו לומר זאת בפומבי. אם יעשה כן, הוא ישפר את היחסים עם מר נתניהו וירתיע את ישראל מלפעול חד צדדית – וייתכן שישכנע את איראן שהגיע הזמן להתפשר".

אירופה מתכוונת להדק העיצומים

אתמול הסתמן כי הלחץ הבינלאומי על איראן גובר משמעות, כששרים בכירים באיחוד האירופי אמרו כי יתחילו לגבש סבב סנקציות נוסף על טהרן, המתמודדת גם כך עם עיצומים חונקים מצד אירופה והעולם. שר החוץ של גרמניה, גידו וסטרוולה, אמר כי על האיחוד להטיל סנקציות נוספות על איראן בקרוב, אולי בתוך שבועות, כיוון שטהרן עדיין אינה משתפת פעולה עם הדרישות הבינלאומיות בכל הנוגע לתוכנית הגרעין שלה. שר החוץ של צרפת, לורן פביוס, הצטרף לדבריו, ואמר כי יעבוד יחד עם וסטרוולה ועם עמיתם האיטלקי בימים הקרובים על הצעה לסנקציות חדשות.

להצהרות וסטרוולה ופביוס יש משמעות רבה, כיוון שלגרמניה ולצרפת יש משקל משמעותי בקואליציה האירופית נגד איראן, והן מסמנות נכונות גוברת ביבשת להחריף את העיצומים על משטר האייתוללות. יש לזכור כי ההצהרות באות אחרי תקופה של דיווחים גוברים על האפשרות שישראל תתקוף באיראן בקרוב, דיווחים שבעולם היו שייחסו לרצון של ישראל להדק את החבל סביב צווארו של המשטר האיראני בעזרת סנקציות נוספות מהמערב או בעזרת איומים אמינים של המערב בתקיפה צבאית באיראן.

רק לפני חודשיים נכנס לתוקפו חרם הנפט שהטיל האיחוד האירופי על איראן, חרם שעליו הוחלט בסוף השנה שעברה. אף שהאיראנים דבקים בסירובם להשעות את תוכנית הגרעין, ידיעות המגיעות מהמדינה מעידות על כך שלעיצומים יש השפעה רבה על הרחוב האיראני. ערכו של המטבע האיראני פחת באופן דרמטי בשנה האחרונה, ובמדינה מדווחים על קושי בהשגת עוף בשל מחירו הגבוה ועל עלייה משמעותית במחיריהם של מוצרים נוספים. בניסיון לשטות במערב, ניסתה איראן לצנזר את הדיווחים על הקשיים שגורמות הסנקציות למדינה, ושר התרבות הורה לכלי התקשורת להימנע מלדווח על השפעתן.

בצעד חריג המעיד אף הוא על הלחץ הבינלאומי הגובר על איראן, הודיעה אתמול קנדה כי היא משעה את היחסים שלה עם איראן, סוגרת את השגרירות שלה בטהרן ומגרשת את כל הדיפלומטים האיראנים משטחה. על המהלך הדרמטי הודיע שר החוץ של קנדה, ג'ון ביירד. בהודעה שפרסם השר הסביר כי ממשלת איראן "מהווה כיום את האיום המשמעותי ביותר לשלום העולם והביטחון בעולם".

ביירד הזכיר את תוכנית הגרעין של איראן ואת הסיוע הצבאי שהיא מגישה למשטרו של בשאר אסד בסוריה, הטובח באזרחיו. "המשטר האיראני מספק סיוע צבאי הולך וגובר למשטר אסד; הוא מסרב לשתף פעולה עם החלטות האו"ם בנוגע לתוכנית הגרעין שלו; והוא מאיים באופן עקבי על קיומה של ישראל, משתמש ברטוריקה אנטישמית ומסית לרצח עם", נאמר בהצהרה.