הצמרת הפיננסית בארה"ב תייצר אליטה אקדמית בסין

חולמים ללמוד באוקספורד? יכול להיות שכדאי להחליף את המשאלה הזו ל"ללמוד בצ'ינגחואה". מייסד קרן ההשקעות הפרטית בלאקסטון, איל הפיננסים האמריקאי סטיבן שוורצמן, הודיע בשבוע שעבר על הקמת קרן מיוחדת של 300 מיליון דולר, רובה במימון של אנשי עסקים וחברות מארה"ב, שתממן לימודים מתקדמים של תלמידים זרים באוניברסיטה העילית הסינית. המימון יתבצע על פי הדגם של קרנות אמריקאיות ואירופיות, ובעיקר על בסיס הדגם של תוכנית רודס (Rhodes) הוותיקה והיוקרתית שמממנת לימודים של סטודנטים מצטיינים מהעולם באוקספורד.

גם בואינג בתמונה

תוכנית שוורצמן שתיפתח בסין ב־2016 היא אחת התרומות הגדולות בהיסטוריה למטרה חינוכית ואחת התרומות הגדולות לכל מטרה שהיא בסין. שוורצמן תרם מכיסו שליש מהכסף, 100 מיליון דולר, ו־100 מיליון נוספים כבר גויסו מתורמים שעמם נמנים בנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס, בנק אוף אמריקה, קרדיט סוויס וגם יצרנית המטוסים בואינג — שעושה מאמצים גדולים למכור מטוסים לשוק התעופה הסיני המתפתח במהירות. עוד העבירה תרומות חברת קטרפילר, שרואה בסין הנתונה בקדחת בנייה את השוק החשוב בעולם לציוד עבודות העפר שלה. שאר הכסף יגויס עד סוף השנה, הבטיח שוורצמן.

הקרן הפילנתרופית שהקים ראש עיריית ניו יורק, המיליארדר מייקל בלומברג, תתרום גם היא לתוכנית. חברת המידע

תקצוב לא שוויוני רבבות מכללות פרטיות, עשרות מקרי עוקץ נגד כפריים עניים בעוד שמספר מצומצם של מוסדות עילית בסין מתוקצבים בנדיבות, התקציבים לחינוך יסודי ועל־יסודי באזורים הכפריים ובפנים הארץ הולכים ומצטמצמים רחל בית־אריה לכתבה המלאה 

הפיננסי בלומברג סבלה בשנה האחרונה מעיכוב בתוכניות ההתרחבות שלה בסין, דווקא בשל מחויבותה לחופש המידע: החברה גילתה כי מוסדות פיננסיים סיניים, שרובם בבעלות המדינה, נרתעים מלקנות את שירותי המידע שלה; זאת לאחר שסוכנות בלומברג, הזרוע העיתונאית של החברה, פרסמה תחקיר נפיץ ומפורט על ההון המשפחתי של הנשיא שי ג'ינפינג.

45% מהמלגות לשנה של לימודי מאסטר בצ'ינגחואה יינתנו לסטודנטים אמריקאים ועוד 20% לסינים. השאר יתחלקו בין מועמדים מצטיינים משאר העולם, פרט לאפריקה, שיקבלו מימון לשנת לימודים כולל כל ההוצאות הנלוות, ובדגש מיוחד על לימודי סין. במועצה המייעצת יישבו אישים בולטים כמו ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי ושר החוץ האמריקאי לשעבר הנרי קיסינג'ר. גם הצ'לן ממוצא סיני יויו מה נמנה עם המועצה.

שוורצמן לא התקבל

לפי שוורצמן, שהודיע על התוכנית ב־14 באפריל בבייג'ינג, המלגות בתחומי מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, עסקים והנדסה יינתנו ל־10,000 סטודנטים לאורך 50 שנה במטרה ליצור אליטה גלובלית שתבין טוב יותר את סין ותצמצם את המתחים בין מזרח למערב. הוא סיפר גם על מניע אישי שלו להקים תוכנית מלגות יוקרתית מסוג התוכניות שאליהן הוא עצמו לא הצליח להתקבל כסטודנט מצטיין בשנות השישים.

על רקע חיכוכים גוברים בין סין לארה"ב, יפן ומדינות נוספות בכמה חזיתות - כולל מלחמות סחר, סכסוכים טריטוריאליים וחששות ממתקפות סייבר - ההודעה על התוכנית החדשה מדגישה לא רק את חשיבותה העצומה של סין לכלכלה ולדיפלומטיה העולמית, אלא גם את העובדה כי הקהילייה העסקית ממשיכה לעבוד בסנכרון עם הממשל הסיני ורואה בכך תנאי הכרחי להצלחה עסקית במדינה.

צ'ינגחואה, אחת משתי אוניברסיטאות העילית של סין, היא גם המוסד שבו צמחו נשיא סין הנוכחי שי ג'ינפינג, קודמו חו ג'ינטאו ושורה של בכירים נוספים. בוגרי האוניברסיטה מהווים רשת חברתית־עסקית רבת־עוצמה במדינה, עם השפעה עצומה על המגזר הפיננסי, למשל, שבו קרנות כמו בלאקסטון מנסות לתת דריסת רגל. שוורצמן הדגיש עם זאת כי היוזמה שלו אישית והתרומה הגיעה מנכסיו האישיים, ללא קשר לעסקי בלאקסטון.

אוניברסיטת צ'ינגחואה צילום: Wang zirui

עדות מרשימה לקשר השלטוני נראתה בעובדה כי ההודעה על פתיחת התוכנית הוקראה על ידי שוורצמן מהיכל העם,

מקום מושבו של הפרלמנט הסיני בכיכר טיאנאנמן, ואחד מסמלי המשטר.

למרות המגבלות על חופש אקדמי בסין אמר שוורצמן כי הוא מאמין שלמשתתפי התוכנית ולמרצים בה יינתן חופש "ממש כמו בכל מוסד אקדמי מערבי", וכי "שום נושא לא יהיה מחוץ לתחום בכיתות הלימוד".

בסין עצמה פתיחת התוכנית לא זכתה להדים רבים. הסופר יו חואה, הנחשב למבקר חריף של המשטר, הביע ביקורת מרומזת על התוכנית במאמר ב"ניו יורק טיימס" כששאל אם אנשי עסקים וחברות מכופפים את הערכים שלהם לטובת הכניסה לשוק הסיני.

תוכנית המלגות מדגישה גם את הפער ההולך ומתרחב בתחום החינוך בסין: אוניברסיטת צ'ינגחואה כבר נתמכת בסכומים נכבדים על ידי ממשלת סין במטרה להופכה למוסד השקול כנגד אוניברסיטאות העילית של ארה"ב ואירופה. בעוד בסוף שנות השבעים, כשהאוניברסיטאות נפתחו מחדש לאחר מהפכת התרבות, חינוך גבוה נחשב למקדם שוויון ולערוץ היחלצות מהעוני עבור סינים כפריים בעלי פוטנציאל אקדמי - בעשור האחרון ההזדמנות הזו הולכת ונחסמת בפני סינים מהמעמד הנמוך, בד בבד עם יצירת אליטה עסקית־שלטונית בוגרת אוניברסיטאות העילית.

סטיבן שוורצמן צילום: בלומברג

מתחם מיוחד בהקמה

הפער המתרחב הפך לאחד הנושאים החמים ביותר בסין ועורר תגובה ציבורית קשה, לאחר שנחשפו תמונות שמציגות את מצבם של בתי ספר כפריים ודיווחים על מעשי מרמה במכללות. בסוף 2012 הודיע משרד החינוך הסיני על הגדלה של תקציב החינוך ביותר מ־25%, כשרוב הכסף מיועד לאזורים עניים ולמיעוטים.

לא ברור אם במסגרת החופש האקדמי שמבטיח שוורצמן בתוכנית היוקרתית בצ'ינגחואה יידונו גם נושאים כמו אי־השוויון המטריד בתוך החברה הסינית, אבל בקמפוס של צ'ינגחואה כבר מתחילים לבנות מתחם מיוחד שיספק את כל הצרכים של האליטה החדשה.