15-6: ממערכת לתמחור מילים ועד שבבי מעקב

6. Kenshoo - לכל מילת חיפוש יש מחיר

מוצר: מערכת לתמחור מילים בקמפיינים פרסומיים באינטרנט

שנת הקמה: 2006

מספר עובדים: 200

מייסדים: יואב יזהר פראטו (מנכ"ל), אלון שיפר וניר כהן

הכנסות ב־2010: 30–40 מיליון דולר (הערכה)

גיוסים עד כה: 18 מיליון דולר

משקיעים בולטים: סקויה, ארטס אליאנס, גיגי לוי, עמוס טלמור ואנדריי שירבן

לקוחות: פייסבוק, סטארבקס וזאפוס

בעולם שבו קמפיינים פרסומיים הופכים מתהליך ידני לתהליך אוטומטי שמבוצע על ידי רובוטים וירטואליים בזמן אמת ומתעצב בהתאם לגחמות הגולשים, יש צורך בשחקן שלוכד את אותן גחמות ועושה בהן סדר. לקנשו (Kenshoo), חברה ישראלית הנטועה עמוק בעמק הסיליקון, יש בדיוק את היכולת הזו.

•  דירוג החברות במקומות 16 עד 50 - לצפייה לחץ כאן
  

היא הצליחה להשיג דריסת רגל בקרב כל ענקיות עמק הסיליקון: גוגל, פייסבוק, גרופון ויאהו, ולרכוש לעצמה לקוחות כמו וול־מארט, טסקו, בארנס אנד נובל וזאפוס. כל זאת בזכות מערכת שמנטרת בזמן אמת את התנועה ברשת, בוחנת מה הגולשים מחפשים, ובאופן כללי מודדת את הבאז ומתריעה על כך בזמן אמת ובאופן אוטומטי ללקוחותיה.

את דרכה בעולם מנועי החיפוש החלה עם שירות שסייע ללקוחותיה המפרסמים לדעת אילו מילות חיפוש כדאי לקנות בכל רגע ובכך לחסוך הון רב על קניית מילים מיותרות. קנשו גם מדדה אילו מילים שנרכשו במנועי החיפוש השיגו את יעד הקמפיין באופן האפקטיבי ביותר. כך הצליחה החברה להשיג דריסת רגל בקרב כל מנועי החיפוש הגדולים: גוגל, בינג, יאהו, באידו ויאנדקס.

בשנה האחרונה השיקה החברה שני שירותים נוספים המגדילים את רוחב היריעה שלה כלפי מפרסמים, ומעתה היא מאפשרת לבצע פעילות דומה גם בפייסבוק, טוויטר ולינקדאין, ובאתרים מקומיים. השילוב של פייסבוק וגוגל במנוע של קנשו מחבר למעשה שתי חברות שאינן משתפות פעולה, ועל כן קנשו מספקת נקודת מפגש מעניינת ביניהן. השילוב של גרופון בפעילות המקומית של קנשו נשא פרי וקולע גם לטעמם של המפרסמים הקטנים־בינוניים, ולפי הערכות צמחה הפעילות פי שמונה מאז הקמתה לפני כשנה.

ניר כהן ואלון שיפר. חוסכים ללקוחות הגדולים עשרות מיליוני דולרים על קמפיינים צילום: תומי הרפז

המערכת של קנשו עוברת על מלאי המוצרים של המפרסם ומשווה בזמן אמת בינו לבין מחירי המילים שהמפרסם רוכש ממנוע החיפוש. אם המחיר גבוה מדי היא פונה למציאת מילה חלופית זולה יותר, שבמקרים מסוימים עשויה להיות אפקטיבית יותר. נוסף על כך, קנשו מבצעת מעקב אחר קמפיינים: המערכת שלה מפיצה את הפרסומות ברשתות הפרסום של גוגל, מיקרוסופט ויאהו ומודדת את האפקטיביות שלהן, ואף מסוגלת לחזור ולהציע מחירים נוחים יותר עבור לקוחות פוטנציאליים.

