"צריך להכפיל את השטחים הבנויים, וישראל לא תוכל להרשות לעצמה לוותר על בניית מגדלים"

בשיתוף מילוסלבסקי אדריכלים

איפה נגור, איפה נעבוד, איפה ילמדו ילדינו ובאילו רחובות נצעד? לכל השאלות האלו צריכה מדינת ישראל לתת פתרונות. על פי תחזיות הלמ''ס, בישראל יתגוררו בשנת 2048 למעלה מ־17 מיליון תושבים, כלומר, כפול ממספר האוכלוסייה היום. "נצטרך להלביש את ישראל בשלמת בטון ומלט", אומר גיא מילוסלבסקי, דור שלישי למשפחת אדריכלים מצפת, בעל חברת מילוסלבסקי אדריכלים שפעילה משנת 1937. "הכפלת האוכלוסייה דורשת מאיתנו פתרונות מגורים, תעסוקה, חינוך ובעצם פתרונות בכל תחומי החיים. את מה שבנוי היום במדינה צריך להכפיל ומדינת ישראל לא תוכל להרשות לעצמה לוותר על בניית מגדלים".

מנתוני הלמ''ס עולה כי העיר המובילה בבניית מגדלים (יותר מ־16 קומות) היא תל אביב, שבה נבנות כ־2,700 דירות. במקום השני נמצאת העיר נתניה עם 1,912 דירות. ובמקום השלישי מדורגת פתח תקוה עם 1,416 דירות. כמו כן, באשקלון עתיד להיבנות בעוד כשנתיים מגדל מגורים של 40 קומות בצפון העיר, קו ראשון לים.

מגדל יורוקום הדמיה: וויו פוינט

בעיריית פתח תקוה כבר חשים את מצוקת הקרקעות. על פי גורמים בעירייה, בעיר נבנים מוסדות חינוך בעלי שתי קומות כאשר מעליהם יש מתנ''ס. כלומר, החשיבה של בנייה לגובה תואמת את חזון העירייה. "בעולם קיימות שתי תפיסות להתמודדות עם הגידול באוכלוסייה", אומר מילוסלבסקי, "בנייה מרקמית שנעה בין שלוש לתשע קומות ועירוב של בנייה לגובה ו/או בנייה מרקמית בתחסיות (תפיסת שטח האוכלוסייה), בדומה למה שקיים בברצלונה ובערים אחרות בעולם שבהן מושגת רמת הצפיפות של 15 יחידות דיור לדונם לא על ידי בנייה לגובה אלא על ידי בניית דירות קטנות וצפופות. כך או כך, בניית מגדלים תלך ותתרחב, כמו לדוגמה במנהטן, ולכן המגדלים שאנחנו מעצבים צריכים להשפיע על המתבונן המשתמש, הולך הרגל ברחוב, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. המגדלים נבנים כשהם טומנים בחובם אמירה אמנותית שתשלב בחיי התושבים ואף תעורר בהם השראה, כמו פסלים".

מגדלים להמונים

בניית המגדלים האמורה לפתור את מצוקת הדיור אולי תתקשה לעשות כן בתחילה, זאת בשל העובדה כי המגורים במגדל נתפסים כיוקרתיים ומושכים מן הסתם אוכלוסייה חזקה שלרוב מורגלת לחיות בקומפלקס של One stop shop – בניין המשלב מסחר, משרדים ומגורים. הפתרונות בעולם לנושא הם תמריצים למי שגר במגדל באמצעות חבילת הטבות בארנונה ומס, שכן הרוכשים של אותן דירות חוסכים לחברה עלויות של תשתיות, קרקע, תחבורה וזיהום אוויר. עם זאת ניתן כבר היום לראות בערים כמו באר שבע ובשכונת אם המושבות בפתח תקוה מגדלים רבים המאכלסים משפחות צעירות.

פתרון אחר שאותו בדקה בעבר עיריית הרצליה הוא הקמת איים מלאכותיים על הים לצורך דיור ושדה תעופה בין המרינה למתחם אפולוניה. כבר בשנת 2002 אישרה הממשלה הקמת שני איים מלאכותיים מול חופי הים התיכון, אחד לשדה תעופה מול חופי תל אביב ואי נוסף, שיוקם מול בת ים ושאמור היה לשמש למגורים. בין הביורוקרטיה הדרושה לתהליך לבין התנגדויות של קבוצות כגון הירוקים נראה שהתכנית נזנחת ובניית מגדלים היא הפתרון המוביל ומן הסתם הבולט בשטח. "בנייני המגורים הסטנדרטיים הם לרוב מבנים משעממים. החזון האדריכלי בבניית המגדלים הוא שהמגדלים צריכים לנסות ולהביא מסר חדש, להשפיע על המתבונן בתהליך שבו מתאימים את המגדל לקונטקסט האורבני והממשק שלו לרחוב. חשוב שאנשים שהולכים ברחובות העיר ועוברים בין המגדלים יקבלו השראה ולא תחושת ניכור", מסכם האדריכל מילוסלבסקי.

"כן או לא מגדלים זו לא השאלה", אומרת אורלי הראל, סגנית מהנדס העיר ומנהלת אגף התכנון בעיריית תל אביב, "במדינה קטנה וצפופה ההתייחסות לשטחי מסחר, תעסוקה, חינוך וקהילה משתנים. במנהל ההנדסה בעיריית תל אביב פעלנו להקטנת שטח העובד והגדלת השטחים השיתופיים על מנת להעלות את איכות חיי העובד. אם זה נכון בתעסוקה כנראה שזה נכון למגורים. החשיבה שלנו היא עתידנית בנוגע לכל תחומי החיים. לדוגמה, אחת התכניות היא להקים אי תשתיות בים שיוכל להכיל את רידינג, שדה דב והגז. כך נוכל לפנות שטחים לאורך החוף. בתל אביב מתקיימת כל הזמן חשיבה על מה שיהיה בעתיד, וכדי שישראל לא תהפוך למדינת עולם שלישית כל המערך של תשתיות התחבורה הציבורית יהיה חייב להשתנות. כל הטכנולוגיות, אפילו אלה שנבנות עכשיו, כבר לא יהיו רלוונטיות בעוד פחות מ־20 שנה. גם המושג עירוב שימושים במגדלים ישתנה. אם עד היום דובר על קומת מסחר, משרדים מגורים ומלונאות, מהיום מדברים על תפיסת העולם קהילתית וחברתית. המפגש של המגדל עם הרחוב הוא הדבר החשוב ביותר. בניו יורק ישנם הרבה מגדלים שפתוחים לציבור הרחב וכוללים שיתופי פעולה קהילתיים, בתי קפה, אירועי רחוב ולא מגדלים מנוכרים עם שומר ואוצרות אמנות בלובי. המגדל צריך לאכלס פונקציות ציבוריות, כמו בית ספר ומעליו בית מגורים וחצר המשחקים היא בכלל בגג. פרויקט כזה אנחנו עושים כבר עכשיו על דרך בגין במתחם חסן ערפה, מול רחוב מאז''ה. הציבור שעתיד לגור במגדלים צריך להבין שלא מדובר בדירת 150 מ"ר מול הים אלא בהשתלבות בקהילה".