רכבת האימים האירופית לא באמת נעצרה

המדינה שהידרדרה משוק מפותח לשוק מתעורר

הפגנות ביוון צילום: רויטרס

אף כי ההערכות הן ש־2013 תהיה השנה הראשונה שבה הממשלה היוונית תדווח על עודף תקציבי ולא על גירעון, בבריסל עדיין חוששים שהאופן שאתונה מנהלת את הצנע הכואב לא עולה בקנה אחד עם הצרכים ועם ההבטחות שלה: יוון הסכימה להקטין את המגזר הציבורי שלה ב־150 אלף עובדים עד 2015, אך ההחלטה הזאת נתקלה בהפגנות, במחאה ובשביתות שמשביתות את המשק היווני ומחלישות עוד יותר את כוח העמידה של מפלגת השלטון בראשות אנטוניס סאמארס.

שיעור האבטלה ביוון עומד היום על שיא של 27% והוא צפוי רק להמשיך לעלות, לאחר שהתמ"ג צפוי על פי התחזיות להתכווץ ב־4.5% עד סוף 2013. במקביל, בסוף השבוע הודיעה קרן ההשקעות האמריקאית ראסל אינבסטמנטס, המנהלת נכסים בשווי 2.4 טריליון דולר, כי היא שינתה את הסטטוס של יוון משוק מפותח לשוק מתעורר, מה שמעיד על חוסר יכולתה של הממשלה לשמור על תחרותיות עם שאר מדינות גוש היורו.

גרמניה: המוצלחת

היוצא מהכלל שמעיד על הכלל

מה שמתרחש בגרמניה בחודשים האחרונים הוא בגדר יוצא מהכלל שמעיד על הכלל: שלשום, בדיוק באותו היום שבו הודיעה הלשכה האירופית לסטטיסטיקה על שיעור שיא באבטלה בגוש, בגרמניה דווח כי מספר המובטלים ירד בינואר ב־3,000 לשפל של 2.92 מיליון.

אם זה לא מספיק, הבנק המרכזי של גרמניה (הבונדסבנק) העריך כי הכלכלה הגרמנית תרשום צמיחה בתמ"ג ברבעון הקרוב. אולם גרמניה שומרת על עלויות עבודה נמוכות ומגבירה את היצוא משטחה על חשבון היבוא, היא מונעת ממדינות אירופה להגיע לעבוד אצלה ומגבילה את השוק שלה ליבוא מהן, באופן שעשוי לסייע להן להתאושש. אם הדינמיקה הזאת תימשך, ההצלחה של גרמניה תיעצר ואז באמת לא יישאר מי שיציל את היבשת.

צרפת: הגאוותנית

מאשימה ומתנגדת לקיצוצים

כמעט שנה אחרי שעלתה בצרפת מפלגתו הסוציאליסטית של פרנסואה הולנד, המדינה עסוקה בעיקר בהאשמת כולם מלבד עצמה. דוגמה לכך ניתן למצוא בדבריו של שר הכלכלה פייר מוסקוביסי מהשבוע שעבר, שטען כי "אסור להסתכל על הדברים בצורה פשטנית", לאחר שהנציבות האירופית הזהירה את פריז כי היא לא תעמוד ביעד הגירעון של 3% מתוך התמ"ג ב־2013.

בחודשים האחרונים מיהרה צרפת להבטיח צמיחה של 0.8% בתמ"ג ברבעון הראשון של 2013 וגירעון של מתחת ל־3% מהתמ"ג ב־2013, אבל בנציבות מצננים את ההתלהבות וחוזים צמיחה של 0.1% בלבד וגירעון של 3.7% מהתמ"ג. כשעומת עם הנתונים קרא מוסקוביסי "לא להאשים את צרפת", והתנגד לקיצוצים נוספים בתקציב.

בריטניה: הספקנית

ההדחקה הופכת להתנתקות

מה הבריטים לא היו נותנים היום כדי לחזור לאופוריה של המשחקים האולימפיים מהקיץ האחרון. אבל האימפריה לשעבר נאלצת להתמודד עם צרות בשלל תחומים ובעיות שפתרונן אינו נראה באופק. הבעיה החמורה ביותר היא הצמיחה: אף שנראה כי בריטניה עומדת להיכנס למיתון בפעם השלישית מאז תחילת המשבר (מה שמכונה "מיתון משולש"), הממשלה מסרבת להודות כי המדיניות הכלכלית שלה נכשלה.

שר האוצר ג'ורג' אוסבורן מתכוון להמשיך במדיניות צנע כדי להקטין את החוב של בריטניה. הורדת הדירוג של בריטניה בחודש שעבר על ידי מודי'ס, שנתפסת בעיני רבים כעדות לכישלון הממשלה, היא לשיטת אוסבורן רק הוכחה שהמצב חמור וצריך להמשיך לקצץ.

ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון מתמודד עם שתי קבוצות בדלניות מבית: הראשונה, מפלגת עצמאות לבריטניה (UKIP), שמעוניינת להוציא את המדינה מהאיחוד האירופי, והשנייה, המפלגה הלאומית הסקוטית, שמעוניינת להפריד את סקוטלנד מבריטניה.

הסיבה שהכלכלה הבריטית צפויה להמשיך לדשדש נעוצה בגודלו של מגזר הפיננסים, שאחראי לכ־10% מהכנסות המדינה ממסים. התעשייה הבריטית, לעומת זאת, ממשיכה להצטמק. ולכן הפוליטיקאים הבריטים מתאמצים כעת לסכל את היוזמה באיחוד האירופי להגביל את הבונוסים לבנקאים. "בריסל איננה יכולה לשלוט בשוק הגלובלי לכישורים בנקאיים", אמר ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון, "הדבר הכי גדול שמהלך כזה יכול לעשות הוא להעצים את ציריך, סינגפור וניו יורק על חשבון האיחוד האירופי המדשדש".

איטליה: המדחיקה

שוקעת בחוסר ודאות, וכולם יוצאים נפסדים

הכלכלה השלישית בגודלה בגוש היורו נקלעה בסוף החודש שעבר למבוי סתום פוליטי, אחרי ש־55% מהאיטלקים הצביעו נגד צעדי הצנע של ראש הממשלה היוצא מריו מונטי ונתנו רוח גבית מרשימה לראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני - מי שהפיל אותם מלכתחילה לתהום כלכלית בנובמבר 2011.

איטליה מוכת המיתון שרויה במשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה מאז מלחמת העולם השנייה. בעקבות תוצאות הבחירות החצויות, שום קואליציה לא נראית באופק והאופציה של סבב בחירות נוסף בעוד כשישה חודשים אינה בגדר תרחיש דמיוני. בעורפם של האיטלקים נושף גירעון מפלצתי שגובהו 127% מהתמ"ג, וההכנסה הממוצעת לנפש צנחה לרמות של לפני עשור.

ברקע הקיפאון הכלכלי נשמע היטב קולו של הקומיקאי לשעבר בפה גרילו, שזכה ב־25% מרשימים מהקולות בבחירות הכלליות ומהווה עתה לשון מאזניים להקמת קואליציה. בסוף השבוע האחרון חזר גרילו על איומיו ערב הבחירות ואמר כי איטליה תשקול פרישה מגוש היורו אם התנאים הכלכליים לא ישתנו. "החוב שלנו מרסק אותנו, הריבית הורגת אותנו", הזהיר בראיון לעיתונות הגרמנית, ולמרבה הצער לא נשמע, הפעם, כמו בדיחה.

לפי נתונים שפורסמו ביום שישי, האבטלה באיטליה היא כעת הגבוהה ביותר זה 20 שנה לפחות - 11.7%. עם זאת, מחול השדים הפוליטי המתחולל בה ודאי שאינו מקרב את ההתאוששות, הצמיחה והפשרת שוק התעסוקה, אלא רק אי־ודאות חמורה יותר.

ספרד: המשתדלת

נצמדת לצנע ומתעקשת לשדר אופטימיות

ספרד מככבת במוקד החששות והדאגה של האיחוד האירופי בשנים האחרונות בשל גודלה, מצבו הרעוע של מגזר הבנקים שלה והבעיות הכלכליות הכרוניות שמהן היא סובלת - שיעור אבטלה גבוה להחריד, גירעון תופח, חוב אדיר במגזר הציבורי, מיתון בלתי פוסק ומחירי דיור שצונחים בגלל התפוצצות בועת הנדל"ן ב־2008.

עם זאת, הממשלה במדריד ניסתה בחודשים האחרונים בכל כוחה לשדר לעולם עליזות ואופטימיות. האופטימיות הזו התבססה על ההנחה שהממשלה השמרנית כבר יישמה מספיק רפורמות וצעדי צנע מרחיקי לכת שיאפשרו לכלכלה להתחיל להתאושש. מאז עלתה לשלטון לפני שנה וחצי הממשלה השמרנית של מריאנו ראחוי היה חשוב יותר מכל להוכיח לעולם שספרד לא תהיה הבאה בתור שתבקש מהאיחוד האירופי חבילת חילוץ. לשביעות רצונה של גרמניה, היא ממשיכה להתעקש על מדיניות הצנע הקיצונית ביותר בתולדותיה גם במחיר זעם ציבורי גובר שכולל איומי היפרדות מצד קטלוניה, וגם כאשר הנתונים לא מעידים על שיפור.

כל אלה עדיין לא הפריעו לשר הכלכלה להצהיר שהמשק הספרדי יחזור לצמוח כבר במחצית השנייה של 2013, ו־40 מיליארד היורו שקיבלה הממשלה מהאיחוד להבראת מגזר הבנקים מתחילים להשפיע לטובה. ואז הגיעו הבחירות באיטליה וחשפו את ספרד במערומיה. הריבית על החוב הספרדי שוב זינקה והראתה שהמשקיעים עדיין ספקניים ביותר לגבי מה שקורה במדריד.