רמ"י ערערה על פסיקה לחייבה לפצות יזם לאחר שביטלה זכייתו במכרז לבניית פרויקט מגורים

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

האם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תחויב כפועל יוצא של פסק דין של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ד"ר רון שפירא, לפצות יזם נדל"ן בגין ביטול זכייתו במכרז לפרויקט בנייה למגורים שצפוי להיות מוקם באזור הקריות? זאת השאלה שעולה מתובענה מנהלית שהגיש היזם נגד רמ"י לבית המשפט המחוזי בחיפה.

באוגוסט 2015 ועדת המכרזים של רמ"י ביטלה את זכייתו של היזם על הקרקע בטענה שאיחר בהעברת תשלומים, ובמקומו זכתה חברת בנייה אחרת. מאחר שהחלטת ועדת המכרזים נעשתה ללא שימוע, הוגשה בפברואר 2016 תביעה של היזם באמצעות משרד עורכי הדין אבי גולדהמר ושות' בגין ביטול המכרז שלא כחוק וללא שימוע.

צילום: אלעד גרשגורן

ההתנהלות של ועדת המכרזים ברמ"י באשר למכרז זה זכתה לביקורת קשה מצד בית המשפט אשר ביוני 2017 פסק לטובת היזם וביקר בחריפות את התנהלותה של רמ"י. השופט ד"ר שפירא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ציין בפסיקתו: "אין חולק, והעותרת מאשרת זאת, כי העותרת לא שילמה חלק מהתשלומים שהתחייבה לשלם במועד. אין גם חולק כי בהתאם לתנאי המכרז קמה לרמ"י לכאורה הזכות לחלט את הערבות שהופקדה וזאת בהתאם לתנאי המכרז. אלא שרשות שלטונית המבקשת להפעיל את כוחה למימוש זכות חוזית כלפי אחד ממשתתפי מכרז ציבורי חייבת לפעול למימוש הזכות בהליך מנהלי תקין, תוך שמירה על זכויותיו של הצד שכנגד ותוך הקפדה של נקיטת הליכים בדרך של שמירה על עיקרון השוויון שבין המתמודדים".

בנוגע לטענה של רמ"י על איחור בהעברת תשלום, מציין השופט שפירא: "... מהנתונים שהוצגו בפני, וזאת גם על ידי ב"כ המשיבים, עולה כי לזוכים אחרים באותו מכרז נתנו אורכות לביצוע תשלומים שבהם חויבו בהתאם לתנאי המכרז. אמנם לטענת ב"כ המשיבות, האיחור בתשלומים על ידי המציעים והזוכים האחרים היה שונה בהיקפו ובסיבות לאיחור מזה שהיה אצל העותרת. ואולם אין הוא חולק על מתן הארכות למתמודדים אחרים במכרז לביצוע תשלומים באיחור. יודגש כי גם למשיבה 3 (החברה שבסופו של דבר זכתה באותו מכרז על הקרקע), שנקבעה כזוכה במכרז לאחר שבוטלה זכיית העותרת, נתנו אורכות לביצוע תשלומים מעבר לקבוע בתנאי המכרז. מתן אורכות לביצוע תשלומים למתמודדים אחרים, מהצד האחד, והסירוב לתת ארכה דומה לעותרת, בלא שניתן לכך טעם סביר, מהווה הפרה של עקרון השוויון שבין מתמודדים במכרז. די בכך כדי לקבוע כי עצם ההחלטה על ביטול זכיית העותרת במכרז נעשה שלא כדין, וכפועל יוצא מכך גם ההחלטה על חילוט הערבות".

אולם למרות ההכרעה הברורה של בית המשפט המחוזי בחיפה לפני שנה, בשבוע שעבר הגישה רמ"י כתב הגנה באמצעות עו"ד לינוי רוזנר, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז חיפה. יצוין כי רמ"י לא ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון. לפי כתב ההגנה, "לא נקבע בפסק הדין כי אילו היה מתקיים הליך שימוע 'הוגן', ובו היתה התובעת טוענת בקשר עם הארכות שקיבלו זוכים אחרים, הרי שוועדת המכרזים לא היתה עדיין מחזיקה בהחלטה, כדין, על ביטול הזכייה... אף אם יטען הטוען כי שמירה על עקרון השוויון אמורה היתה להוביל את הרשות לשמר את זכיית התובעת כשם ששימרה את זכיית שלוש הזוכות האחרות שאיחרו בתשלומיהן, יושב כי לא בשמירה על עקרון השוויון עסקינן אלא בפגיעה משמעותית בו וכן ביצירת מדרון חלקלק בכל הנוגע לדווקנות בקיום דיני המכרזים. חריג לכלל ממילא טעון פירוש דווקני ומצמצם. מתן הקלה לאחר כחריג לכלל, איננו מצריך מתן הקלה לאחר שנסיבותיו אינן זהות...".

בית המשפט מבטל חילוט הערבות ומאשים את רמ"י בהסתרת עובדות

במסגרת העתירה שהגיש היזם באמצעות עו"ד גולדהמר, תבע היזם למנוע מרמ"י לחלט את ערבות המכרז שהופקדה.

באשר לסוגיה זו ציין סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה: "הפגם שבהליך ביטול זכייתה משליך גם על הליך חילוט הערבות, שהוא פועל יוצא של ההחלטה על ביטול הזכייה במכרז. מאותם הטעמים יש להורות על ביטול ההחלטה לחילוט הערבות, זאת גם אם נאמר כי עצם ההחלטה לביטול הזכייה של העותרת במכרז התקבלה כחוק. אמנם לעניין חילוט הערבות ניתנה לעותרת הזכות להעלות טענות מפורטות בכתב קודם לקבלת ההחלטה. העותרת גם מימשה זכותה והעלתה את טענותיה. אלא שעקב הסתרת עובדות על ידי רמ"י היה הטיעון של העותרת לעניין זה לוקה בחסר. יש להניח כי לו ידעה העותרת על הארכה שניתנה למתמודדים אחרים בעניין ביצוע תשלומים, היה נתון מרכזי זה חלק מטיעוניה, גם לעניין חילוט הערבות. אשר על כן וגם לעצם הליך חילוט הערבות נפל פגם מהותי בשימוע שנערך לעותרת וביכולתה להעלות טענות כנגד הליך החילוט. מטעם זה של פגיעה בזכות להליך מנהלי הוגן, אני קובע כי דינה של ההחלטה להתבטל".

הציבור ישלם

לאחר שרשות מקרקעי ישראל לא העבירה את הפיצוי ליזם הנדל"ן, הוא הגיש בחודש מרץ האחרון, באמצעות משרד עורכי הדין אבי גולדהמר ושות', תובענה מנהלית בדרישה לחייב את רמ"י בפיצוי של כ־18 מיליון שקלים בגין נזקים כספיים והוצאות משפט.

בעניין זה טענה רמ"י באמצעות הפרקליטות: "הרשות תוסיף ותטען כי משיקולים שבמדיניות משפטית לא יהיה נכון לקבוע חבות של הרשות בנסיבות המקרה, וקבלת התובענה דנן, כולה או חלקה, תהיה בבחינת מתן פרס בלתי צודק על חשבון קופת הציבור למשתתף רשלן במכרז".

כעת, בהמשך להגשת כתב ההגנה על ידי רמ"י ייכנס התיק למסלול של דיון משפטי, שבמהלכו נגלה האם בית המשפט יהפוך על פיה את החלטת סגן הנשיא שפירא או שעיקר הדיון ייסוב על גובה הפיצוי שתשלם רמ"י ליזם, כאמור, באדיבות הקופה הציבורית.