העימות הצפוי הבא בסוגיית יוון: לגארד נגד מרקל
ראש קרן המטבע מצפה להקלות מצד מדינות היורו כתנאי להעברת סיוע ליוון, ואילו הקנצלרית מהססת בעניין
יוון אמנם זכאית עתה להלוואות מאת קרן המטבע העולמית, אך ייתכן שקבלת כסף תהיה תלויה במאבק רצונות בין ראש הקרן כריסטין לגארד לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל.
- סיבה לאופטימיות? למרות המשבר ביוון, כלכלת גוש היורו עדיין מתרחבת
- שובה של הטרויקה: נציגי הנושים ביוון יעבדו במשרד חסין לכדורים
- נוסעים לאיי יוון? מאוקטובר זה יעלה לכם 12% יותר בעקבות עליית מסים
החילוץ בהיקף של 86 מיליארד יורו (95 מיליארד דולר) שהוצע בידי מנהיגי אירופה החודש, מבוסס על ההנחה שהמימון יגיע מצד הקרן ושהוא מותנה בקבלת תוכנית הלוואות חדשה מאת קרן המטבע.
הקרן, שמחייבת לווים להוכיח כי ביכולתם לעמוד בחוב, הבהירה שלא תדרוש מהחברות בה אישור לעסקה עד שמדינות היורו יקלו באופן משמעותי את התנאים להלוואות הנוכחיות של יוון. משמעות הדבר היא שאחת משתי המנהיגות תיאלץ לוותר על עמדתה. מרקל מהססת להתחייב להענקת סיוע ואילו לגארד אמרה בראיון לרדיו בצרפת כי ללא מיחזור חוב ההסכם לא יהיה ישים.
סטפן ין, כלכלן לשעבר בקרן המטבע העולמי אמר לבלומברג כי "יהיו רגעים בשלושת החודשים הבאים שתהיה מתיחות בין קרן המטבע העולמית לגרמניה. הקרן בעצם אומרת לגרמניה שיש לעשות היערכות מחודשת בטרם תשתתף הקרן בחילוץ".
אתמול אישר הפרלמנט היווני שורה של צעדים שנדרשים ממנה מצד נושיה, כגון רפורמה במערכת בתי המשפט ואימוץ חוקים בנקאיים של האיחוד, במאמץ של ראש הממשלה אלכסיס ציפריס למנוע את הוצאתה של יוון מגוש היורו.
הלחץ מצד לגארד, לשעבר שרת האוצר של צרפת, מותיר את מרקל עם האפשרות לקבל עליה את תנאי הקרן או לגרום לפרישת הקרן מתוכנית החילוץ. מרקל ביקשה את השתתפותה של הקרן ב-2010 לאור מומחיותה של ברפורמות כלכליות במדינות כושלות. זאת חרף התנגדותו של שר האוצר שלה, וולפגנג שויבלה.
מרקל לא חתמה על הסכם הסיוע אולם היא לא שוללת אותו. בראיון ל-ARD בגרמניה ביום ראשון היא אמרה כי מנהיגי האיחוד ידונו באפשרות של הארכת מועד פקיעת החובות ובקיצוץ שיעורי הריבית "אך ורק כאשר נקבל הערכה חיובית של התוכנית שעל שולחן הדיונים כעת". מרקל דוחה לחלוטין את אפשרות ביטול החוב או קיצוץ הקרן.
אם תעמוד יוון בדרישות אך האיחוד לא יגיע להסכם לגבי ההקלות, הרי שההחלטה תהיה של לגארד. ב-2010 כופפה הקרן את החוקים כשהלוותה ליוון כסף חרף ספקות לגבי יכולת הפירעון שלה והשלכות של חדלות פירעון של המדינה.
על פי ניתוח אנליסטים של הקרן מה-10 ביולי, זקוקה יוון לסיוע "גדול בהרבה" ממה שנושיה האירופאים מוכנים לשקול. להערכת הקרן, בשיאו יגיע החוב היווני יגיע ל-200% מהתוצר במהלך השנתיים הבאות. ללא 17 מיליארד היורו שעוד נותרו בתוכנית הסיוע מ-2012, או לחלופין סיוע חדש בשנה הבאה, גוברים הסיכוי ל"גרקסיט" – פרישתה של יוון מהאיחוד האירופי.
עוד נותר זמן מה ליישוב המחלוקת בין קרן המטבע העולמית לאירופה, ומנהיגי אירופה מציעים לשקול להעניק ליוון תקופת חסד ארוכה יותר ולהאריך את מועדי הפירעון.