תא האסלאם העסוק באירופה צמח בפרברי העוני של בלגיה

עוד הרבה לפני הפיגועים בפריז הפכה בלגיה ל"בסיס עורפי" של האסלאם הקיצוני במערב אירופה. לפיכך, המעורבות של מחבלים בלגים במסע הרצח והידיעות שלפיהן הרוח החיה מאחוריו הוא אזרח בלגי, עבד אל־חמיד עבאוד, אינה מפתיעה, ודאי לא את אנשי המודיעין.

כוחות הביטחון הבלגים המודעים לבעיה המתהווה אצלם בשנים האחרונות ניסו בחודשים האחרונים להנחית כמה מכות מנע על תאי הטרור, בין השאר בקן הצרעות של האסלאם הרדיקלי בשכונת מולנבק בבריסל ובפרברי אנטוורפן. הם זקפו לעצמם כמה סיכולים לצד כישלונות, ובהם הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל. בשטח נראה כי פעולות אלה רק הגבירו את התמיכה בדאעש בקרב הצעירים המקומיים.

בלגיה היא המדינה המערב־אירופית המובילה במספר היוצאים ממנה להילחם בשורות האסלאם הקיצוני בסוריה ביחס לאוכלוסייה הכוללת. לפי נתונים שפרסם המגזין "אקונומיסט" בשנה שעברה, יש 22 לוחמים בלגים בשורות האסלאם הקיצוני על כל מיליון נפש. לפי הערכות מ־2014, כ־335 בלגים יצאו להילחם בסוריה ובעיראק, רובם (כ־185) עדיין שם. כ־50 מהם נהרגו, וכ־100 שבו לבלגיה. אחד הלוחמים היותר מפורסמים של דאעש בשל גילו הצעיר, יונס בן ה־13, הגיע מבלגיה.

רוב הבלגים המצטרפים לדאעש מגיעים מפרברי עוני של בריסל ואנטוורפן, אך לא רק מהם. לפי נתונים שפורסמו בבלגיה היו 28 מהבלגים שיצאו להילחם בשורות דאעש מהעיר וילוורדה, שעדיין לא התאוששה כלכלית מהמשבר שהותירה בה סגירת מפעל רנו בעיר ב־1997. מפוטרי אותו מפעל היו הורי האסלאמיסטים של היום. בהיעדר הזדמנויות תעסוקה בעיר הפכו בני המהגרים לטרף קל למטיפי האסלאם הקיצוני.

שכונת מולנבק בבריסל צילום: איי אף פי

קהילה גדולה של סומלים

העיר וורוויה (מחוז ליאז'), שבה חיסלו כוחות הביטחון הבלגים שני חמושים אסלאמיסטים בתחילת השנה, נחשבת אף היא למעוז של דאעש. מדובר באחת הערים העניות במדינה. עיר זו, הסמוכה לגבול הגרמני, נחשבת לתחנת מעבר למהגרים ויש בה קהילה גדולה של סומלים. לפי העיתונות הבלגית, לאחדים מהסומלים האלה קשרים, או לפחות סימפטיה, לארגון "שבאב" הדוגל באידיאולוגיה הג'יהאדיסטית ומנהל בסומליה מלחמה רצחנית כנגד השלטונות.

לזכותן של רשויות הביטחון בבלגיה ייאמר כי עוד ב־2013 הן הבינו את הסכנה הטמונה באסלאם הקיצוני המקנן בשטח המדינה. ראשי המדינה אף היו פעילים בזירת שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בנושא זה עם שאר מדינות אירופה וארה"ב.

אבל השאלה המטרידה היא מדוע דווקא בלגיה הפכה לחוד החנית של הטרור האסלאמי. לפי מומחי טרור באירופה נטמנו זרעי הפורענות בשנות התשעים של המאה ה־20. אז הפכו אותה אנשי "הקבוצה האסלאמית החמושה" האלג'יראית לתחנת מעבר של ציוד, נשק וכספים לשימוש אנשיה במלחמת האזרחים שלה. מדובר בקבוצה אסלאמיסטית קיצונית שדוגלת באלימות לצורך השלטת ההגמוניה האסלאמית באלג'יריה — בסיס רעיוני דומה לזה של אלקאעידה ודאעש.

נוסף על כך, בבלגיה יש מסורת מובנית של מתן מקלט פוליטי כמעט לכל דורש. מכון מחקר שמקום מושבו בבריסל פרסם נתונים ולפיהם בעשור הקודם העניקה בלגיה אזרחות לכ־500 אלף מהגרים, רובם מוסלמים. ייתכן כי עתה יש מי שמכה על חטא בשל הקלות הרבה, בוודאי בהשוואה למדינות אחרות באירופה, בכל הקשור למתן האזרחות. כשמצרפים את כל אלה לשמירה הקנאית על חופש התנועה והדעה בבלגיה, מתברר כי היא הפכה לארץ החלומות מבחינת הטרוריסטים.

ארגון "שריעה לבלגיה"

ואכן, לאורך השנים שימשה בלגיה פחות יעד למתקפות טרור (גם בזכות סיכולים), ויותר פלטפורמה לתשתית הטרור ולהפצת הרעיונות של האסלאם הרדיקלי. משנת 2010 כבר לא היה אפשר להתעלם מהפירות הבאושים של האסלאם הקיצוני שצמחו תחת כנפיה. בשנה זו הקים איש דת אסלאמי צעיר וכריזמטי בשם פואד בלקאסם (המכונה אבו עומראן) את הארגון "שריעה לבלגיה". הרעיון מאחורי הארגון הוא השלטת החוק האסלאמי בבלגיה, קרי הקמת "המדינה האסלאמית" בה.

בלקאסם, בלגי ממוצא מרוקאי, הקים את הארגון בעיר בום שבצפון בלגיה, אך עד מהרה אסף תומכים בקרב צעירים ממוצא אסלאמי ברחבי המדינה. בשנת 2012, כשאירעו התנגשויות אלימות במולנבק בין צעירים קנאים לכוחות הביטחון, הואשם בלקאסם בליבוי היצרים. המהומות פרצו לאחר שכוח משטרה ביקש מצעירה מקומית להסיר את רעלתה לצורכי זיהוי, אך היא סירבה (בבלגיה חוק האוסר לבישת רעלה בציבור). תומכיו של בלקאסם הם שיצאו מעריה של בלגיה ללחום בשורות דאעש בסוריה ובעיראק. בלקאסם עצמו נידון ל־12 שנות מאסר מוקדם יותר השנה, בשל אישומים שונים הקשורים בפעילות טרוריסטית, ובכלל זה גיוס מתנדבים לדאעש.

הכותב הוא מומחה למימון הטרור האסלאמי