"כל המבנים המסורתיים במשק עברו שינוי עיצובי ודווקא בחינוך זה לא קרה"

בשיתוף מילוסלבסקי אדריכלים

לוח וגיר, טורים של שולחנות בכיתות מרובעות, מסדרונות ארוכים ומגרש ספורט. כך נראים לרוב מבני בתי ספר בישראל. על פי מחקרים, כניסת האינטרנט לחיינו הביאה לשינוי בתפיסה העיצובית של המבנה החינוכי, כמו גם בגישה החינוכית – לא עוד מורה שעומד בכיתה קונבנציונלית מול תלמידים ותלמידות ומרצה, אלא למידה עצמאית, עם דגש על עבודת צוות ומחקר, בדיוק מה שמחפשים היום בשוק התעסוקה. אגף ניסויים ויזמות במשרד החינוך פועל במשך יותר מעשור למען פיתוח מודלים פדגוגיים חדשניים, ובמקביל לייצר תשתית למימוש פרויקטים אלה.

קרית חינוך האירוס, ראשון לציון הדמיה: מילוסלבסקי אדריכלים

בתכנית החומש של משרד החינוך לשנים 2022-2017 הוחלט על הקמת 17 אלף כיתות לימוד בבתי הספר ובגני הילדים, בתקציב של כ־13.3 מיליארד שקלים, חלקם מתקציב המדינה וחלקם מתקציב מפעל הפיס. עלות הבנייה של כיתת לימוד עומדת על כ־782,400 אלף שקלים. לפי התכנית 14,500 כיתות תמומנה ממקורות תקציביים במגבלת התקציב הרב-שנתי, ו־2,500 כיתות תמומנה ממקורות חוץ-תקציביים, כגון שותפויות ציבוריות-פרטיות.

"בפועל, רק רשויות חזקות מצליחות לסיים פרויקטים של בתי ספר, מבני חינוך וקהילה ברמה גבוהה, זאת מכיוון שהן מוסיפות על תקציב משרד החינוך עוד כ־70% לתקציב התכנון והבנייה. חשוב שתהיה חקיקה להגדרת מינימום עלות בנייה למ''ר של מוסד חינוכי, כך שתהיה גבוהה בכ־40% מהמחיר של משרד החינוך. רשויות חלשות נמצאות בגירעונות ולא מצליחות לסיים את הפיתוח הסביבתי. כך, מוסד הלימודים שמתקבל הוא מוצר ירוד", אומר אדריכל גיא מילוסלבסקי, בעל חברת מילוסלבסקי אדריכלים. "כל המבנים המסורתיים במשק עברו תהליך של שינוי עיצובי ודווקא בחינוך זה לא קרה. בתהליך למידת הנושא הבנו שגורמים סביבתיים משפיעים על איכות הלמידה – בין השאר בהקשר זה אפשר למנות את הכניסה, העיצוב החיצוני של המבנה והחצרות, שהופכים גם הם למרחבי למידה. בתוך המבנה יש לתת דגש לכניסת אור טבעי, התאמת הטמפרטורה ועיצוב ייחודי לכל כיתה שיתאים למשימות בעלות אופי שונה. את אלה יוצרת האדריכלות שנובעת מהדרישות המשתנות. החזון האדריכלי שלנו צועד עם הזמן. הכוונה היום היא ליצור מרחבי למידה פתוחים המותאמים לשינויים באופי הלמידה".

שלושה ממבני החינוך החדשניים שתוכננו בידי מילוסלבסקי אדריכלים הם: בית הספר ק"ם ברמת החייל – סטטוס פרויקט: בוצע; בית הספר צמרות בתל אביב – סטטוס פרויקט: תוכנן; וקרית חינוך האירוס, בשכונת האירוס בראשון לציון – סטטוס: בביצוע, סיום משוער באמצע 2018.

מאיה דביר, מרצה ומדריכה פדגוגית במחלקה לחינוך מיוחד בפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי היום השיח במערכת החינוך ובאקדמיה הוא על עקרונות העיצוב האוניברסלי ללמידה (Universal Design for Learning), או UDL. לדבריה, מרחבי למידה עדכניים מאפשרים ללמד במגוון דרכים. "כשמלמדים פרק בתנ"ך אפשר לתת את הקלט דרך סרטון, דיון קבוצתי, דילמה, למידה עצמאית והפלט של התלמידים בהמחזה, במיצג או באינספור דרכים", מסבירה דביר. "לא ניתן לדבר יותר על למידה פרונטלית. קלט עיבוד ופלט מגוון דורשים עיצוב אחר, כמו מקום לכלים טכנולוגיים. בישראל 2018 יש כיתות שאין בהן אפילו מקרן. למשל, כשלומדים את אותיות האל"ף בי"ת, אני רוצה שילד ייצור אותיות מאבנים או עם הגוף, וזה כמעט בלתי אפשרי. הכיתות מכוונות למידה פרונטלית בלבד וגם במבואה ובמסדרונות לא נעשה שימוש. השיח באקדמיה מדבר על הכלה. יש היום בכל הכיתות ילדים עם צרכים מיוחדים והן מאוד הטרוגניות, אבל בשטח אין באמת הכלה. אין מקום לצרכים השונים ולאיכות השונות של הילדים. במקום זה, מצפים מהם לשבת שעות על כיסא".

איך אפשר בלי פינלנד

מעת לעת בישראל, כמו גם במדינות אחרות, נושאים עיניים בקנאה אל פינלנד. מערכת החינוך הפינית נחשבת, על פי נתוני ה־OECD, לאחת הטובות בעולם. לא תמצאו שם כיתות קטנות עם מעט תלמידים, אלא תפיסת חינוך שונה שמתחילה ממעמד המורה, עיצוב חדשני המתבטא בחללי עבודה מאובזרים בטכנולוגיה הדומה לחברת הייטק, וגם חללים המעוצבים כסלון בבית מגורים המאפשרים קריאה ועיון. השיעורים מסתיימים, אגב, על פי החלטת המורה, ללא הצורך בצלצול. מערכת השיעורים כוללת גם מלאכות, כמו נגרות, תפירה ובישול, שנעלמו מהסילבוס בישראל.

אדריכל גיא מילוסלבסקי צילום: מילוסלבסקי אדריכלים

"בבתי הספר שאנחנו מתכננים קיים דגש על חללי לימוד משתנים ולא על כיתות קונבנציונליות", אומר מילוסלבסקי. "אנו מתמקדים בקשר בין מרחב הלימוד הכיתתי לחלל החוץ כיתתי במטרה ליצור חווית חלל מעניינת ואיכותית שתשאיר חותם על הילד. כשאני מתכנן בית ספר אני פורש את עולם המושגים של הילדים. העולם הזה מבוסס על חדשנות, מהירות, תנועה והתחדשות שמגיעים דרך האינטרנט, נסיעות לחו"ל, והתבוננות על העולם. ההשקעה בחינוך בכלל ובמבני החינוך בפרט אמורה להדגיש בפני הילדים את החשיבות שהמדינה נותנת לחינוך ולהשכלה".

דביר מוסיפה: "יש ניצנים של שינוי, ואיפה שזה כן קורה זה מאוד מורגש. בחללים מותאמים המאפשרים מגוון דרכי הוראה הילדים מרגישים שיש להם יותר אפשרות להצליח, בעיקר ניכרת התגייסות של הילדים ללמידה. הם מרגישים שבית הספר הוא מקום שמביא אותם לידי ביטוי והם רוצים להיות בו".