2010 היתה שנת הפריצה של החברה, שגדלה בבת אחת פי שלושה בהכנסותיה וכמעט ושילשה גם את מצבת העובדים שלה. במהלך השנה הצליחה להוכיח ללקוחותיה כי הטכנולוגיה שלה מסוגלת לשפר את רווחיות הקמפיין פי חמישה עד שמונה, וחסכה ללקוחותיה כ־15 מיליארד דולר, שמהם גזרה עשרות מיליוני דולרים. אם תמשיך החברה בקצב הזה היא צפויה לחצות את קו 100 מיליון הדולרים במכירות בשנה הבאה, ולהציג רווחיות שאיננה נופלת מ־50% במקרה הרע.

Imperva .7 - רוצה להיות צ'קפוינט של עידן הענן

מוצר: אבטחת מידע בשרתים ארגוניים ובשירותי מחשוב ענן

שנת הקמה: 2002

מייסדים: שלמה קרמר (מנכ"ל), עמיחי שולמן, מיקי בודאי ויואב איצקוביץ'

מספר עובדים: 350

השקעות: 54 מיליון דולר, רובם מונרוק, גריילוק, אקסל, מריטק ו־USVP

לקוחות: הפועלים, לאומי, דיסקונט; IBC ו־Greendot בארצות הברית

הכנסות ב־2010: 60–70 מיליון דולר (הערכה)

שלמה קרמר צילום: עמית שעל

מאז ששלמה קרמר, ממייסדי צ'קפוינט, עזב את החברה ב־1998 עם מניות בשווי יותר מרבע מיליארד דולר, היה לו חלום אחד: להיות גיל שויד. במילים אחרות, קרמר ביקש לעמוד בראשה של חברת מוצרי אבטחה ארגוניים שתגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה ותעסיק אלפי עובדים.

השנה חלומו של קרמר התקרב פסע קטן מהגשמתו, כשפורסם כי החברה החדשה שלו, אימפרבה, שוקלת לצאת עוד השנה בהנפקה בנאסד"ק לפי שווי של 300–400 מיליון דולר. אימפרבה מעסיקה כבר כ־350 עובדים, ובאחרונה פועלת גם מארצות הברית - מעבר שנחשב הכרחי לחברות שמתכוונות להנפיק.

כפי שצ'קפוינט התבססה כענקית אבטחת רשתות שמגנה על רשתות ארגוניות ומחשבים אישיים, אימפרבה מנסה להוביל באבטחה של המידע עצמו, ב"פיירוול" שלאו דווקא חוסם פולשים, אלא דואג שאיש לא יקרא את מה שאינו צריך לקרוא, יגיע מהיכן שיגיע.

שירותי החברה התפתחו מהגנה על מסדי נתונים, תחום רווחי ורווי מתחרים שהוליד בשנים האחרונות שני אקזיטים ישראליים: מכירת חברת גרדיום ליבמ ב־225 מיליון דולר ומכירת חברת סנטריגו למק'אפי בכ־50 מיליון דולר. המוצר של אימפרבה נועד להגן על קבצים ספציפיים ולנהל הרשאות גישה, והחידוש העיקרי הוא שירות לאבטחת המידע במחשוב הענן: מתן גישה למסד נתונים ארגוניים מכל מקום, דרך האינטרנט, וללא חשש לפריצה או לפגיעה בסודיות הנתונים.

שיעורי הצמיחה של אימפרבה מלמדים שיש לא מעט ביקוש לשירותים כאלה: ב־2010 צמחו הכנסות החברה ב־43% לסכום שמוערך ב־70 מיליון דולר, וב־2009, השנה שבה תעשיית ההייטק רק החלה להתאושש מהמשבר, הן צמחו ב־20%. בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט בישראל ו־IBC ו־Greendot בארצות הברית הם רק חלק מלקוחות החברה. ב־2011, שעשויה להיות שנת ההנפקה של אימפרבה, צופים לה בשוק את הצמיחה האגרסיבית ביותר עד היום.

