האפור החדש
זה לא שהנעורים עומדים לצאת מהאופנה, אבל כל הסימנים מעידים שהגיע הזמן להרחיב את טווח מושגי היופי והסקס־אפיל
אומרים שהמאה ה־21 תהיה המאה של הנשים, שמה שהתנועה הפמיניסטית השיגה במאה הקודמת יתבסס ויתפשט גם לאזורים שבהם דיכוי וניצול נשים נחשבים עדיין נורמה דתית וחברתית. 2014 היוותה פריצת דרך מרעננת בתהליך מזוית אופנתית, עם ייצוג מגוון יותר של מודלים נשיים מהמקובל. חוץ מהדוגמניות המושלמות המובנות מאליהן, כיכבו בקמפיינים של חברות אופנה וקוסמטיקה גם שחקניות ודוגמניות בנות 60 ואפילו 80.
נכון, דונה קארן וגוטייה עשו את זה קודם, ובארץ אילנה אפרתי וקום איל פו. אבל השימוש בדוגמניות מבוגרות, שסימן גבולות חדשים בשנות התשעים, הוא היום ייצוג של המציאות המשתנה לנגד עינינו. העולם שייך גם למבוגרים. בניו יורק, למשל, שיער אפור הוא היום סמל סטטוס. נשים סופר־סטייליסטיות בוחרות להפסיק למחוק את סימני הזמן ועדיין להיראות מטופחות ומושכות. בנות ה"בייבי בוּמרז", שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה והתבגרו אל המהפכה של שנות השישים, הן נציגות הדור הראשון בהיסטוריה של מבוגרים עם ראש צעיר, שצורכים אופנה ותרבות פנאי. דור של מבוגרים שנראים טוב, ומוכנים להצטלם.
באוגוסט האחרון ציינה חברת הקוסמטיקה נארס 20 שנות פעילות בקמפיין בכיכובה של שרלוט רמפלינג, בת 68. רמפלינג בעלת פני החתול המסתוריות שאמרה בראיונות "לא כיף להזדקן", רמפלינג של "שוער הלילה" השערורייתי בצעירותה - וששיחקה אותה בהופעה מוחצת ב"מלנכוליה" לעת זקנתה, ובחרה להתגורר באירופה "שבה פחות מפחדים להזדקן", ולהופיע בצילום שחור־לבן, רציני וספוג ביופי שאינו מנסה לחדש דבר. כי די בחידוש הזה, של פנים יפות מבוגרות בפרסומת. במנעד היופי המתרחב.
עוד קודם לנארס ליהק מארק ג'ייקובס את ג'סיקה לאנג - לנצח קורה מ"הדוור מצלצל פעמיים" במטבח עם ג'ק ניקולסון - בגיל 64 כפנים לקו האיפור שלו, בצילומים של דיוויד סימס. קים גורדון, סולנית סוניק יות', הצטלמה לקמפיין של איב סאן לורן, בת 60 וסופר־קוּלית. ג'וני מיטשל, בת 71, הופיעה החודש על שער גיליון האופנה של מגזין "ניו יורק".
לורן האטון, רגע לפני 70, הצטלמה לשער המגזין "אֵל" במלוא קמטיה. לינדה רודין היפהפייה, עורכת אופנה לשעבר ב"הארפר'ס בזאר", הופיעה בגיל 65 בקטלוג של The Row, המותג המשובח של התאומות אשלי ומרי־קייט אולסן. השחקנית הדנית פִּיה גרוניג, בת 64, צוחקת במודעה לגֵ'יי קרוּ. והשיא: ג'קי אושוקנֵסי, דוגמנית בת 62, בפרסומת ללבנים של אמריקן אפרל, יושבת בנינוחות בשיער אפור פזור, ליפסטיק, חזיית סטרפלס מתחרה סגולה וזוג תחתונים תואם, תחת הכותרת "לסקסיות אין תאריך תפוגה".
אופנה היא ראי התקופה: היא מבטאת את זרמי העומק מתחת לציפוי הנוצץ. כפי שתופעת הטבעונות היא הרבה יותר מטרנד אופנתי, ומבטאת את רצונם של רבים להפסיק לתמוך במה שהם תופסים כתעשיות נצלניות, כך גם ההכרה באפשרות שאשה מבוגרת יכולה להיות יפה וסקסית מדגישה את ערך הבחירה שעומד בבסיס התנועה לשוויון מגדרי. בחירה שהיא מעבר לאפשרויות המצומצמות שנעות בין "מוזנחת" ל"משועבדת לתעשיית היופי". בחירה בנשיות שיש בה קבלה של הזִקנה, בלי ויתור על יופי וטיפוח.
זה לא שהנעורים ייצאו מהאופנה, כמובן, אלא שהטווח של מושגי היופי והסקס אפיל יתרחב. "זה לא ריאלי לחשוב שבני אדם יפסיקו להעריץ יופי ושלמות, או לחשוב שתעשיות האופנה, הקולנוע והסקס יפסיקו להשתמש בדימויים קיצונים של יופי כדי למכור, אבל אפשר לשנות את המסר שמופנה כלפי נשים, שאומר להן שהן לא טובות מספיק", אמרה לפני שנה פיבי פילו, המעצבת של המותג סלין, "זה מה שאני מנסה לעשות: לתת לנשים להרגיש טוב עם עצמן, לצאת לעולם ולעשות מה שהן רוצות לעשות".
פילו יודעת על מה היא מדברת. גם היא עשתה מה שהיא רוצה. אחרי שכיכבה כמטאור בשמי האופנה כמעצבת ראשית בבית האופנה קלואה היא רצתה משפחה ויצאה להפסקה ארוכה. כשחזרה לזירה, עם בן זוג ושני ילדים, היא התעקשה לעבוד מלונדון, קרוב למשפחתה, ולא ממשרדי סלין בפריז. היא בחרה: גם קריירה וגם אמהות. כשנשאלה מה דעתה על דימויי גוף לא מציאותיים במגזינים ובתצוגות ענתה: "אוי, זה מסובך. לפעמים אני לא אוהבת את זה. ראיתי תצוגה של ריק אוֹוֵנס שהציג בגדים על דוגמניות גדולות וחזקות, וזה גרם לי לחשוב 'אמממ, אף פעם לא עשיתי משהו כזה, זה נהדר, אולי גם אני אעשה?'". חצי שנה מאוחר יותר כבר דיגמנה בקמפיין החורף של סלין הסופרת האמריקאית ג'ואן דידיון: כסופת שיער, במשקפי שמש וסריג שחור, בת 80.