לאיראן יש נשק חדש נגד העולם: מחירי הנפט

בעוד מחיר הנפט ממשיך לצנוח לעבר רמה של 30 דולר לחבית ומגיע לשפל של 12 שנה, רוב ההערכות גורסות כי המחירים ימשיכו לרדת בתקופה הקרובה. הערכות אלה מבוססות על אי־הבהירות בשוק העולמי בדגש על מצב המשק הסיני, והצפי שהיצע הנפט ימשיך לעלות בחודש הבא עם חזרתה של איראן לשוק הנפט העולמי.

להבדיל משנים קודמות, מתחים גיאו־פוליטיים לא מצליחים להשפיע על מחיר הנפט כלפי מעלה. לראיה, המתיחות הנוכחית בין סעודיה לאיראן — שתי יצרניות מובילות וחברות בגירות בארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) — אינה משפיעה על רמת המחירים. את זה ניתן להסביר בכך שהיצע הנפט עולה על הביקוש, וכן בשל העובדה שזרימת הנפט מתנהלת ללא הפרעה למרות המלחמה הדיפלומטית והמילולית בין ריאד לטהרן.

חלק מקריסת מחירי הנפט משיא של 115 דולר בחודש יוני 2014 לרמתם כיום קשור במדיניות של סעודיה — יצרנית הנפט המובילה בעולם — לא לקצץ בתפוקה הן כמענה להתגברות ההשקעות בהפקה מפצלי שמן, והן במטרה למנוע מאיראן לקצור דיבידנדים כלכליים לאחר הסרת הסנקציות. לא בטוח שהסעודים תכננו להגיע לרמת מחירים שכזו, אך יש להם מספיק עתודות מט"ח כדי להתמודד בתקופה הקרובה עם הירידה בהכנסות. להבדיל, במדינה כמו עיראק שסועת הקרבות, שכלכלתה אינה מספיק חזקה ויציבה ונשענת כמעט לחלוטין על הכנסות הנפט, ישנו חשש ממשי כי שנת 2016 תאופיין בעלייה בעוני ובהתגברות האבטלה כתוצאה מהקפאת השקעות ודחיית פרויקטים. תופעות אלה יגבירו את הכאוס הפנימי ושפיכות הדמים.

אם לחזור לסעודיה, לפחות ברמה הדקלרטיבית הסעודים נותנים תחושה כי הפעם הם נכונים להפשיל שרוולים ולעשות צעדים משמעותיים כדי להתמודד עם הירידה הצפויה בהכנסות. תקציב הצנע והקיצוצים בסובסידיות הם לא צעדים פשוטים עבור ההנהגה בסעודיה, שנוכח האיומים החיצוניים אינה מעוניינת ליצור גם מתחים חברתיים פנימיים. בהקשר זה יש להתייחס גם להצהרה של הסעודים על הכוונה להפריט חלק מחברת אראמקו, יצרנית הנפט הגדולה בעולם. בעבר הרבתה סעודיה לדבר על רפורמות במשק, כולל בשוק העבודה, אך מעט מאוד התממש בשטח.

לקראת מלחמה בין איראן לסעודיה?

אם תסריט האימים יתממש ויפרוץ עימות מזוין בין איראן לבין סעודיה, סביר כי הדבר יוביל לשינוי במגמה ולעלייה במחירים. תסריט כזה נראה כרגע לא ריאלי, ושתי המדינות אינן מעוניינות בעימות כולל שבו שני הצדדים ייצאו מופסדים. אבל אם תחול הידרדרות מסיבה כלשהי ויתקיים עימות כזה, הוא עלול ליצור זעזועים בשוק העולמי. במקרה של הסלמה, האיראנים עלולים להגיב על ידי סגירת מצרי הורמוז שבהם עוברות בכל יום קרוב ל־20 מיליון חביות, דבר שיהווה מכה קשה עבור הסעודים ובני בריתם במפרץ. התפתחות סבירה יותר כרגע היא שהאיבה הפוליטית בין סעודיה לאיראן תמנע שיתוף פעולה של שתי המדינות בארגון אופ"ק, במטרה להפחית את התפוקה וההיצע בשוק העולמי. ראשי הארגון מנסים לארגן "פגישת חירום" כדי לדון במשבר המחירים הנוכחי. לפחות לפי ההצהרות האחרונות של האיראנים, הם מתכוונים לנקוט מדיניות שקולה ולחזור בהדרגה לשוק הנפט כדי למנוע ירידה מהירה נוספת במחירים.

הירידה בהכנסות מעוררת דאגה רבה בשווקים במדינות המפרץ. המסכים האדומים בבורסות המקומיות מבטאים את חששות המשקיעים, אם כי גם נוצרות הזדמנויות להשקעה. השפל במחירי הנפט גורם לעצירת השקעות ופרויקטים. כך לדוגמה, בכנס שנערך מוקדם יותר השבוע בדובאי נמסר כי מחירי המוצרים הפטרוכימיים שיוצרו במדינות המפרץ סבלו מירידה של 30% במהלך שנת 2015 כתוצאה ישירה מהמגמה בשוק הנפט. הירידה במחירים הביאה לעצירת פרויקטים מתוכננים.

למרות השפל במחירים, במדינות המפרץ הערביות סבורים כי השינוי בכל זאת בדרך. סוהייל אל־מזרועי, שר האנרגיה של מדינת האמירויות — בעלת הברית הקרובה ביותר של סעודיה — הצהיר ביום שלישי באבו דאבי כי הוא צופה עלייה במחירי הנפט עד סוף שנת 2016. הוא הדגיש כי מדובר בעלייה הדרגתית שתימשך גם לתוך שנת 2017. עם זאת, את המחצית הראשונה של 2016 הוא הגדיר כ"שנה קשה" בכל האמור לשוק הנפט.

שר הנפט האיראני ביג'אן זנגאנה צילום: בלומברג

יש גם מרוויחים מכל השפל הזה

כמו תמיד בשווקים, בכל מקום שבו יש מפסידים יש גם מרוויחים. מדינות ערביות שאינן משופעות בנפט ונאלצות לייבאו כגון מצרים, ירדן ומרוקו נושמות לרווחה נוכח המחירים החדשים. משרד הנפט המצרי מסר כי בחודשים האחרונים יבוא מוצרי הנפט הסתכם בממוצע בכ־400 מיליון דולר לעומת כ־650 מיליון דולר בעבר (ירידה של כ־38%). גם בעלויות יבוא הגז הטבעי נרשמת ירידה לממוצע של כ־250 מיליון דולר בחודש. ירידה זו צפויה להשפיע באופן חיובי על התקציב המצרי וגם לסייע לתעשייה המקומית בכל האמור לקיצוץ בעלויות הייצור. לא מדובר בירידה בהוצאות שתחולל מפנה במשק המצרי המקרטע, אולם גם חיסכון של 2–3 מיליארד דולר שיכולים להיות מופנים לאפיקים אחרים חוץ מיבוא נפט הוא משמעותי במצרים.

עם זאת, המדינות הערביות שאינן משופעות בנפט בדרך כלל נזקקות לסיוע מהמדינות העשירות דוגמת סעודיה, איחוד האמירויות וכווית. עתה, כשמדינות אלה "מהדקות את החגורה", לא יהיה זה מפתיע כי אחד הסעיפים הראשונים שבהם יקצצו הוא סיוע החוץ לאותן מדינות מתקשות.

הכותב הנו מומחה לכלכלות המזה"ת