ציפרס שאל את העם - ואז החליט הפוך לגמרי

ראש הממשלה היווני אלכסיס ציפרס רשם הבוקר ניצחון פוליטי לא מבוטל כאשר הצליח לאשר בפרלמנט את תוכנית הרפורמות שתוצע לנושיה של יוון בתמורה לשינוי פריסת החוב שלה והקצאת משאבים לחילוץ כלכלתה.

לאישור ההצעה ברוב גדול קדם לילה דרמטי ומלא תהפוכות, שבמסגרתו ניהלו אנשיו של ציפרס קרב על כל קול. "הפרלמנט נתן מנדט ברור לממשלה לחתום על הסכם עם הנושים על בסיס ההצעה שהצענו להם", אמר ציפרס בקול צרוד במסיבת עיתונאים שערך בסיומה של ההצבעה ב־5 לפנות בוקר.

 אלא שלמרבה ההפתעה התוכנית שאושרה הבוקר כמעט זהה להצעה האחרונה שהעלו נושיה של יוון וציפרס ביקש לדחות במשאל העם רק לפני שבוע. היא כוללת שלל גזירות כמו העלאת גיל הפרישה, ביטול חלקי של ההטבות לאיים והעלאת המע"מ.

מי שכנראה היה פחות מופתע הם הצרפתים. עיתון "הבילד" הגרמני חשף היום כי את ההצעה היוונית ניסח ברונו בזארד, חבר המשלחת הצרפתית ליורוגרופ, פורום שרי האוצר של גוש היורו.

הממשלה כמעט נפלה

לפני הצגתה של התוכנית לנושים היא נשמרה בסוד, ורק בישיבת מפלגת השלטון סיריזה בבוקר יום שישי היא נחשפה בפני חבריה.

"האנשים נתנו לנו את המנדט לשים קץ לצנע ולעוני שהוא מביא עמו. התוכנית הזאת תתמקד במי שיש להם ולא במי שאין להם. האנשים האמידים יצטרכו לשאת במרב הנטל של התוכנית הזאת. מדובר בסוג של צדק חלוקתי — העשירים משלמים יותר מהעניים", אמרה ל"כלכליסט" חברת הפרלמנט מטעם סיריזה, פוטיני ואקי, רגע לפני שנכנסה לישיבה. "לא נוותר על מתן רשת ביטחון לעניים ביותר, לא יהיה קיצוץ בפנסיות".

הנחת מוצא נוספת של ואקי וחבריה היתה שהתוכנית תתבצע רק לאחר שיינתנו ליוון ערובות להסדר חוב ארוך טווח מצד הנושים. "הקו האדום שלנו הוא תספורת ופריסה נכונה יותר של החוב. אלה גם התנאים המוקדמים שלנו לביצוע של כל רפורמה, כזו או אחרת", אמרה ואקי, החברה בוועדה לענייני הקשר עם האיחוד האירופי בפרלמנט.

חברת הפרלמנט ביוון פוטיני ואקי. "שויבלה ומרקל מתחרים מי יהיה יותר קשוח כלפי יוון"

"החוב של יוון לא הגיוני ובלתי ניתן להחזר. זו היתה הטענה שלנו מההתחלה, ואני שמחה שהיא מחלחלת גם להנהלת קרן המטבע הבינלאומית ואפילו לשר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה. זו הזדמנות פז לסיים את הפרשה הזאת ולהוריד את החטוטרת הזאת מכתפיו של העם היווני ומאירופה כולה", היא הוסיפה.

ואקי וחבריה לסיעה הוכו בתדהמה כששמעו בפגישה כי מנהיגם נכנע כמעט לכל הדרישות של הנושים. נוסף על כך, הם למדו שבמקום שהסדר החוב יהיה התנאי המוקדם לביצוע התוכנית, התוכנית תהיה כנראה התנאי המוקדם לשיחות על הסדר החוב.

