שנה אחרי הסכם הגרעין: כלכלת איראן בשפל היסטורי

בחודש יולי תמלא שנה להסכם הגרעין שנחתם בווינה בקול תרועה רמה בין איראן לבין המעצמות, שכלל גם את ההבטחה להסרת הסנקציות מטהראן. חלק מהסנקציות אמנם הוסרו בתחילת השנה, אבל אם באיראן ציפו להתאוששות כלכלית מהירה, המציאות טופחת על פניהם של אזרחי איראן ושל הנהגת המדינה.

הנשיא חסן רוחאני ואנשי צוותו, שדחפו להסכם מתוך תקווה כי הדבר יוביל לשיפור כלכלי משמעותי, עסוקים בשבועות האחרונים במסע יחסי ציבור אינטנסיבי לשכנע משקיעים זרים לחזור ולשים את כספם בשוק האיראני. הם יכולים לזקוף לזכותם כמה הצלחות, אולם גם רוחאני, למרות האופטימיות שהוא מפזר, כולל הבטחה לצמיחה של 5% ב־2016, לא יכול להתחמק מהמציאות. היטיב לבטא את הדברים השבוע מסעוד חנסארי, יו"ר איגוד לשכות המסחר של איראן, שטען כי המצב הכלכלי באיראן הוא הגרוע ביותר מאז מהפכת חומייני ב־1979. 

צעירים באיראן, לאחר חתימת הסכם הגרעין צילום: איי אף פי

בניגוד לפוליטיקאים המקורבים לרוחאני, אשר להם אינטרס לנסות ולשרטט את המציאות בצבעים ורודים, חנסארי מחובר לקהילה העסקית באיראן ומקבל את הנתונים מהשטח. לדבריו, המשק האיראני נתון במיתון חריף ושנת 2015 הסתיימה בצמיחה שלילית — זאת בעוד לפי גופים בינלאומיים המשק האיראני רשם צמיחה זעומה של 0.5% בשל מחיר הנפט הנמוך.

גם לשיטתם של התומכים בהסכם הגרעין, איראן זקוקה לצמיחה של 8% לפחות בשנה כדי להתגבר על אינפלציה ואבטלה דו־ספרתיות ולהניע את גלגלי המשק. מי שעוד לא מקלה על האיראנים היא השכנה והיריבה המרה סעודיה. בריאד הבינו עוד בתחילת 2015 לאן נושבת הרוח ביחס לאיראן בקהילה הבינלאומית, ובעיקר בבית הלבן, וגיבשו תוכנית לעצירת הסחף. מרכיב חשוב בתוכנית היתה המדיניות הסעודית שנועדה להוריד את מחיר הנפט כדי להקטין את הכנסותיה של איראן.

בנוסף, הסעודים מפעילים לחץ על בני בריתם במפרץ ובעולם הערבי שלא לשתף פעולה עם השאיפות המסחריות של איראן, ובמקביל פועלים בזירה הבינלאומית להבהיר את הסכנות הטמונות בהשקעת מיליארדי דולרים במשק האיראני. הסעודים גם טורחים לשגר רמזים לחברות זרות השוקלות להשקיע באיראן, כי ארמון המלוכה אינו רואה זאת בעין יפה.

במסגרת איחוד השורות באזור, נסיכות דובאי, שבעבר שימשה "החצר האחורית" של המשק האיראני וסייעה למשטר האייתולות לעקוף את הסנקציות, מיישרת עתה קו עם האדונים הסעודים. מבחינת האיראנים, דובאי נחשבת לשער אסטרטגי בזכות תשתית הנמלים המפותחת. עם זאת, לפי סוחרים איראנים השוהים בדובאי, הרשויות מציבות בפניהם מגבלות המקשות עליהם לממש את הפוטנציאל המסחרי. בין השאר, איראנים מתקשים לקבל רישיונות עסקיים בדובאי, וגם הפיקוח על חשבונות הבנקים הדוק מבעבר. כל אלה מעלים את החשש כי המשטר האיראני, כולל זרוע הטרור שלו, משמרות המהפכה, משתמש באנשי קש כדי, בין השאר, להבריח חומרים הנחוצים להתעצמות צבאית.

בד בבד, הסעודים נוקטים צעדים שאמורים להקשות עוד יותר את המציאות הכלכלית באיראן. בהקשר זה ניתן להזכיר איסור על חברות תעופה איראניות להשתמש במרחב האווירי של סעודיה (דבר שהוביל למשבר בנושא העלייה לרגל למקומות הקדושים בסעודיה והודעה מאתמול כי השנה טהראן תחרים את עונת החאג') ואיסור על מכליות המובילות נפט איראני לעבור במימיה הטריטוריאליים של הממלכה.

ההנהגה האיראנית משלמת עתה את מחיר התעמולה השקרית שניסתה לשווק לציבור בעשור האחרון, ולפיה כל התחלואים הכלכליים מקורם בסנקציות. המציאות היא כי לסנקציות היה חלק קטן במצוקה, והמשק האיראני סובל מבעיות מבניות, מחוסר שקיפות, משחיתות וממחנק של המגזר הפרטי. זאת נוסף על ההתבססות הכמעט מוחלטת על יצוא הנפט.

סקרים שנעשו לאחר חתימת ההסכם הראו כי כ־65% מהאיראנים צפו שיפור בכלכלה כשנה לאחר חתימתו, וכשזה לא קורה, יש מי שחושב על ההשלכות החברתיות. "אבטלת הצעירים, בייחוד המשכילים, היא כמו פצצת זמן רגע לפני הפיצוץ", כך לפי חבר הפרלמנט כאזם ג'לאלי בנאום שנשא לאחרונה.

הכותב הוא מומחה לכלכלות מדינות המזה"ת