בניגוד לדרישת האיחוד: ממשלת צרפת התחמקה מהעלאת גיל הפרישה מ־62

ממשלת צרפת הציגה אתמול את הרפורמה המיוחלת בשוק הפנסיה שלה, אך נמנעה מלהורות על השינויים מרחיקי הלכת שדרש ממנה האיחוד האירופי ובראשם העלאת גיל הפרישה.

בדומה למדינות רבות בעולם המערבי, גם בצרפת נמצאות קרנות הפנסיה בגירעון כבד, שלפי התחזיות יגיע ל־20.7 מיליארד יורו ב־2020, ואילו תשלומי קצבאות הפנסיה השנתיים בצרפת מגיעים להיקף של 14% מהתמ"ג השנתי.

בהחלטה שלא להעלות את גיל הפרישה ניסו הנשיא פרנסואה הולנד וראש הממשלה ז'אן מארק אירו לרצות את ועדי העובדים החזקים, שהשביתו את המשק ב־2010 כאשר הנשיא הקודם ניקולא סרקוזי העלה את גיל הפרישה מ־60 ל־62.

 אולם קריאה בין השורות מגלה שכדי להגיע לקצבת פנסיה מלאה, יידרשו חלק מהעובדים הצרפתים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה הרשמי, העומד על 62. גיל הפרישה במרבית מדינות האיחוד האירופי עומד על 65, כאשר בחלק המדינות, דוגמת נורבגיה, הוא עומד על 67.

ראש ממשלת צרפת ז'אן מארק אירו והנשיא פרנסואה הולנד צילום: רויטרס

לפי מתווה הרפורמה, הפרשות המעסיקים והעובדים לקרנות הפנסיה יגדלו ב־0.3% עד 2017, כך שעובד המקבל שכר מינימום יידרש להפריש 4.5 יורו מדי חודש עבור קצבת הפנסיה.

כאמור, משך החיסכון הנדרש כדי לקבל פנסיה מלאה יעלה במסגרת הרפורמה ל־43 שנה מ־41.5 שנה כיום. אולם שינוי זה ייכנס לתוקפו באופן הדרגתי משנת 2020 והנפגעים ממנו יהיו העובדים שנולדו לאחר 1973.

"אנחנו נלך בצעדים קטנים לעבר העלאת גיל הפרישה מפני שזהו שינוי מבני מהותי", אמר ראש ממשלת צרפת ז'אן מארק אירו במסיבת עיתונאים לאחר הצגת הרפורמה, שהושגה לאחר משא ומתן אינטנסיבי שהתנהל מול ועדי העובדים ונציגי המעסיקים.

אחת הנקודות שהמעסיקים התנגדו אליה נחרצות היתה הגדלת ההפרשות מצדם לחיסכון הפנסיה. הם טענו שמהלך כזה יפגע בתחרות של המשק הצרפתי, הסובל גם כך מעלות גבוהה יחסית של כוח העבודה ביחס ליתר מדינות אירופה.

פייר גטה, נשיא ארגון המעסיקים הצרפתי Medef, אמר ליומון הצרפתי "לה פיגארו" כי הרפורמה היא "מהלך מסוכן שאינו מקובל עלינו. למעשה מדובר באנטי־רפורמה מכיוון שהיא לא פותרת אף בעיה מבנית".

ואכן, נראה שהולנד ואירו נחלו תבוסה מצד ועדי העובדים, כאשר ממשלת צרפת נמנעה מלטפל בכמה נושאים ובהם פישוט מערכת הפנסיה הסבוכה המונה 35 שיטות חיסכון שונות.

כמו כן, הרפורמה לא נגעה לקצבאות הפנסיה הנדיבות של עובדי המדינה הגבוהות בהרבה מאלה במגזר הפרטי.

בצרפת מקווים ששיעור הילודה הגבוה יחסית במדינה, הקרוב לשני ילדים לאשה, ימנע משבר חריף בעתיד דוגמת זה הצפוי במדינות אחרות באירופה.