המחוזי: בעל נכס ישלם היטל פיתוח פעם אחת בלבד

מועדון הספורט הרחובותי הוקם בשנות ה-70 על ידי עמותה ללא מטרות רווח, בעלת הזכויות במה שהיה אז שטח חקלאי לא מפותח וללא כל תשתיות פיתוח, כבישים או רחובות. ב-1976 סללה העמותה מכספה את רחוב גד פיינשטיין בסכום של 239 אלף לירות.

במהלך השנים שלאחר הקמתו, הוחלו באזור שינויים תכנוניים רבים, לרבות בייעוד הקרקע, וב-2010 אף נסלל לראשונה רחוב אלי הורוביץ, הגובל במועדון הספורט. קצת לפני כן, ב-2009, אושר חוק עזר חדש המסמיך לראשונה את העירייה לגבות היטל שצ"פ – היטל שלא קיים היה קודם לכן. בעקבות כך, ב-2015, נדרשה העמותה לשלם היטל פיתוח בסך 1.9 מיליון שקל – ועל כך היא עתרה לבית המשפט.

השופט אחיקם סטולר. דחה את טענת העירייה לפיה הסלילה הקודמת נעשתה מרצון העותרת ולצרכיה צילום: יריב כץ

בפסק הדין נקבע כי הסלילה שביצעה העותרת ברחוב גד פיינשטין מהווה למעשה תשלום היטל סלילה, ולאור מהותו של ההיטל כתשלום חד-פעמי, אין העירייה מוסמכת לגבות כיום היטל סלילה נוסף. בקביעתו זו התבסס בית המשפט על עיקרון חד-פעמיות ההיטל, שעל פיו נכס ששולמו בעדו היטלים לא יידרש בעליו לשלם את ההיטלים בשנית, וזאת גם ככל שלאחר התשלום בוצעו תשתיות נוספות.

לפי פסק הדין, היטל סלילה קודם גולם למעשה בביצוע בפועל של הסלילה ברחוב פיינשטין. עוד ציין בית המשפט כי ספק רב אם יש תוקף להוראה בחוק העזר המסמיכה את העירייה לגבות היטל סלילה בסיטואציה כזו של תשלום קודם. כן נדחתה טענת העירייה כי הסלילה העצמית נעשתה מתוך רצון העותרת ולצרכיה, ולכן אינה מהווה על פי מהותה תחליף לתשלום היטל, וזאת על בסיס הקביעה כי הסלילה בוצעה "על דעת העירייה, בעידודה ובאישור מוסדותיה התכנוניים והמשפטיים", לשון פסק הדין. לאור כל אלה ביטל בית המשפט את דרישת העירייה מהעמותה לתשלום דמי פיתוח, וחייב את העירייה בתשלום הוצאות משפט בסך 65 אלף שקל.

תחום פרוץ

עו"ד עפר שפיר, שותף בכיר במשרד עפר שפיר ושות' -עורכי דין, אשר בית המשפט הפנה לספרו בנוגע לעיקרון חד-פעמיות ההיטל, סבור כי יש לייחד את פסק הדין בראש ובראשונה לנסיבותיו המיוחדות של המקרה: "עלות הסלילה של רחוב פיינשטיין שהיוותה את עילת החיוב מושא פסק הדין, היתה גבוהה מסכום היטל סלילת הכביש שהעירייה היתה רשאית להשית על בעלי הנכס מכוח חוק העזר אז. גם לגבי היטל סלילת המדרכה נסמך פסק הדין על עובדות קונקרטיות הנוגעות לסוגי העבודות שבוצעו ומועדן. מכאן שלתוצאות פסק הדין אין בהכרח השלכות רוחב", הוא מבהיר.

"לעומת זאת", מדגיש שפיר, "את הייחודיות של היטל השצ"פ ביסס בית המשפט על העובדה שמועצת העירייה אישרה את חוק העזר הרלוונטי בהנחה שההיטל הקבוע בו יחול רק על בנייה חדשה. טעם זה עומד בסתירה לעמדתם של בתי המשפט בסוגיה זו במספר פסקי דין אחרים, לרבות אחד המתייחס לחיוב אחר בהיטל שצ"פ שהטילה עיריית רחובות. לפי העמדה הנוגדת, אין לייחס משקל לאמירות שהושמעו בישיבת המועצה שאינן תואמות את לשונו הברורה של חוק העזר. נראה אפוא כי מחלוקת זו תוכרע בבית המשפט העליון בערעורים שהוגשו על שני פסקי הדין הסותרים".

עו"ד עפר שפיר. פרשת מועדון הספורט מעידה על בעיה רחבה בהרבה צילום: יוני רייף

עו"ד שפיר מוסיף כי פרשת מועדון הספורט ברחובות מעידה על בעיה רחבה בהרבה: "תחום מימון התשתיות המוניציפליות נעדר כמעט לחלוטין מחקיקת הכנסת. זאת בשונה מתשלומי חובה אחרים דוגמת ארנונה או היטל השבחה. זהו מצב אנומלי ולא רצוי, היוצר מציאות של עמימות. תפקידה של חקיקה ראשית הוא לקבוע נורמות וכללים מנחים בתחומי המשפט השונים, על אחת כמה וכמה בתחומי המשפט המינהלי והציבורי.

"תחום מימון התשתיות הוא מורכב, רב חשיבות ועתיר ממון, ולפיכך ראוי היה כי יקבעו לגביו בחקיקה הראשית עקרונות ונורמות כגון זהות החייבים, סוגי התשלומים ודרך קביעת שיעורם ועילות התשלומים. גלגול הכדור בתחום זה לפתחן של הרשויות המקומיות וחוקי העזר שלהן, ללא אמות מידה או כללים כלשהם, מביא לתוצאות לא רצויות המשתרשות, מטבע הדברים, גם בפסיקה המשפטית. משרד הפנים מנסה אמנם להחיל רגולציה מסוימת בתחום הזה באמצעות פרסום הנחיות בחוזרי מנכ"ל, ברם דפוס התנהלות זה אינו נורמטיבי ואינו רצוי בשימו את הרשות המבצעת בנעליה של הרשות המחוקקת".