הסכסוך עם קטאר שיבש את תוכניות המע"מ של סעודיה

נוכח הירידה במחירי הנפט, ההאטה בהכנסות מדינות המפרץ כתוצאה מכך וניסיונותיהן לפנות למקורות הכנסה חלופיים, מדינות המפרץ החלו ביישום צעדים פרקטיים לקראת כניסתו של המע"מ לתוקף בינואר הקרוב.

בשלב ראשון שתי המדינות המובילות במפרץ - סעודיה ואיחוד האמירויות - יטילו מע"מ של 5% מתוך תקווה כי שאר המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC) - כווית, קטאר, בחריין ועומאן יצטרפו אליהן. המס יוטל על כל הסחורות והשירותים למעט מוצרים פטורים כמו מוצרי מזון בסיסיים, תרופות או שירותים רפואיים מסוימים וביטוח חיים.

המעשנים ישלמו

עבור סעודיה, הטלת המע"מ משתלבת היטב עם תוכנית הרפורמות הכלכליות אותה מוביל יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, להפסקת הסתמכותו של המשק הערבי הגדול ביותר על יצוא הנפט עד שנת 2030. נוסף על הרפורמה במיסוי, מתכננת סעודיה גם להנפיק חלק ממניות חברת הנפט ארמקו, שהיא חברת הנפט הגדולה בעולם. הערכות זהירות מדברות על כך שהמע"מ יכניס לקופת המדינה הסעודית סכום של כ־15 מיליארד דולר ולקופת איחוד האמירויות כ־3 מיליארד דולר בשנה לפחות.

המע"מ הוא המס העקיף השני עמו נאלצים הסעודים להתמודד השנה. קדם לכך מס על מוצרים לא בריאים כמו סיגריות, מיצים ומשקאות מוגזים. המקומיים חוששים כי בשנים הקרובות ייאלצו להתרגל גם למס הכנסה. עוד ביוני הודיעה ריאד כי תטיל מסים על זרים שעובדים במגזר הפרטי בממלכה, כחלק מהרפורמות שמוביל בן סלמאן.

צילום: רויטרס

 

קשיים טכניים ופוליטיים

עד כה היו מדינות המפרץ יעד מועדף לעובדים זרים, בין השאר, בשל המיסוי הנמוך בהן. למרות הניסיונות לצמצם את מספר העובדים הזרים במפרץ ובמיוחד בסעודיה ולהגדיל את שיעור התעסוקה בקרב האזרחים, הממשלות מקוות כי המס הנמוך יחסית לא יפגע במוניטין מדינותיהן כבעלות משטר מסים נוח ואטרקטיבי למשקיעים.

ההחלטה להטיל מע"מ התקבלה לפני מספר שנים מתוך מגמה לבסס את ה־GCC כגוש כלכלי מאוחד. בין השאר טענו מומחים כי הטלת מע"מ בכל שש המדינות תסייע בצמצום תופעת ההברחה ותתרום להגברת התחרותיות. לפי הערכות אנליסטים, המע"מ יכול להוסיף לתמ"ג של כל מדינה במפרץ בין 1% ל־1.5% בשנה.

ואולם, מאז שהתקבלה ההחלטה חלו שינויים רבים באזור. כיום מדינות המפרץ מסוכסכות בינן לבין עצמן בסוגיות פוליטיות, מה שמטבע הדברים מקשה עליהן להציג חזית אחידה גם בנושא המע"מ.

אבל מעבר לקשיים הפוליטיים והמשבר ביחסים בין סעודיה ואיחוד האמירויות לבין קטאר, ישנם גם קשיים טכניים המכבידים על המעבר למשק עם מדיניות מע"מ. הדבר מצריך חקיקת חוקים רלבנטיים, הקמת מוסדות לגבייה ולפיקוח ועוד אמצעים.

כך למשל, בעוד בסעודיה קיבלו העסקים תקופה של חודש לרישום עסקיהם לצורך דיווח המע"מ, בכווית התהליך עוד רחוק מהבשלה. בימים אלה נמשכים הדיונים בפרלמנט הכווייתי אם לאמץ את חוק המע"מ החדש, כשלאחריו גם הממשלה תידרש לאשר את החוק. בשלב זה קיימת התנגדות בפרלמנט הכוויתי להצעת חוק המע"מ ולכן נראה שהתהליך לאישורו עוד רחוק יחסית. בבחריין הביעו באחרונה פקידים בכירים כי היא תוכל להצטרף רק במהלך 2018 בעוד שעומאן כדרכה אינה משתפת פעולה עם היוזמות האזוריות.

בעיית היערכות

היישום החלקי של המע"מ באזור המפרץ מבטא גם את חוסר הרצון של המגזר העסקי במדינות המפרץ לשתף פעולה עם המהלך. סקר שנעשה באחרונה בקרב מדגם מייצג של למעלה מ־300 חברות ממדינות המפרץ גילה שכ־90% מהן אינן ערוכות למעבר למשטר המע"מ. הדבר יכול להתברר בסופו של תהליך כהרסני שכן לפי מומחים, הטלת המע"מ תייקר את עלויות התפעול של העסקים במספר אחוזים בשנה.

אבל לא רק העסקים מסרבים להשלים עם המציאות החדשה, גם אזרחי מדינות המפרץ מתקשים להסתגל אליה, מתוך הבנה כי החל משנת 2018 יגולגלו עלויות המע"מ בסופו של דבר לכיסם. בינתיים אזרחי סעודיה ואיחוד האמירויות משחררים קיטור ברשתות החברתיות ומתלוננים על כך שהם אלה שנאלצים בסופו של דבר לממן את הגירעונות שנוצרו בקופת המדינה בשל כישלונן של ההנהגות להתמודד עם הירידה במחירי הנפט. עם זאת, נוכח היציבות המדינית והביטחונית במדינות הללו והרווחה הכלכלית בוודאי בהשוואה למדינות ערביות אחרות, דומה כי אזרחי המפרץ ייאלצו להשלים עם הגלולה המרה של המע"מ.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת