הודו תסבסד מזון לעניים על חשבון צמצום הגירעון

הזכות למזון הפכה בשבוע האחרון לסוגיה פוליטית בוערת בהודו. ראש הממשלה מנמוהן סינג הכריז בשבוע שעבר כי יחל ביישום "חוק הביטחון התזונתי", שיספק לעניים מזון במחיר מסובסד ויעלה למדינה 21 מיליארד דולר בשנה.

כלכלנים טוענים כי התוכנית, שמקנה לכשני שלישים מבין 1.2 מיליארד התושבים בהודו זכות לרכוש חומרי גלם במחיר מופחת, מסכנת את המאמצים לצמצם את הגירעון ההודי, שהוא הגדול ביותר בקרב הכלכלות המתפתחות. על פי חברת ההשקעות היפנית נומורה, החוק למעשה מעלה את שיעור סובסידיות המזון מ־0.8% מהתמ"ג ל־1.2%.

תוכנית המזון היא חלק מרכזי באסטרטגיה שנוקטת הממשלה בניסיון לזכות בכהונה נוספת בבחירות שיתקיימו במאי 2014. הפרלמנט אימץ את החוק כבר ב־2011, אולם יישומו עוכב כד כה מסיבות פוליטיות שונות. סינג סבור שהתוכנית תסייע לו לגייס את קולות העניים, במדינה שבה יותר מ־800 מיליון בני אדם חיים מפחות מ־2 דולר ליום, כך על פי הערכות הבנק העולמי.

במדינה שבה תופעת התת־תזונה נחשבה במשך שנים רבות לחלק טבעי מהנוף, העובדה שנושא התזונה נמצא במוקד הדיון הפוליטי מהווה פריצת דרך חשובה.

החוק למעשה מלכד כמה תוכניות מזון והטבות שונות מהעשור האחרון. במסגרת החוק העניים יוכלו לרכוש אורז במחיר 3 רופי (5 סנט) לק"ג, חיטה ב־2 רופי (3 סנט) לק"ג וקטניות ב־1 רופי לק"ג (1.5 סנט). כמו כן, החוק מחייב מתן ארוחות צהריים חמות במוסדות החינוך לילדים בגילי חצי שנה עד 14. החוק גם מקנה קצבה חודשית של 1,000 רופי (16 דולר) לנשים במשך חצי שנה אחרי הלידה.

דוכן מזון בשולי הדרך במומבאי צילום: אי פי איי

שר האוצר ההודי פלניאפן צ'ידמברם התחייב לצמצם את הגירעון מ־4.9% מהתמ"ג כיום ל־3% עד 2017, כחלק משינוי מדיניות כולל שנקבע בספטמבר ונועד לתמרץ את הכלכלה ההודית ולמנוע את הורדת דירוג האשראי שלה. ממשלת סינג מנסה לרסן את האינפלציה ולהגדיל את הצמיחה, שרשמה בשנה שעברה שפל של עשור, - 5% בלבד.

כלכלנים מעריכים כי העול התקציבי שכרוך בסבסוד המזון יורגש בשנה הבאה ועשוי להשפיע על מחירי האג"ח ההודיות. כמו כן, ישנן הערכות שהסובסידיות יגדילו את הגירעון השנה ל־5.5% מהתמ"ג. "חוק המזון הוא חדשות גרועות מאוד עבור הדינמיקה התקציבית של הודו", אומר רג'יב מאליק, כלכלן בחברת CLSA אסיה־פסיפיק. "הממשלה מחפשת רווח פוליטי ומתעלמת מהאתגרים הפיסקאליים שהחקיקה הזאת יוצרת בטווח הבינוני".

הפערים בין הכנסות להוצאות בהודו הם הגדולים ביותר מבין מדינות ה־BRIC הכוללות גם את רוסיה, ברזיל וסין - מדינות שצפויות להיות הכוח הכלכלי המוביל בעולם בעשורים הקרובים.

חוק המזון אמנם נושא מחיר כבד, אולם נ"ר בהנומורטי, כלכלן במכון הלאומי למדיניות פיננסית בניו דלהי, מסביר כי יישום נכון שלו יחזק את העניים, ויהווה צעד חשוב בפיתוח הכלכלי של הודו.