הפסקה לעסקית: לונץ חוזר בשלישית

אחרי הטלטלה עם רושפלד ב"ארוחת ערב" והחלפת השם ל"קפה מייסון", הפינה בלונץ מציעה עסקיות כדאיות

גלי וולוצקי 09:1005.01.16

תגיות:

הרבה תהפוכות עברו בשנה האחרונה על הביסטרו הפינתי ברחוב לונץ 13 בתל אביב. אחרי שנתיים כבית קפה שכונתי בשם לונץ, הכניס מייסד המקום השף עודד סיידא לתמונה את השף יונתן רושפלד, והשניים בראו אותו מחדש בשם ארוחת ערב, אחד הפרויקטים הקולינריים השאפתניים של 2015. הוא החזיק מעמד רק ארבעה חודשים, שבהם הוגשו ארוחות ערב במחירים שעוררו מחאה ויראלית, עד שהתרוקנה המסעדה מסועדים כמעט בן לילה ונסגרה.

קראו עוד בכלכליסט:

סיידא לא ויתר, ולפני כחודש שב ופתח את המקום בשם מייסון. העיצוב הצנוע כמעט לא השתנה, ועקבותיו של שיתוף הפעולה עם רושפלד ניכרים בתפריט. יש כאן הרבה אוכל פשוט המוגש כתבשילים, שימוש רב בחומרי גלם מקומיים ואותה גישה פשוטה וישירה לאוכל שאפיינה את ארוחת ערב.

התפריט העסקי מציע, בתוספת עשרה שקלים למחיר העיקרית, גם סלט או מרק, שתייה חמה וסלסלת לחם. סלט קטן של חסה עם פרוסות שקדים וויניגרט טוב היה פשוט מאוד אך רענן, ומרק דלעת טעים שהוגש עם זילוף שמן זית היה ביתי במובן הטוב.

העיקריות המשיכו את הקו הפשוט והמוצלח. קפלטי (מעין כיסוני פסטה העשויים ביד) ממולאים ירקות קלויים הוגשו עם רוטב עגבניות טריות וקונפי שום, יוגורט עזים, עלי מרווה ורוטב של פלפל ירוק חריף (60 שקל). זו היתה מנה נהדרת, עשויה בדיוק, עם שילוב של טעמים מעושנים מהירקות הקלויים, רעננות נעימה מהיוגורט ועקיצה קטנה וחריפה.

העיקרית השנייה, ראגו של בשר צוואר ברוטב יין, עגבניות וירקות שורש (68 שקל) נהנתה מרוטב עשיר וממכר, אך היה נראה כי הבשר לא בושל די שעות ונותר קשה מדי. נאלצנו לעבוד לא מעט כדי לבלוע את הנתחים הקשוחים והטעימים.

מייסון בגלגולה הנוכחי נראית כמו מפלצת שחזרה לגודל הנכון לה. בלי יותר מדי תקשורת על הראש, בלי רעש וצלצולים, סיידא הצליח להקים כאן מסעדונת שכונתית אמיתית ובה אוכל טעים, שירות ידידותי ואווירה נינוחה. זה לא מעט, ולפעמים לא צריך יותר מזה.