גוש היורו נערך לארבע שנים נוספות של צנע בנוסח מרקל

הניצחון הסוחף של אנגלה מרקל שלשום בבחירות הכלליות בגרמניה העניק לה מנדט מחודש ומחוזק מבית להמשיך לכפות על המדינות מוכות החוב בגוש היורו את הנוסחה שלה ליציאה מהמשבר, שעיקרה קיצוצי ענק ורפורמות עומק.

בהיותה הכלכלה הגדולה ביבשת שמכתיבה את מתווה ההתמודדות עם המשבר, הבחירות בגרמניה נתפסו באירופה במידה רבה כ"בחירות של כולם". לכן אף שהניצחון היה צפוי, בדרום אירופה מפנימים כעת שבין שירצו ובין שלא, הם עומדים בפני ארבע שנים נוספות של צנע.

מרקל אמרה אתמול בעצמה כי מנקודת מבטה "אין שום צורך בשינוי של המדיניות האירופית", אולם לא הסכימה לחזות כיצד יסתיימו דיוני הרכבת הקואליציה.

הכהונה השלישית בה זכתה מרקל, ברוב של למעלה מ־40%, עומדת בניגוד בולט לנפילתם של מנהיגים רבים באירופה בשנים האחרונות על רקע המשבר הכלכלי. לעומתם, הקנצלרית דווקא הצליחה לקצור מהמשבר הזה דיבידנד פוליטי אדיר, בזכות כלכלה גרמנית בריאה ויציבה. הגרמנים רוצים כעת לשמר את המצב הקיים, בעיקר בהגנה על האינטרסים שלהם שמספקת מי שזכתה לכינוי "אמא מרקל" מגוננת על בהתמודדותה עם משבר החובות ביבשת.

"קרוב לוודאי שמרקל תרכיב קואליציה עם הסוציאל־דמוקרטים, לכן ישנו סיכוי שהממשלה תהיה מעט ידידותית יותר כלפי מדינות הפריפריה של גוש היורו", אמר לסוכנות בלומברג סטיבן אנגלנדר, ראש מחלקת אסטרטגיית מט"ח בסיטיגרופ.

גם אם גרמניה תהיה מעט ידידותית יותר, המדיניות הבסיסית לא צפויה להשתנות. ייתכן שקולה של גרמניה אף יקבל כעת משקל גדול יותר באיחוד האירופי, בייחוד בשעה ששתי בעלות בריתה - הולנד ופינלנד - מתמודדות עם בעיות פיסקאליות וכלכליות לא פשוטות בעצמן.

הקונצנזוס על כך שגוש היורו לא עומד בפני שינוי גדול בא אתמול לידי ביטוי גם בחוסר ההתרגשות של השווקים הפיננסיים מניצחונה של מרקל, למרות שהבחירות בגרמניה נחשבו לאירוע הפוליטי החשוב ביותר השנה באירופה.

מנהיגים מכל רחבי היבשת אמנם מיהרו אתמול לצלצל ולברך את הקנצלרית על הניצחון, אך לכולם ברור שהמתיחות סביב המשבר עדיין מבעבעת, וכי הקיפאון חסר התקדים שבו היה נתון האיחוד האירופי במהלך הקיץ בהמתנה לתוצאות הבחירות בגרמניה לא יימשך.

מרקל תתחיל את הכהונה השלישית באירופה שמפולגת בין משבר להתאוששות. גוש היורו מתחיל להראות סימני יציאה ממיתון שנמשך 18 חודשים, ומסתמן שאירלנד תהפוך לראשונה מבין חמש המדינות שקיבלו חילוץ, שתסיים את התלות בסיוע חיצוני.

אבל בסך הכל המצב בגוש היורו לא מעודד במיוחד. בסוף השבוע התקיימו בספרד ובהולנד הפגנות נגד מדיניות הצנע. הממשלות בשתי המדינות מתמודדות עם התנגדות רבה לקיצוצים הצפויים שנועדו לצמצם את שיעור החוב הגבוה שלהן.

על פי סקר שפרסם מכון המחקר הגרמני מרשל פאנד, 82% מהספרדים, 65% מהפורטוגלים ו־58% מהאיטלקים דוחים את הגישה של מרקל, ומאשימים אותה במיתון, בשיעור האבטלה הדרמטי בפגיעה קשה בשירותים הציבוריים.

ביוון, שעדיין שקועה בבוץ כלכלי עמוק במיוחד גם אחרי שני סבבים של חילוץ, חוששים שתוצאות הבחירות יכבידו עוד יותר על כלכלתם. השבוע צפויות להתקיים שביתות של עובדי המגזר הציבורי נגד התוכנית לבצע גל נוסף של פיטורים.

גם בבריסל מתכוננים לגל חדש של חילוצי בנקים לנוכח דו"ח ענקי שעומד להתפרסם וצפוי לחשוף את חולשת המערכת הפיננסית של גוש היורו. בבריסל יודעים שכעת המנהיגים ייאלצו לשוב ולדון בנושאים קריטיים שנדחו, כמו חילוץ שלישי אפשרי ליוון ואיחוד בנקאי, שנועד להשיב את האמון במערכת הפיננסית לאחר שורת חילוצים מכספי משלם המסים.

גרמניה, התורמת הגדולה ביותר לחבילות החילוץ, חוששת כי תיאלץ לשאת במרבית הנטל הכרוך בפתרון בעיות בבנקים של מדינות אחרות. עם זאת, בכירים בגוש היורו אומרים כי בברלין שוקלים כעת תוכנית להחייאת הפרויקט, אם כי בהיקף מצומצם יותר.