אינסטנט נודלס? הסינים אומרים "לא, תודה"

בסופרמרקט של רשת קארפור במערב בייג'ינג תופסות קופסאות ושקיות האינסטנט נודלס שתי שורות ארוכות מלאות מדפים. מבחר דגמי האריזות, המותגים והטעמים מסחרר: נודלס בטעם בקר חמוץ, בקר חריף, בקר וכרוב, בקר וביצה משומרת, בקר בסויה בסגנון מחוז סצ'ואן וגם שרימפס, עצם חזיר, פירות ים ועוף ופטריות. המחיר נמוך מאוד, 5 יואן (שלושה שקלים) לקופסה ליחיד ו-11 יואן (שבעה שקלים) לשקית שיכולה להאכיל משפחה סינית טיפוסית עם אבא, אמא וילד אחד.  

האינסטנט נודלס, הנקראות בסינים "איטריות נוחות", הן הרבה יותר מסתם מנה חמה בסין, זה המזון שהניע את גלגלי המהפכה הכלכלית הדרמטית שעברה על המדינה בעשורים האחרונים. האינסטנט נודלס אמנם הומצאו ביפן, אבל בסין הן הפכו ללא פחות מהמזון הלאומי, חלק מסגנון החיים החדש של הסינים.

סין הייתה באופן מסורתי חברה חקלאית-כפרית בה אדם נולד ומת בדיוק באותו המקום. בין הלידה למוות הוא אכל מזון שבושל במטבח המשפחתי בכפר. אלא שבעקבות פתיחת הכלכלה הסינית לעולם בסוף שנות ה-70, מאות מיליוני סינים עברו מהכפרים לערי תעשייה בחיפוש אחר פרנסה טובה יותר. מהגרי עבודה אלו התרחקו מהמטבח המשפחתי, עבדו שעות ארוכות ומתישות ולא היה להם זמן רב לבשל בעצמם. הם גם חיו על תקציב מוגבל כיוון ששלחו חלק גדול מהמשכורת חזרה למשפחה בכפר.

עבורם היו האינטסנט נודלס, שצריך להוסיף להן רק מים חמים, פיתרון אידאלי. אטריות הנוחות התאימו גם לעוד כמה אוכלוסיות, כמו הנוסעים ברכבות ארוכות והסטודנטים שחיו במעונות של האוניברסיטאות. בשנת 2011 נמכרו בסין יותר מ-47 מיליארד קופסאות ושקיות נודלס, בחישוב גס מדובר על 37 יחידות לכל סיני, לא מעט בכלל.

פרסומת לאינסטנט נודלס של המותג המוכר ביותר בסין, Tingyi ,Master Kong

הסינים כל כך התאהבו באטריות המוכנות, עד שהם החלו לקחת אותן גם לחו"ל. בדומה לחשש שיש למערביים המגיעים לסין מהאוכל המקומי, כך חוששים הסינים מהאוכל שימצאו בחו"ל. רבים מהם מעדיפים לא לקחת סיכונים. בביקורו באיים המלדיביים הפציר נשיא סין שי ג'ינפינג בתושבי ארצו לאכול פחות אינסטנט נודלס שהביאו איתם ולהעז לנסות מאכלי ים מקומיים וטריים. מלונות במלדיביים אפילו הוציאו את הקומקום החשמלי מהחדרים כדי לגרום לתיירים הסינים לאכול יותר בחוץ.

אלא שבשנים האחרונות שוק איטריות הנוחות נמצא בנסיגה בעקבות מהפכות אחרות שעוברות על כלכלת סין. בתשעת החודשים הראשונים של 2016 רשמה מובילת שוק האינסטנט נודלס בסין Tingyi, המייצרת את המותג המוכר ביותר בתחום "מאסטר קונג", הכנסות של 2.8 מיליארד דולר ממכירת איטריות, ירידה של 12% בהשוואה לאותה התקופה ב-2015 ו-20% בהשוואה ל-2014. בעקבות הירידה בביצועים, החברה אף איבדה את מקומה במדד החברות הגדולות ביותר בבורסה של הונג קונג בספטמבר האחרון.

הנסיגה במכירות משקפת את הירידה במספר מהגרי העבודה בתוך סין, אלו שנוסעים לעבוד הרחק מביתם, הן כתוצאה מההאטה בצמיחה הכלכלית והן בשל המעבר של סין מכלכלה המבוססת על מפעלי ייצור לכלכלה של אספקת שירותים. למי שעובד במשרד קרוב לבית, בניגוד למי שגר במעונות של מפעל, יש יותר אפשרויות והזדמנויות לצרוך מזון טרי במקום איטריות יבשות.

גם ההכנסה הפנויה של הסינים עלתה משמעותית בשנים האחרונות ואיתה המודעות הגוברת למזון איכותי ותזונה נכונה, שפוגעת בצריכה של האיטריות הידועות לשמצה מבחינה בריאותית. הירידה במכירות של איטריות הנוחות מושפעת גם מקיצור זמני הנסיעה ברכבת. אורך מסילות הרכבת המהירות בסין הוכפל בשנים 2012 עד 2015 ואם פעם למשל הנסיעה מבייג'ינג לשנחאי ארכה 12 שעות ויותר, היום היא נמשכת חמש וחצי שעות בלבד. פחות שעות ברכבת מתורגמות כמובן לפחות אטריות בקופסה.

אם בעבר בפח טיפוסי בקמפוסים של האוניברסיטאות אפשר היה למצוא קופסאות ריקות של איטריות נוחות, היום סביר לגלות בו בעיקר אריזות של משלוחי מזון. בעוד הביקוש האינסטנט נולדס מתכווץ, שוק משלוחי המזון בסין גדל במהירות וב-2015 צמח ב-55% להיקף של כ-20 מיליארד דולר. משלוחי המזון בסין יעילים במיוחד עם צבא אינסופי של שליחים זרירים על אופונועים שמספקים ארוחה מהר כמעט במהירות שלוקח להכין אינסטנט נודלס.

בעוד חברות האינסטנט נודלס מחפשות שווקים חדשים במדינות מתפתחות כמו ויאטנם או מנסות להמציא את עצמן מחדש באמצעות השקת מוצרי פרימיום, חברות משלוחי המזון מאחוריהן עומדות ענקיות הטכנולוגיה של סין כמו באידו ועליבאבא, הולכות וצוברות עוצמה. עדות לעוצמה חדשה זו אפשר לקבל מהעובדה שאחת מחברות המשלוחים הגדולות בסין ele.me ("האם אתה רעב?", בסינית) הרשתה לעצמה להצטייד לאחרונה באחד הפרזנטורים היקרים בעולם, כדורסלן ה-NBA הפורש קובי בראיינט. בפרסומת ל- ele.me, בראיינט משחק דווקא פינג פונג.

צפו בפרסומת של ele.me עם קובי בראיינט: