"הפוליטיקאים בגרמניה נכשלו, תעשיית הרכב במדינה חזקה מדי"

אזהרות על פליטות חריגות של גז מרכבי דיזל, ועל כך שמבדקי הפליטה מניבים תוצאות לא מספקות, נשמעו הרבה לפני שפרשת פולקסווגן התפוצצה בשבוע שעבר.

ואולם בגרמניה חובבת המכוניות היה למעט מאוד גורמים תמריץ כלשהו לבחון את העניין מקרוב. מדובר במדינה שבה אחד מתוך 7 עובדים מרוויח את לחמו - ישירות או בעקיפין – מתעשיית הרכב; ואין בגרמניה עוד ענף תעשייה החיוני כל כך לכלכלה או הקרוב יותר לשלטון.

ואולם בעוד שערוריית פולקסווגן מהדהדת ברחבי הגלובוס ומאיימת להטיל כתם בענף הייצוא המוביל של המדינה, מבקריה של הממשלה טוענים כי הגיע הזמן שהיא תנקוט צעדים נוקשים יותר נגד יצרניות הרכב.

"מה שמתגלה כעת הוא כישלונה של הפוליטיקה. הממשלה לא מסוגלת לשלוט בתעשיית הרכב, והם כבר לא יכולים להסתיר זאת. גרמניה לא תצליח ללחוץ על הבלמים בשיחות בבריסל", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" פרנק דקר, חוקר מתחום הפוליטיקה באוניברסיטת בון. דקר התייחס למאמצים המתמשכים של גורמים באיחוד האירופי לצמצם את פליטות הרכב המזהמות.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הדגימה בעצמה באופן חד-משמעי עד כמה מוכנה ממשלת גרמניה לעשות מאמצים כדי להגן על האינטרסים של יצרניות הרכב. ב-2013 היא התערבה אישית במאמצי האיחוד האירופי להחיל חוקים נוקשים יותר לגבי הרמות המותרות של פליטות פחמן דו חמצני. החמרות אלו היו עשויות לפגוע ברכבים המיוצרים בגרמניה יותר מכל מדינה אחרת באיחוד.

בהשוואה לארה"ב, חברות גרמניות משחקות תפקיד קטן יותר במימון פוליטי אולם בעוד גרמנים רבים סבורים כי לוול סטריט יש כוח השפעה גדול מדי על השלטון האמריקאי, הרי שפרשת פולקסווגן מוכיחה עד כמה הדבר נכון גם לגבי כוחה של תעשיית הרכב בגרמניה במסדרונות השלטון.