החורף הסעודי-איראני מדאיג את המשקיעים

האיבה בין מנהיגת האיסלאם הסוני ומנהיגת האיסלאם השיעי היא הסטורית ותהומית, אך אם הסכסוך ביניהן יסלים גלי ההדף מהמפרץ יורגשו היטב בשווקים העולמיים

דורון פסקין 19:5204.01.16

תגיות:

האיבה בין ערב הסעודית מנהיגת האיסלאם הסוני לבין איראן מנהיגת האיסלאם השיעי היא היסטורית ותהומית. היחסים הפוליטיים בין שתי המדינות ידעו עליות וירידות, כשבסוף שנות השמונים, בדיוק כמו היום, נותקו היחסים בין שתי המדינות. אז היה זה לתקופה של שלוש שנים על רקע מותם של עולי רגל איראנים במכה. עם זאת, מאז חודשו היחסים בתחילת שנות התשעים שמרו שתי המדינות על יחסים דיפלומטיים קורקטיים למרות הבדלי ההשקפות כמעט בכל סוגיה גיאופוליטית. במסגרת זו אף נוצרו קשרים כלכליים ומסחריים בין שתי המדינות אם כי ערכם היה שולי.

קראו עוד בכלכליסט:

משנת 2011 אז החל מה שמכונה "האביב הערבי" המלחמה בין שתי המדינות הפכה גלויה וברורה ומתנהלת בפועל בתימן וכן בסוריה, בבחריין ובעיראק. למלחמה הסעודית-איראנית בתימן יש מחיר כלכלי עבור שתי המדינות. זו הסיבה שתקציב הביטחון הוא הסעיף המוביל בתקציב הסעודי לשנה הנוכחית. אבל ההתקפה על השגרירות הסעודית בטהראן בתגובה להוצאת איש דת שיעי להורג על ידי הסעודים הייתה "הקש ששבר את גב הגמל" מבחינת ריאד שהחליטה על ניתוק היחסים.

לא בכדי הסעודים היו מהמתנגדים הבולטים להסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל איראן. ההסכם שנחתם בחסות אמריקאית בשנה שעברה היה לצנינים בעיני משפחת סעוד השלטת, דבר שגרר בין השאר התקררות ביחסים בין ריאד לבין וושינגטון. המדיניות הסעודית בתחום הנפט שאפשרה את צלילת מחירו בשוקי העולם מאז יוני 2014 מיוחסת ביו השאר לרצונה של ריאד למנוע מטהראן את הדיבידנדים הכלכליים כתוצאה מההסכם עם המעצמות והחזרה למפת ההשקעות העולמית. על רקע זה התנהלו במהלך השנה האחרונה עימותים בלתי פוסקים בין נציגי המדינות בארגון אופ"ק.

עתה יש להמתין ולראות כיצד ינהגו בני בריתה של סעודיה במפרץ. הדברים אמורים בעיקר ביחס למדינת איחוד האמירויות - אחת משותפות הסחר החשובות של טהראן. לפי הערכות שונות, נמל ג'בל עלי בדובאי אמור לשחק תפקיד מפתח בייבוא ובייצוא הסחורות של איראן לאחר הסרת הסנקציות. על הדרך כלכלת מדינת האמירויות צפויה לצאת נשכרת מחזרת איראן לקהילה הבינלאומית. אם ראשי איחוד האמירויות יחליטו ליישר קו עם בני בריתם הסעודים ולנתק את הקשרים הדבר יהווה מכה נוספת לשאיפות האיראניות להשגת צמיחה כלכלית מהירה במהלך השנה הנוכחית. עם זאת, בעבר הסתבר כי גם יחסים דיפלומטיים עכורים לא עוצרים את תנועת העסקים בין דובאי לבין איראן.

מתקן נפט בסעודיה. המתנגדים הבולטים להסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל איראן הגיעו מריאד צילום: אי פי איי

הגישושים לפיוס בין טורקיה וישראל אינם מקריים

אבל לא רק דובאי. במהלך השנה האחרונה הידקו הסעודים את היחסים עם טורקיה - אויבת מרה נוספת של איראן. רק לפני ימים אחדים התקבל הנשיא הטורקי טאיפ ארדואן בארמון המלוכה הסעודי כחלק מהתמורות האזוריות והצורך בתיאום המדיניות במחנה הסוני. חשוב להדגיש כי לא בכל הסוגיות רואים הסעודים והטורקים עין בעין אך בנושא הצורך לבלום את ההשפעה האזורית של איראן קיימת תמימות דעים. קשה להתעלם בהקשר זה מהגישושים המחודשים לפיוס בין ישראל לבין טורקיה. בטהראן מזמן טוענים כי מתחת לפני השטח קיים תיאום בין הסעודים לישראל בנושא הגרעין האיראני ולכן החיבור המחודש לטורקיה אינו מקרי.

הירידה במחירי הנפט, אותה מובילה ערב הסעודית, משבשת את התכניות האיראניות. ראשי המדינה לא הסתירו בחודשים האחרונים את זעמם על הסעודים שאינם מוכנים לקצץ בתפוקה כדי להביא עליית מחירים. התסכול של האיראנים גובר נוכח הידיעות כי חברות זרות שהתעניינו בחודשים האחרונים בהצעות ההשקעה שהגישו להם האיראנים לא טרחו להחזיר תגובה. בין השאר הציעו האיראנים לחברות מערביות הקמת צינור שיוכל להוביל גז לאירופה ובכך להפוך לחלופה עבור האספקה הרוסית. לפי התכנון האיראני, אורך הצינור אמור להגיע ל-1,850 ק"מ ולאפשר הזרמה מידי יום של 110 מיליון מ"ק של גז לשוק האירופי. החברות המערביות כאמור לא גילו עניין ממשי בהצעה האיראנית הזו ועתה נוכח המתיחות עם ערב הסעודית נראה כי גם האיראנים מבינים שלעת עתה הם יכולים לאפסן את התכנית הזו עמוק עמוק במגירה ביחד עם הצעות נוספות.

חסאן רוחני, נשיא איראן. תסכול מתמשך נוכח ההחלטות של סעודיה על הורדת מחירי הנפט צילום: בלומברג

ההחלטה הסעודית לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם משטר האייתולות שמה את המראה מול פניה של הקהילה הבינלאומית, שמשום מה עד כה נטתה או העדיפה להתעלם מהסכסוך הגובר בין שתי המעצמות המזרח תיכוניות. התגובה המיידית בשווקים לצעד הסעודי הייתה בדמות ירידות חדות למדי בבורסות מדינות המפרץ דבר המבטא את חששם של המשקיעים. הבורסה הסעודית (תדואל), שוק המניות הגדול ביותר בעולם הערבי, איבד ביום שני קרוב ל-2.4% מערכו. השוק של דובאי ספג ירידה של כ-1.6% ביום המסחר בעוד הבורסה של קטאר ספגה ירידה כואבת של 2.6%. ירידות אלה מצטרפות לירידות החדות שאפיינו את שוקי ההון במפרץ בשנה שעברה עקב הירידה במחירי הנפט. ביום שני בבוקר מחיר הנפט דווקא החל להראות סימני עלייה אולם מגמה זו נבלמה בשל נתונים כלכליים לא אופטימיים במיוחד לגבי המשק הסיני. שאלת המפתח היא לאן הולך הסכסוך הזה ואם הנהגות שתי המדינות יפנו לדרך ההסלמה. אם זה יקרה גלי ההדף מהמפרץ יורגשו היטב בשווקים העולמיים.