"תוכנית מחיר למשתכן היא הכנה לפינוי בינוי בעוד 50 שנה"

"החלטה 922 היא ההחלטה הכי חשובה שהובלנו בשנים האחרונות, אבל חשוב לזכור שהיא לא נותנת מענה לכל התחומים ולכל הצרכים. הבריאות והרווחה למשל לא נמצאים בתוכנית הזו", כך אמר איימן סיף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, בפאנל שנערך בכנס העסקים בחברה הערבית של כלכליסט ובנק הפועלים היום (ב') בנצרת.

איימן סיף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. "922 היא החלטה חשובה מאוד, אבל לא נותנת מענה לכל הצרכים" צילום: עמית שעל

סיף המשיך: "בנושאי שיכון ודיור יש לנו תוכניות עבודה והיא האתגר הכי גדול שלנו. שמנו לעצמינו לשווק 4,000 יח"ד בשנה בתוך הישובים הערבים ואנחנו רוצים שכונות מודרניות בתוך הישובים הערבים בדיוק כמו בישובים יהודים. יש לנו תקציבי פיתוח לרשויות המקומיות - כמעט 650 מיליון שקל נמצאים ברשויות המקומיות, והמטרה שלהם היא להביא להגדלת ההכנסות העצמיות. גם בנושא התחבורה הקצנו כמעט 300 מיליון שקל לפיתוח כבישים בתחבורה הציבורית בתוך הישובים הערבים. הנושא של התעסוקה גם הוא התקדם מאד, אבל אנחנו לא מתקדמים בפיתוח של אזורי תעסוקה בישובים ערביים, כי אין לנו כסף".

לחזק את היישובים הוותיקים, במקום לבנות חדשים

מאזן גנאים, יו"ר ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות וראש עיריית סחנין התייחס להחלטה מזוית הרשויות המקומיות ואמר, "אם שר השיכון אומר שעל מנת לתכנן לוקח 15 שנה זה חמור מאד ובחברה הערבית זה חמור כפליים, בהיעדר תקציב לתכנון ראוי נאלצנו לבנות מחוסר תכנון. עכשיו אומרים לי לצערי, כי מי שבנה מחוץ לקו הכחול ביתו צפוי להיהרס. אומרים לנו בואו נקים ישוב חדש בחברה הערבית ואני אומר בוא נחזק את הישובים הקיימים. אני לא רוצה עוד ישוב ערבי אלא רוצה לחזק את הישובים הקיימים. אם אנחנו ב-2018 ועדיין למרבית הישובים הערביים אין תוכנית מתאר זה מראה על הזנחה ארוכת שנים – כבר משנת 1948".

מאזן גנאים, ראש עיריית סחנין. "לחזק את הקיים" צילום: עמית שעל

ראונק נאטור, מנכ"לית עמותת סיכוי, אמרה כי זיהתה שלוש נקודות חלשות בהחלטה 922, "היא הזדמנות אבל היא לא מושלמת והיא חסרת כמה מימדים. כעת אנחנו עוסקים ביישום שלה. ההחלטה לא עוסקת במחסור בקרקע בישובים הערבים. יש ועדות גבולות שנועדו לדון בהרחבת תחומי השיפוט, אבל זה נעשה רק באחוז נמוך מהישובים. 922 אמורה להאיץ את הליכי התכנון בחברה, אבל הממשלה מאיצה את חוקי האכיפה וכיום יש הריסה מסיבית של בתים בנגב וזה סותר את קידום התכנון והבנייה. היה מתבקש לקדם קודם כל את התכנון עם הכשרה של חלק מהבנייה ורק אחר כך ליישם את האכיפה. בנושא תשתיות תחבורה, עד היום אין קריטריון שמראה איך לחלק את הסכום שעומד על 220 מיליון שקל. הדרישה שלנו היא למיפוי מקיף של הצרכים ולפתח קריטריונים".

ראונק נאטור, מנכ"לית עמותת סיכוי. "היה מתבקש קודם לקדם תכנון ואח"כ ליישם אכיפה" צילום: עמית שעל

"הקבלנים הם הפראיירים התורנים"

סלים לחאם, בעלים ומנכ"ל סלים לחאם יזמות ובנייה הביע את התנגדותו למדיניות הממשלה בנושא הדיור, "נושא הדיור באוכלוסיה הערבית הוא המסובך והמורכב ביותר, זה נושא עם סיכון גבוה לקיום שלנו ואף אחד לא נותן עליו את הדעת. התוכנית של שר האוצר לא שווה כלום, ואני אומר את זה כמי שפועל בענף הבנייה 45 שנה. מחיר למשתכן היא הכנה לפינוי בינוי בעוד 50 שנה. שיפסיק עם זה ונחזור לבנייה כפי שאנחנו רגילים. עשינו כברת דרך ומחזירים אותנו אחורה. קבלני בניין קורסים, וחלק גדול מהם מהחברה הערבית, הקבלנים הם הפרייארים התורנים, כי הם מוכנים לבנות בתוכנית הזו".

סלים לחאם. "מחיר למשתכן מחזיר אותנו לאחור" צילום: עמית שעל

את צד הממשלה ייצג דור בלוך, רכז תחבורה באגף התקציבים, משרד האוצר, אשר אמר כי אחד ממנועי הצמיחה של הציבור הערבי היא בתחבורה ובתשתיות, "ההשקעות של הממשלה בתשתיות בישובים הערבים לא מתחילה ב-922. יש השקעות נוספות, ואם לא נדע איפה יש בעיות לא נוכל לקדם את הנושאים החשובים. אני רואה עליה בשיתוף הפעולה גם עם חברי הכנסת הערבים וזה חשוב לאין שיעור".

דוד בלוך, רכז תחבורה באגף התקציבים. "ההשקעה לא מתחילה ב-922" צילום: עמית שעל