המהלך של ציפרס יצר תסיסה במפלגה וכמעט גרם להפלת ממשלתו. הסמנים השמאליים במפלגת השלטון הודיעו לפני ההצבעה כי לא יוכלו לתמוך בהצעה שלדבריהם תנציח את משטר הצנע, ההצעה שדחו במשאל העם. עשרה חברי פרלמנט ממפלגת השלטון נמנעו או הצביעו נגד ההצעה. שר האנרגיה פנגיוטיס לאפזניס ויו"ר הפרלמנט זואי קונסטנטופולו העידו כי נמנעו בהצבעה. שבעה נוספים נעדרו. חמישה חברי פרלמנט מטעמה של סיריזה אף חתמו על מכתב שדורש מהממשלה לחזור לדרכמה.

ההצבעה על התוכנית עברה בסוף רק בעזרתן של מפלגות האופוזיציה, שניצבו לפני שבוע מהצד השני של המתרס בראשות מחנה תומכי ה"כן" במשאל העם.

תמיכה אמריקאית

מי שדווקא היו מרוצים מההצעה הם גורמי הטרויקה — הנציבות האירופית, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית — שאחרי רצף של אכזבות מממשלת יוון הביעו לראשונה את שביעות רצונם מהצעתה.

ירון דיסלבלום (במרכז) בפגישת שרי האוצר של גוש היורו בבריסל, היום צילום: רויטרס

"שלושת המוסדות ביצעו הערכה ראשונה של התוכנית והם רואים בה בסיס לקיומו של משא ומתן", אמר גורם בכיר בטרויקה בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס. המלצת הטרויקה הועברה לעיונו של היורוגרופ והוא אמור להכריע בנושא.

שרי האוצר של גוש היורו התייצבו היום מול המצלמות כדי לברך על ההצעה ועל אישורה בפרלמנט, ובהם שר האוצר של אוסטריה האנס יורג שלינג, שנחשב לאחד הקולות הנוקשים ביחסו ליוון, שאמר: "זו בהחלטה הפתעה גדולה מצדה של יוון". ואולם, ראש היורוגרופ ירון דיסלבלום מיהר לצנן את ההתלהבות. "אנחנו עוד לא שם. יש לא מעט ביקורת על ההצעה ויש פה גם שאלה של אמון".

על פי הערכות, התוכנית החדשה של היוונים מקרבת אותם מאוד להסכם, אך לשם כך יצטרכו האירופים, ובאופן מיוחד הגרמנים, ליישב את המחלוקות הפוליטיות בתוך מדינותיהם. אחד ממובילי הקו הנוקשה נגד יוון הוא שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה, שבשונה מעמיתיו לפורום היורוגרופ אמר היום כי אינו מתרשם מההצעה היוונית. "צפויים לנו דיונים קשים מאוד", אמר ביציאה מפגישת הפורום.

יאניס ורופאקיס, שר האוצר של יוון לשעבר, כתב בסוף השבוע בעיתון "הגארדיאן" הבריטי כי שויבלה רוצה ביציאתה של יוון מגוש היורו, ללא קשר להצעה כזו או אחרת. לדבריה של ואקי, הדבר נובע מתחרות בין שר האוצר הגרמני לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. "הם מתחרים מי יותר קשוח כלפי יוון", היא מצהירה. "יש פה עניין פוליטי. אנחנו ממשלת השמאל היחידה באירופה כרגע ויש אנשים שזה פשוט לא נוח להם. זה לא עניין של סעיף כזה או אחר ברפורמה או של סכום כסף מסוים. מדובר ברצון להדיח ממשלה מכהנת", היא מסבירה.

ואקי מספרת, מנגד, כי מי שדווקא מנסה להתערב לטובתה של יוון הוא נשיא ארה"ב ברק אובמה, שאמר כמה פעמים בשבועות האחרונים כי הוא מאיץ בצדדים למצוא את הדרך להשאיר את יוון בגוש היורו. "אני יודעת משיחות פנימיות שיש לחץ רב מכיוונם של האמריקאים. ג'ק לו, שר האוצר של אובמה, לוחץ על אירופה לפתור את הבעיה של יוון".