נפט זול לנצח? לא בהכרח: הברכה והקללה בצניחת הזהב השחור

1. "אנחנו בפרק חדש בהיסטוריה של שוקי הנפט", כך הכריזה בנובמבר סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). ואכן בשבועות האחרונים מחירי הנפט צוללים, וביום שישי קיבלנו המחשה עדכנית להיסטוריה שנכתבת בימים אלה: מחיר הנפט בארה"ב ירד ל־57.8 דולר לחבית, שפל של יותר מחמש שנים (בעולם נסחרה חבית בפחות מ־63 דולר). הפעם הסיבה היתה הדו"ח של סוכנות האנרגיה, אשר צפה שהשנה הקרובה תתאפיין בביקושים חלשים שיפגשו דווקא בשפע של היצע - מתכון לנפילת מחירים. והשווקים הגיבו בהתאם.  

מדובר, כאמור, במגמה מתמשכת, וכדי להבין כמה היא דרמטית אפשר לחזור לקיץ האחרון, אז נסחרה חבית נפט במעט יותר מ־115 דולר. אפשר גם לחזור ארבע שנים לאחור, לתקופה שבה אינספור ספרים ומאמרים עסקו דווקא ב"שיא הנפט" (peak oil). הרעיון היה שהאנושות הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה: כמות הנפט שנשאבת בכל שנה צפויה רק לרדת והמחירים צפויים רק לעלות. היו שדיברו אז על אפוקליפסה כלכלית, ואפילו הכלכלן חתן פרס נובל פול קרוגמן הרשה לעצמו לקבוע ש"שיא הנפט הגיע".

מן העבר השני עומדים הביקושים החלשים. אירופה נקלעה למשבר מתמשך, יפן מדשדשת וגם סין לא מצליחה לשמור על קצב הצמיחה שאפיין אותה בעבר. כל אלה מתורגמים לביקושים נמוכים יותר לאנרגיה וגם לעלייה בשער הדולר (שנובעת ממצבה הסביר יחסית של כלכלת ארה"ב), שגם היא תורמת לירידת המחירים. לקינוח: גם חידושים טכנולוגייים כמו מכוניות חסכוניות יותר גורמים לירידה בביקושים לנפט.

כל אלה מגמות ארוכות טווח. ואולם, יש גם אירועים נקודתיים, ובעיקר ההחלטה של מדינות אופ"ק מלפני שבועיים לא להקטין את תפוקת הנפט. תריסר החברות בארגון, ובהן סעודיה, איראן וונצואלה, שולטות ב־40% מתפוקת הנפט העולמית, ויכלו להתמודד עם הירידה במחירים באמצעות הקטנת ההיצע וכך לכאורה לבלום את הנפילות. במקום זאת, הן בחרו להמשיך להציף את העולם בנפט.

יש מי שמציע לא להתרגש מהקונספירציות. ד"ר מייקל לוי, מומחה אנרגיה מהמועצה לקשרי חוץ בארה"ב, הזכיר שלמדינות אופ"ק יש היסטוריה ארוכה של תיאום כושל. לכל אחת מהן יש אינטרס לעודד את שאר החברות להקטין את התפוקה בלי לעשות שום דבר בעצמה וכך ליהנות ממחירים גבוהים. זו בעיה קלאסית שבעקבותיה בסופו של דבר אף אחד לא מקטין את התפוקה והקרטל כולו נפגע. כפי שניסח זאת עבדאללה בן חמאד אל־עטיה, קטארי שכיהן בעבר כנשיא אופ"ק, "זה אסון, ואופ"ק כבר לא יכול לפתור את הבעיה הזאת לבד". הפתרון שלו? לתאם מחירים גם עם רוסיה, נורבגיה ומקסיקו.

ובכל זאת, גם אם אין כאן קונספירציה של מדינות המפרץ, האם נפילת מחירי הנפט תפגע בתעשיית האנרגיה בארה"ב? לא בהכרח. זה לפחות הקו שניסו לשדר יצרני הנפט האמריקאיים, שהזכירו למשל שהם חתומים על חוזי גידור שמבטחים אותם מהתנודות במחירים בשנה הקרובה. לא רק זה, אלא שבהרבה מקרים השקעות העתק בציוד כבר מאחוריהם, וזה אומר שגם ב־50 דולר לחבית משתלם להם להמשיך להפיק נפט. בקיצור, תעשיית הנפט האמריקאית לא תתמוטט מהר כל כך.

חביות נפט (ארכיון) צילום: בלומברג

מהצד השני נמצאות יצואניות נפט גדולות כמו רוסיה וונצואלה, שנשענות על יצוא הנפט כדי לממן את כלכלותיהן. עבורן הנפילה במחירים מתורגמת לקשיים תקציביים, נפילה בשווי המטבע וזינוק באינפלציה. אלה החומרים שמשברים כלכליים עשויים מהם.

גם במדינות המערב, אגב, לא כולם רואים את הנפילה כברכה. בכל זאת, היא קשורה גם לביקושים חלשים ומשקפת חולשה בסיסית של הכלכלה. כבר עכשיו נרשמת אינפלציה נמוכה בכל מדינות המערב עד כדי סכנת דפלציה. נפילת מחירי הנפט מסבכת את המצב: היא תורמת לאמונה שמדד המחירים לא יעלה ומקשה על הבנקים המרכזיים לעמוד ביעדיהם. לפי חלק מההערכות, מחיר הנפט הצונח הוא עוד שיקול שעשוי לדחוף את הבנק האירופי המרכזי לפעול באגרסיביות רבה יותר. תרחיש כזה, אגב, יכול לגרום לדולר להתחזק ולדחוף את מחירי הנפט עוד למטה.

צילום: בלומברג

5. ומה באשר לטווח הארוך? פרופ' ניק באטלר מקינגס קולג' לונדון, לשעבר בכיר ב־BP ויועץ לראש ממשלת בריטניה, חושב שהמפתח טמון בטכנולוגיה. ההתקדמות הטכנולוגית בקידוחים תוביל לירידות מחירים נוספות. נכון, אם מחירי הנפט יישארו נמוכים, פרויקטים שאפתניים כמו קידוח באוקיינוס הארקטי ייאלצו לחכות, מה שעשוי להגביל את ההיצע. ועדיין, טען באטלר במאמר שפרסם ב"פייננשל טיימס" בשבוע שעבר, בטווח הארוך התעשייה תמצא דרכים להרוויח גם ברמת מחירים נמוכה.

נפט זול לנצח? לא בהכרח. כמו שמייקל לוי מהמועצה לקשרי חוץ הזכיר החודש, אם הכלכלה העולמית תתאושש והסעודים יחליטו בכל זאת לקצץ בתפוקה, המחירים יכולים לעלות במהירות. מנגד, אם התעשייה האמריקאית תתייעל, הכלכלה העולמית תמשיך לדרוך במקום והסעודים לא ישנו את דעתם — המחירים יכולים ליפול עוד יותר. בקיצור, הכל אפשרי. הרי רק לפני חצי שנה חבית עלתה יותר מ־100 דולר.