הפרישה הקטארית: זעזוע לאופ"ק, אבל לא לשוק הנפט

קטאר הפתיעה אתמול כשהודיעה שתפרוש מארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) בתחילת 2019. סעד אל כעבי, שר האנרגיה של מדינת המפרץ הקטנה הודיע על הפרישה לאחר 57 שנות חברות בארגון והדגיש כי היא אינה על רקע פוליטי, אלא נובעת מרצונה של דוחה לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח שתשים דגש על ייצוא הגז הטבעי, עליו נשענת כלכלת המדינה.

למרות הצהרת השר, מעטים מקבלים את הגרסה הקטארית כי ההחלטה לצאת מקרטל הנפט אינה מונעת לפחות בחלקה משיקולים פוליטיים. זאת בדגש על הסכסוך המחריף עם שכנותיה, ערב הסעודית מנהיגת אופ"ק, ובת בריתה הקרובה מדינת איחוד האמירויות. ההיסטוריה של אופ"ק מראה כי חברותיו נוטות להישאר בו גם בתקופות בעיתיות וכאוס פנימי. כך לדוגמה קרה עם ונצואלה ועיראק.

חשוב להדגיש כי המהלך הקטארי לא צפוי לזעזע את שוק הנפט. קטאר היא מהיצרניות הקטנות ביותר בארגון שמונה 15 חברות, עם תפוקה של כ־650 אלף חביות ביום, פחות מ־2% מהתפוקה היומית. קטאר גם הבטיחה כי תמשיך לפעול בהתאם לצורכי השוק ותשתתף בכינוס שייערך ביום חמישי. בכך, היא מביעה את מחויבותה לשמור על המדיניות. במהלך הכנס צפויות להתקבל החלטות שיאוששו את הנפט, שמאז השיא אליו הגיע בתחילת אוקטובר, 86.3 דולר לחבית, צנח מחירו ב־29%.

אמנם ביממה האחרונה התאושש מחירו בעקבות הודעת קטאר, אך האפקט הקטארי לא צפוי להימשך זמן רב, שכן קטאר לא הודיעה על הפסקת יצוא הנפט שלה, אלא על יציאתה מהארגון. בנוסף, המגמה שנרשמה אתמול מושפעת גם מההפשרה ביחסי הסחר בין סין לארה"ב.

אז מה בכל זאת גרם לקטאר להרים ידיים ולפרוש? הדעה הרווחת היא שמדובר בהבעת מחאה על מה שהיא רואה כאי יכולתו של הארגון להגשים את ייעודו - ייצוג האינטרסים של יצרניות הנפט. קטאר הפכה לחברה שולית וחסרת השפעה, בייחוד מאז נותקו יחסיה הדיפלומטיים עם סעודיה בקיץ 2017. יתרה מכך, נדמה שהיא הפנימה את הרעיון שההחלטות החשובות באמת אינן מתקבלות בארגון עצמו, שחדל מזמן להיות הגורם החשוב ביותר בשוק הנפט. השנתיים האחרונות הוכיחו כי מי שמנהל כיום את השוק הן לא המדינות החברות באופ"ק, ששולטות בכשליש מתפוקת הנפט העולמית, אלא שלושה אנשים בלבד - יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שמדינתו היא יצרנית הנפט הגדולה ביותר מחוץ לאופ"ק, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. השלושה אינם מתומכיה הגדולים של קטאר וזאת בלשון המעטה. לכן העדיפו הקטארים לא להישאר כעלי תאנה למדיניות שמכתיב מי שחולל את החרם עליהם, בן סלמאן.

הפרישה הקטארית מאופ"ק מסמנת יותר מכל את התעצמות הקרע בתוך מדינות המפרץ. צניחת מחירי הנפט מאז תחילת אוקטובר אינה מקרית, שכן אז נרצח באכזריות בקונסוליה הסעודית באיסטנבול העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, ממתנגדי מדיניותו של בן סלמאן. במקביל המשיך טראמפ להגביר את הלחץ על אופ"ק להגדיל את תפוקתו כדי להוריד את המחירים שחצו את רף 80 הדולרים. בפועל, הסעודים נענו לקריאתו והגבירו את תפוקתם בחצי מיליון חביות ביום, תוך שהם רומזים כי על יצרניות נוספות לעשות כך גם. יש הטוענים כי הסעודים נענו ללחץ האמריקאי כדי לרצות את לקוחות הנפט הגדולים בעולם ולמנוע פגיעה בצמיחה העולמית.

אמיר קטאר תמים בן חמד אל ת'אני צילום: בלומברג

עם זאת, אחרים וקטאר ביניהם, טוענים כי הגברת התפוקה הסעודית שהובילה לצניחת המחירים היא התשלום של בן סלמאן לטראמפ תמורת חילוץ מהצרה הבינלאומית אליה נקלע. זאת בעקבות החשדות שהוא זה שנתן את ההוראה לחיסול העיתונאי. בפרישתם מאופ"ק מאותתים הקטארים כי הם לא מוכנים להיות חלק מהמשחק הסעודי. הם רומזים שבן סלמאן אינו מקיים את ההסכמים הקודמים לגבי מכסות הנפט שאומצו בשנת 2016.

יש לזכור כי הירידה החדה במחירי הנפט גוררת בעקבותיה ירידה במחירי הגז הטבעי - רכיב נוסף בסל האנרגיה וענף היצוא מספר אחד של הקטארים, עם שווי שנתי של כ־30 מיליארד דולר.

בפגישה הקרובה של חברות אופ"ק השבוע צפויה להתקבל החלטה משמעותית בדבר הארכת ההסכם לקיצוץ תפוקת הנפט. למעשה, החלטה זו אמורה להיות חותמת הגומי להחלטה שהתקבלה בסוף השבוע בועידת G20 בבואנוס איירס בין פוטין ובן סלמאן. השניים מעוניינים בעליית מחירי הנפט ב־2019, אך חוששים מהמצב בו נמצא השוק כעת - אספקת יתר. בתמרוניהם, עליהם להשביע גם את רצונו של טראמפ ששב ומתריע מפני המשך עליית מחירי הנפט. נוכח השיקולים הפוליטיים המפעילים את השחקנים המרכזיים בשוק, ההחלטות המתקבלות באופ"ק, חשובות ככל שיהיו, נשארות לעתים על הנייר בלבד. במציאות, כל יצרנית פועלת לפי שיקוליה הצרים.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com