ארה"ב תחייב חברות לחשוף את פערי השכר המגדריים בהן
הבית הלבן הודיע בסוף השבוע כי ברק אובמה ישתמש בסמכויותיו כנשיא כדי לאלץ חברות שמעסיקות יותר מ־100 עובדים לפרסם פילוח שכר לפי מגדר, גזע ומוצא אתני. מתנגדים למהלך טוענים כי הנתונים שעליהם מתבסס הנשיא שגויים
הבית הלבן יחייב חברות לפרסם את המשכורות שהן משלמות עם פילוח לנשים וגברים, גזע ואתניות. המהלך של הממשל האמריקאי יוחל על חברות שבהן מועסקים יותר מ־100 עובדים, ויכסה כ־63 מיליון בני אדם או 40% מכוח העבודה האזרחי בארה"ב.
- בריטניה: פערי השכר המגדריים בתפקידי ניהול עולים עם הגיל
- נשים: מ-1 בספטמבר אתן עובדות בחינם
- בקרוב בישראל? חברות בריטיות יחויבו לפרסם פערי שכר בין נשים וגברים
הבית הלבן מסר כי ההחלטה לחייב חברות לפרסם את פערי השכר בשורותיהן הגיעה על רקע אי־השוויון המגדרי בשכר בארה"ב, שגדול ב־2.5% בממוצע מבמדינות מפותחות אחרות. המדינה המפותחת שבה פערי השכר המגדריים הם הגבוהים ביותר היא דרום קוריאה, ואחריה יפן, אסטוניה וישראל. המדינה המפותחת שבה פערי השכר המגדריים הם הקטנים ביותר היא ניו זילנד.
הממשל האמריקאי הולך בעקבות ממשלת בריטניה, שחייבה השנה כל חברה שמעסיקה יותר מ־250 עובדים לפרסם את הפערים בין השכר הממוצע והבונוסים שלהם זכאים עובדים ועובדות.
אי־השוויון בין נשים לגברים בשוק התעסוקה ירד בבריטניה ב־9% מאז שנת 2000, ובבלגיה, אירלנד ודנמרק ירד הפער בכ־7% באותה תקופת זמן. כמה מדינות נוספות באירופה דורשות ממעסיקים לפרסם נתוני שכר מגדריים. בשבדיה למשל, חברות המעסיקות יותר מ־24 עובדים מחויבות לפרסם תוכנית פעולה לשכר שווה אחת לשלוש שנים, הכוללת מידע על השכר בדרגות השונות.
הנשיא ברק אובמה ציין ביום שישי בנאום שנשא לרגל הצגת החוק כי עובדת במשרה מלאה בארה"ב מרוויחה בממוצע 79 סנט לכל דולר שמכניס לכיסו גבר העובד במשרה זהה.
הפער עבור נשים אפרו־אמריקאיות והיספניות גדול אף יותר: 60 סנט לכל דולר ו־55 סנט לכל דולר, בהתאמה. הנשיא האמריקאי בחר להציג את היוזמה ביום השנה לחתימתו על חוק השכר ההוגן מ־2009, שידוע גם כחוק לילי לדבטר, על שם המשפטנית ופעילת השוויון המגדרי שקידמה אותו. החוק מאפשר לעובדים לתבוע מעסיקים על אפליה בשכר עד 180 יום לאחר קבלת תלוש המשכורת שמעיד על האפליה.
אובמה מבקש להשתמש בכוחו כנשיא מבלי לערב את בתי הקונגרס, שם יש למפלגה הרפובליקנית היריבה רוב. אובמה כבר השתמש בסמכויותיו הנשיאותיות כדי לכפות חקיקה בנושאי שינוי האקלים, ההגירה והפיקוח על הנשק. כמו בכל מהלך שנעשה באופן חד־צדדי, גם כאן אובמה זכה לביקורת מצד בעלי עניין. לשכת הסחר האמריקאית, אחת השדולות החזקות ביותר בארצות הברית, מסרה בתגובה לצעד של אובמה כי היא תומכת בשוויון בשכר, אך ציטטה מחקרים שטוענים כי הבית הלבן הגזים בהערכתו את הפער המגדרי במשכורות.
רנדי ג'ונסון, סגן נשיא הארגון, אמר ל"פייננשל טיימס" כי "הדרישה לשקיפות כפי שהוצעה על ידי הממשל היום תכביד שלא לצורך על המעסיקים, ולא תספק תובנות משמעותיות על שכר ואפליה". מנגד, שר התעסוקה האמריקאי טום פרז אמר כי "לא ניתן לקיים את ההבטחה לשכר שווה, אלא עם מידע כולל וברור על משכורות שאנשים מרוויחים. אנו מצפים כי הדיווח על הנתונים יעזור למעסיקים להעריך מחדש את נורמות השכר שלהם כדי למנוע אפליה במקומות העבודה".
גם בפסגת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ, שנערכה החודש העסיק נושא פערי השכר הגלובליים את קובעי המדיניות. לפי נתונים שפרסם הפורום הכלכלי העולמי בסוף השנה שעברה, עשויות לחלוף עוד 118 שנה לפני שפערי השכר בין נשים לגברים יצטמצמו. לפני המשבר העולמי ב־2008 החל העולם להדביק את הפער, אך מאז כמעט לא ניכר שיפור. עם זאת, עדיין לא ברור אם ישנו קשר ישיר בין הדברים.