המגף שקוע בבוץ: "כאוס פוליטי" באיטליה

Casino, או בעברית - "בלגן". זו התחושה ששררה אמש (יום ב') באיטליה לנוכח המדגמים וקולות האמת שכבר נספרו בבחירות לפרלמנט. מהתוצאות עולה כי גוש המרכז-שמאל בהנהגת פייר לואיג'י ברסני צועד בדרך לניצחון צפוי בבחירות לבית הנבחרים, אבל גוש המרכז-ימין בהובלת סילביו ברלוסקוני, שהשלים קאמבק מרשים, נמצא בדרך לניצחון בסנאט - שלו כוח זהה לזה של בית הנבחרים.

לקראת תום ספירת הקולות, סמוך לחצות, הובילה הקואליציה של ברלוסקוני בכיסא אחד על זו של ברסני בבחירות בסנאט, ואילו בבית הנבחרים נרשם יתרון קל בלבד לברסני. תנועת "חמשת הכוכבים" של הקומיקאי בפה גרילו דורגה שלישית לאחר שגרפה בין 24 ל-25 אחוז מהקולות בשני הבתים, ואילו קואליציית המרכז של ראש הממשלה היוצא מריו מונטי הגיעה למקום הרביעי.

פייר לואיג'י ברסאני, מנהיג השמאל באיטליה צילום: בלומברג

"Italia ingovernabile" - איטליה בלתי ניתנת לשליטה - זו הכותרת שחזרה על עצמה כמעט בכל ערוצי הטלוויזיה והעיתונים בשעות האחרונות לספירה, לאור העובדה שגם אם ברסני יהיה זה שיקבל את המנדט להקים ממשלה, הוא יתקשה מאוד להקים ממשלה יציבה. הצורך בממשלה שכזו, שתוכל לנקוט צעדים משמעותיים, בולט במיוחד בעת הזו, כדי לענות על דרישות האיחוד האירופי המצפה מאיטליה לדבוק ברפורמות שהנהיג מונטי וכדי להרגיע את המשקיעים.

בהתחשב בסכנות הכלכליות האורבות לה (איטליה חמקה בשיניים ממשבר כלכלי עמוק במיוחד לפני מעט יותר משנה), אם ארץ המגף לא תצליח לכונן שלטון יציב שיסייע לשמור על יציבות פיסקלית, היא עלולה לגרור את כלכלת אירופה כולה לסחרור, והדבר מעורר דאגה גדולה במסדרונות האיחוד האירופי בבריסל. ברלוסקוני נחשב למתנגד חריף של ראש הממשלה היוצא מונטי והרפורמות שהנהיג, רפורמות שזכו לשבחים מצד מנהיגי אירופה בראשות קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.

"המצב כאוטי", הצהיר השדרן בערוץ הטלוויזיה החשוב LA7. בטלוויזיה האיטלקית דיווחו על אכזבה ששררה במטה מפלגת השמאל PD של ברסני, מנהיגת גוש המרכז-שמאל, שרק לפני חודשיים נהנתה מיתרון משמעותי מאוד בסקרים. עכשיו, לאור התוצאות החלקיות, העיתונאי הבכיר אנריקו מנטנה חזה: "הלילה כבר לא נשמע את ברסני מדבר". מעט לפני חצות התייצב בפני המצלמות דווקא סגן מזכיר מפלגת PD, אנריקו לטה, שהודה: "אין רוב בסנאט. זה מצב שכמעט לא ראינו כמותו עד היום באיטליה".

הוא ניצל את נאומו כדי להבהיר כי "הפתרון של הליכה לעוד מערכת בחירות הוא בלתי-ישים", והוסיף ש"המילה 'אחריות' שבה השתמשנו בעקביות חייבת להישמע גם כעת. אנחנו חושבים שנשיא הרפובליקה, ג'ורג'ו נפוליטנו, יכול לעזור לפוליטיקאים למצוא את הפתרון הטוב ביותר". מומחים באיטליה הסבירו שגם אם תהיה נכונות של ממש ללכת לבחירות, בעיות חוקתיות ימנעו מאיטליה לעשות זאת בששת החודשים הקרובים.

מאידך, המרוץ הצמוד מעורר שביעות רצון במחנה של סילביו ברלוסקוני, שרק לפני ארבעה חודשים נידון לארבע שנות מאסר בגין פרשת שחיתות. אלסנדרו סלוסטי מהעיתון "איל ג'ורנלי", עיתון השייך לברלוסקוני ונחשב לאחד הנפוצים ביותר באיטליה, אף הכריז בשידור חי: "ברלוסקוני הוא המנצח הגדול של הבחירות האלה" - וגם אם ראש הממשלה לשעבר לא יקים את הממשלה הבאה, קשה להתווכח עם הצהרה זו.

כשהכריז ברלוסקוני כי הוא חוזר לזירה הפוליטית ומתמודד על ראשות הממשלה, נדמה היה כי מעמדו נמצא בשפל המדרגה: הסקרים ניבאו לו אז פחות מ-15% תמיכה. אבל מאז הוא כרת ברית עם תנועת "הליגה הצפונית", ועד לתחילת פברואר הספיק לצמק את הפער ממפלגת PD ל-6-5 אחוזים בלבד ולעורר בקרב האיחוד האירופי דאגה של ממש מהחזרה שלו לזירה.

עם זאת, המנצח הגדול של הבחירות הוא דווקא גרילו. הקומיקאי והפעיל החברתי הצליח לבסס את התנועה הטרייה שלו ככוח פוליטי מן המניין תוך חודשים ספורים, אף שהוא עצמו לא מתמודד על מושב בפרלמנט בגלל הרשעה בהריגה בתאונת דרכים ב-1981. לקראת הבחירות הוא פנה לרגשות הכעס והתסכול שאיטלקים רבים חשים כלפי השחיתות והבזבזנות של מנהיגיהם, ומשך רבבות לעצרות שלו כשהסתובב ברחבי המדינה ברכב מסחרי במסגרת קמפיין שנקרא "סיור הצונאמי".

כמו בישראל, גם במרכז מערכת הבחירות באיטליה עמדו נושאים כמו פוליטיקה "נקייה" וחשש מחוסר יציבות פוליטית, אולם מתברר כי אלו לא הצליחו למשוך את המצביעים לקלפי. לפי הנתונים הרשמיים, אחוז ההצבעה בבחירות נאמד בקצת פחות מ-75% - השיעור הנמוך ביותר בבחירות הלאומיות מאז הקמת הרפובליקה אחרי מלחמת העולם השנייה, ובאיטליה ייחסו זאת לאי שביעות רצון הציבור מהפוליטיקאים וכן למזג האוויר הגשום שפקד את המדינה ביום הבחירות.