מה יקרה אם כל אוכלוסיית העולם תחדל בבת אחת לצרוך בשר?

ככל שהאוכלוסייה הולכת וגדלה ואוכלת יותר מוצרי בשר, ההשלכות מבחינת שינוי האקלים, פליטה והשימוש בקרקעות עשויות להיות הרות אסון.

הניסיונות עד כה להפחתת צריכת הבשר מנסות לעורר את השינוי צעד קטן אחד בכל פעם, לדוגמה יוזמת 'ימי שני ללא בשר'. ההערכה הרווחת היא שבשלב מסוים יהיה צורך לאלץ ולפתות את הציבור להפסיק לאכול בשר. למען הסיכוי הקלוש שאכן ניתן יהיה לעשות זאת, באתר סלייט ניסו ליצור מציאות שבה כל 7 מיליארד בני האדם בעולם יפסיקו בבת אחת לאכול בשר.

בכתבה מתבססים על מאמר שניסה לחשב את ההשלכות של מהלך מסוג זה. המאמר, שפורסם ב-2009 על ידי חוקרים מסוכנות ההגנה על הסביבה ההולנדית מעריך שצמחונות כלל עולמית תפחית את פליטת הפחמן הנובעת מחקלאות ב-17%, את פליטת גז המתאן ב-24% ואת פליטת החמצן הדו חנקני ב-21% עד שנת 2050.

התופעה תוביל גם להפחתות מרשימות בפליטת גזי החממה. יתרה מכך, החוקרים ההולנדים מצאו שהצמחונות הכלל עולמית תשיג את הירידות הללו בעלות נמוכה במידה ניכרת מאשר יוזמות מתחום המדיניות כמו הטלת מסים על פליטת פחמן או השימוש באנרגיה מתחדשת.

פרות רועות באחו (ארכיון). 26% מהאדמות נטולות הקרחונים משמשות למרעה בקר

ההימנעות העולמית מבשר אמנם לא תבטל במחי יד את התחממות כדור הארץ, אך היא תסייע במידה רבה בבלימת שינויי האקלים. עם זאת, החוקרים ההולנדים מודים שלא לקחו בחשבון השפעות נוספות כתוצאה מהמהלך. "במחקר הזה התעלמנו מהשפעות סוציו-כלכליות אפשריות כמו ההשפעה על התמ"ג ועל נתוני האוכלוסייה", כתבו החוקרים.

אולם לדבריהם, להשלכות החקלאיות-כלכליות בשל שינוי התזונה, שהם אמנם לא חקרו, תהיה השפעה על מחירי הקרקעות ועל מחירי התחבורה. "העלויות הקשורות עם המעבר הזה עשויות לקזז חלק מהיתרונות שציינו".

הכלכלה תקרוס?

אכן, במידה והעולם יעבור לדיאטה צמחונית לאורך עשור או שני עשורים, קרוב לוודאי שהכלכלה תקרוס. בדו"ח שפרסם האו"ם ב-2006 על ההשפעות ההרסניות שיש לבשר על הסביבה, מציינים שהתפוקה של משק חי מייצגת 1.4% מהתמ"ג הכלל עולמי. התפוקה והמכירה של מוצרי בשר מייצרת 1.3 מיליארד משרות לעובדים, מתוכם 987 מיליון הם עניים. כך שאם הביקוש לבשר ייעלם בין לילה, הפרנסה של האנשים האלה תיעלם גם כן. בעוד הכלכלה מתאימה עצמה להיעדר הפתאומי של ביקוש למוצרי בשר, העולם יחווה נזקים וחוסר יציבות חברתי.

הרבה אנשים יאבדו את עבודתם צילום: shutterstock

השפעה נוספת וחיובית יותר תבוא לידי ביטוי בחלוקה מחדש של הקרקעות הזמינות. כיום, אדמות מרעה לבקר מייצגות 26% מהאדמות נטולות הקרחונים. המדענים ההולנדים חוזים ש-27 מיליון קמ"ר באדמות מרעה ישוחררו בשל הצמחונות העולמית ביחד עם מיליון קמ"ר של אדמות המשמשות כיום לגידול תבואה עבור חיות המשק. אולם לא כל השטחים האלה יתאימו לבני אדם, אך ההערכה היא כי הצמיחה בהיצע תוזיל את האדמות.

ההשלכות לא מסתיימות פה. השפעה נוספת תוביל לצניחה בסיכון לדלקות עמידות בפני אנטיביוטיקה. כיום, השימוש הנפוץ באנטיביוטיקה בחיות המרעה כדי לגרום להן לעלות במשקל ולמנוע מחלות, מהווה את אחד הגורמים לעמידות של חיידקים בפני אנטיביוטיקה. בשנה שעברה טענו במרכז לפיקוח ומניעה של מחלות שלפחות 2 מיליון אמריקאים נדבקו בכל שנה בחיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקה, הטענה הייתה שמרבית השימוש באנטיביוטיקה בחיות "אינו נחוץ, אינו הולם והופך את כולם לפגיעים יותר". לפיכך, אם נבטל את הצורך להאכיל את החיות באנטיביוטיקה, תגבר הסבירות שנוכל להמשיך להסתמך על אנטיביוטיקה כתרופה למחלות קשות.

אז מה הפיתרון?

לסיכום, עולם צמחוני יסתכם בשילוב בין שיעור אבטלה גבוה והפרעות כלכליות, מיליוני קמ"ר של שטחים זמינים וירידה בסיכון לפתח עמידות בפני אנטיביוטיקה. מנגד, במידה ונמשיך לצרוך את כמויות הבשר שאנחנו צורכים כיום, נאלץ להסתפק בעולם שסובל מהתחממות גוברת, שבו אסונות טבע הם חלק מהשגרה, הסכסוכים העולמיים יגדלו והעניים יסבלו.

אם כך, אולי כדאי שנמצא פשרה: פשוט נפחית את כמויות הבשר שאנחנו אוכלים. ירידה הדרגתית בכמויות הבשר תאפשר לשוק להסתגל. זו לא בדיוק בחירה: אוכלוסיית העולם צפויה לצמוח ל-9 מיליארד אנשים עד 2050, כך שניאלץ להשיב חלק מהקרקעות המיועדות כיום לגידול פרות.