הבריטים הסירו את הכפפות: "הלחץ הציבורי גרם למלחמה בתכנוני מס לעלות הילוך"

אחד מסימני ההכר של סטארבקס הוא ריח הקפה שמרגישים הלקוחות מיד כשהם נכנסים פנימה. הריח, כמו גם הספלים עם הלוגו של החברה והמוזיקה המרגיעה, הם הסיבה שהלקוחות חוזרים לשתות קפה שוב ושוב, ומשלמים - שוב ושוב - מחיר גבוה יותר מאשר במקומות אחרים.

לכן, כשהגיעו 1,000 מפגינים רועשים לסניפים של הרשת ברחבי בריטניה בראשית החודש, הם ביקשו לפגוע בדיוק בתדמית הרוגע הזאת, בבטן הרכה של סטארבקס.

הם רצו להכניע את ענקית הקפה העולמית, שהצליחה (ככל הנראה, בעזרת רואי חשבון מאוד מוכשרים), לשלם מס של 8.6 מליון ליש"ט בלבד מאז שנת 1998. זאת בזמן שמכירות הקפה שלה הגיעו ל־3 מיליארד ליש"ט ב־735 סניפיה בבריטניה.

תחקירים ומצלמות נסתרות

נושא המיסוי על חברות בינלאומיות עובר בהדרגה מהעמודים הפנימיים של העיתונים הכלכליים בבריטניה לעמודים הראשונים של כל העיתונים. "הגרדיאן" פרסם סדרת תחקירים וחשף את שמותיהם של אנשים המתחמקים מתשלום מס. BBC הקדישה לנושא פרק בתוכנית התחקירים "פנורמה". הרשת שלחה לחברות המתמחות בהימנעות מתשלום מס צלמים מצוידים במצלמה נסתרת. היא הראתה את הקלות שבה ניתן להסתיר מיליונים ממס הכנסה, אפילו כשמדובר בהלבנת כספים. אפילו "הסאן", הצהובון שהפך את הטראש לאמנות, מעדכן את קוראיו בעלילות המסים של סטארבקס. "הבוסים בסטארבקס התעוררו והריחו את הקפה", כתב הסאן כאשר דיווח על החלטת סטארבקס "לתרום" 20 מיליון ליש"ט למשרד האוצר הבריטי בשנתיים הקרובות - יותר מכל המסים ששילמה מאז נכנסה לבריטניה ב־1998.

ג'ון כריסטיאנסן: סטארבקס נמצאת ברחובות הראשיים של רוב הערים החשובות בעולם. זו מטרה מאוד מתאימה לקמפיין בינלאומי ולחרם"

את הצעת התרומה אגב כינו ב־UK Uncut, הקבוצה המארגנת את ההפגנות, "תכסיס יחסי ציבור שהגיע היישר מתקציב השיווק של סטארבקס". יותר מזה, תרומה כזו מקדמת רעיון שלפיו חברות בינלאומיות מחליטות כמה מס הן ישלמו לפי מידת הלחץ שמופעל עליהן.

מאחורי הקלעים של המלחמה בתכנוני המס עומדת קבוצה קטנה של אנשים שמנסה כבר שנים להעלות את הנושא למרכז סדר היום הציבורי בבריטניה ובעולם. 2013, כפי שזה נראה עכשיו, הולכת להיות השנה שבה יקשיבו למי שצועקים שהמלך הוא עירום. "כשמדובר בחברה האזרחית, זה נושא בעל חשיבות עליונה", אומר ל"כלכליסט" ג'ון כריסטיאנסן, ראש ארגון Tax Justice Network, שהיה במשך תקופה ארוכה יועץ כלכלי לממשלת ג'רזי, אחד ממקלטי המס החשובים בעולם. "לא רק ב־2013, זה לא יתוקן בשנה אחת, אבל זה בהחלט נמצא גבוה יותר בסדר היום הפוליטי. הלחץ הציבורי כבד מאוד, והוא הולך וגדל. רוב סוכנויות הפיתוח הכלכלי החליטו להעניק לנושא עדיפות בקמפיינים ב־2013 וב־2014".

מה היתרון מבחינתכם בהתמקדות בסטארבקס?

"סטארבקס היא חברה מאוד בולטת. הם נמצאים ברחובות הראשיים של רוב הערים החשובות בעולם. במובנים מסוימים, זו מטרה מאוד מתאימה לקמפיין בינלאומי ולחרם".

עובדת סטארבקס בלונדון מחלקת שוקו לעוברים ושבים, החודש. מנסים לרכך את הזעם הציבורי צילום: אי פי איי

סטארבקס היא מטרה נוחה גם משום שקל יותר לפעילים להסביר לבריטים איך התחמקותה מתשלום מס משפיעה עליהם. בהפגנה האחרונה, הם הפכו חלק מהסניפים למקלטים להומלסים. תכנוני המס של חברות כמו סטארבקס, הם טוענים, מגדילים את הגירעון בתקציב ומובילים לקיצוצים, שפוגעים במיוחד בשכבות החלשות ביותר. וכפי שאומר כריסטיאנסן, בימים האלה קל יותר להבין את הפגיעה.

"בתקופה שבה צעדי צנע מאוד חזקים מיושמים ומקצצים בהוצאה הציבורית, ובאותו זמן הממשלה מעלה מסים לאנשים הרגילים, היא מקצצת במסים של חברות בינלאומיות. הציבור רואה את זה לא רק כמעשה לא הוגן, אלא גם כפגיעה בכלכלה - כיוון שחברות לא משקיעות בבריטניה ויושבות על ערימות ענקיות של מזומנים. עוד הטבות מס לא יעזרו להמריץ את הכלכלה".

אבל הממשלה החליטה להילחם בחברות בינלאומיות בנושא הזה.

"הדיבורים לא באו לידי ביטוי במעשים. לדוגמה, ממשלת בריטניה מציעה תקנה נגד הימנעות מתשלום מס, אבל ההגדרה שלה צרה מדי כדי לשרת מטרה שימושית. מה שנדרש כאן הוא עיקרון כללי נגד הימנעות ממס. הממשלה הנוכחית נשארה מחויבת מדי לתחרותיות במיסוי כאסטרטגיית פיתוח כלכלי, ואין לה באמת כוונות רציניות להילחם בהימנעות מתשלום מס, כיוון שיש חוסר התאמה בין שתיהן".

שר האוצר אמר שיוסיף תקציב של 77 מיליון ליש"ט למס הכנסה כדי להילחם בתכנוני מס אגרסיביים.

"צריכים להסתכל על זה בהקשר של קיצוצי ענק במצבת כוח האדם של מס הכנסה. המציאות היא שמס הכנסה רוקן. יש תוכניות לקיצוצים נוספים במספר העובדים שם. אז ה־77 מיליון האלה לא יגיעו רחוק מאוד".

למסות על בסיס אחד

אז מה כן צריך לעשות? אתם תומכים בחשיפה ובהוקעה של חברות כאלו?

"שר האוצר אמר שהוא לא תומך בעיקרון של חשיפת והוקעת החברות הנמנעות ממס. אני חושב שזה כלי עוצמתי מאוד לשינוי. החברות צריכות להיות הרבה יותר שקופות ולפרסם את המידע החשבונאי שלהן לפי מדינה. בנוסף, צריך לפרסם את תשלומי המסים של חברות. לפחות כאן בבריטניה הדרך שבה אנחנו ממסים חברות בינלאומיות לגמרי לא מתאימה למאה ה־21. צריך למסות אותן על בסיס אחיד".

נראה שהלחץ על סטארבקס בינתיים עובד. קוסטה, המתחרה, מדווחת על שיא מכירות של כל הזמנים ב־1,200 סניפיה בבריטניה. הסיבה לכך היא ככל הנראה הצבעה של לקוחות ברגליים. מניית החברה־האם של קוסטה, וייטברד, זינקה ב־50% בשנה האחרונה. למרות זאת, גם כריסטיאנסן מודה שלאנשים מסוימים זה עלול להיות קשה לחיות חיים מודרניים ולהחרים את כל החברות שמבצעות תכנוני מס. הדבר החשוב ביותר הוא ללחוץ על הממשלה שלא תיתן להן לעשות זאת.

"אני חי חיים מודרניים לגמרי ואני יכול להימנע מחברות כמו סטארבקס, והבנק שלי איננו מעורב בהימנעות מתשלום מס בכלל, אני יודע זאת בוודאות. חברות החשמל והמים שלי לא מתעסקות בדברים כאלה. אבל זה לא באמת הנושא. הנושא הוא שאנחנו צריכים שינוי פוליטי. פוליטיקאים צריכים להבין מה דרוש כדי למסות הון במאה ה־21. אנחנו חושבים שהלחץ הציבורי על חברות כמו סטארבקס ישרת שתי מטרות: ראשית, הוא יגדיל את המודעות הציבורית לנושא הזה ומדוע הוא כל כך חשוב, ושנית, הוא יפעיל לחץ על חברות להפסיק לעשות לובינג למדיניות מיסוי מיוחדת ולהפסיק ללחוץ על פוליטיקאים שלא לפתור את הסוגיה הזאת - שנותרה ללא פתרון כמעט מאה שנים, עוד מימי חבר הלאומים שקדם לאו"ם".