8. Anobit - השבבים שלה כבר באייפד 2

מוצר: שבב עיבוד אותות (DSP) לניהול זיכרונות פלאש המוזיל את עלותם

שנת הקמה: 2006

מספר עובדים: 160

מייסדים: פרופ' אודי וינשטיין (מנכ"ל), אריאל מייסלוס וד"ר אופיר שלוי

הכנסות ב־2010: 20–30 מיליון דולר (הערכה)

גיוסים עד כה: 70 מיליון דולר

משקיעים בולטים: אינטל קפיטל, פיטנגו, באטרי ואריאל מייסלוס

לקוחות: אפל, הייניקס וסמסונג

לאחר חמש שנים של פעילות שקטה פרצה השנה אנוביט בבת אחת לתודעה, לאחר שנודע כי היא אחת החברות הישראליות היחידות שמספקות לאפל טכנולוגיה המשמשת אותה במכשירי האייפון והאייפד. אנוביט סירבה לאשר זאת, אך אין ספק כי כיום אפל היא הלקוחה הגדולה ביותר של החברה מהרצליה, והזינוק בדרישה לרכיבי זיכרון פלאש למכשירי אייפון 4 ואייפד 2 רק הולך וגובר בקצב מהיר.

במשך שנתיים אפיינה אנוביט עם המהנדסים של אפל את המוצר, עד שהכריזה לפני כחודשיים כי היא מוציאה לשוק את הדור הבא של שבבי ניהול הזיכרון שלה, שלפי הערכות של בכירים בתעשייה מותקנים באייפד 2. מאז ההשקה מוקדם יותר השנה החלה אנוביט למכור כ־10 מיליון שבבים ברבעון לאפל וליצרניות הפלאש סמסונג והייניקס הקוריאניות בקצב שילך ויגבר, ושעשוי להביא את החברה לרמת הכנסות של כ־50–60 מיליון דולר בסוף 2011.

אנוביט פיתחה שבב המתמחה בעיבוד אותות (DSP) המשפר את מהירות ואמינות שבבי הפלאש, המהווים את שבבי אחסון הזיכרון של המכשירים הניידים וסובלים בדרך כלל מתדמית של איכות נמוכה. לכן היא מועדפת על יצרניות סמארטפונים וטאבלטים - מכשירים שדורשים אמינות ומהירות גבוהות הרבה יותר לעומת התקני הפלאש הניידים לאחסון קבצים.

מלבד השבב של אנוביט, המיועד לרכיבי פלאש מסוג NAND והוא כיום הסגמנט הנמכר ביותר שלה, אנוביט משווקת כונני SSD בטכנולוגיית פלאש תחת המותג שלה, המשרתים בעיקר ארגונים גדולים.

נבחרת הכוכבים של אנוביט כוללת אנשי הייטק ותיקים שהיו מעורבים במגה־אקזיטים של חברות ישראליות. שניים מהמייסדים, פרופ' אודי וינשטיין וד"ר אופיר שלוי, זכורים כמי שמכרו את חברת ליבית לטקסס אינסטרומנטס תמורת 365 מיליון דולר ב־1999. נשיא אנוביט ואחד ממייסדיה, אריאל מייסלוס, היה שותף להקמת ומכירת פסעבה ל־PMC-Sierra תמורת 305 מיליון דולר ב־2006. אלא שלפי כל ההערכות, הפעם אנוביט נמצאת במסלול המהיר להנפקה, ככל הנראה במחצית השנייה של 2012 או ב־2013.

אריאל מייסלוס. אפל נהפכה ללקוחה הגדולה ביותר של אנוביט צילום: אריאל בשור

אנוביט היא כיום החברה היחידה שמציעה פתרון לניהול זיכרון פלאש, והתחרות הגדולה עשויה להגיע מכיוונן של ענקיות הפלאש, בהן טושיבה, מיקרון וסנדיסק, שעשויות לפתח פתרון דומה בעצמן. על אנוביט להמשיך ולחדש כדי לשרוד. החברה תצטרך גם להתמודד עם המשבר שפקד את שוק הפלאש והאלקטרוניקה בעקבות הצונאמי ביפן, שהחריב מפעלי אלקטרוניקה רבים. נוסף על כך, החברה נערכת לייצור מאות מיליוני שבבים ותצטרך למצוא לקוחות רבים יותר שעשויים ללכת בעקבות אפל, סמסונג והייניקס.

9. DoubleVeriy - חוסכים את המבוכה למפרסמים ברשת

מוצר: איתור פרסומות באינטרנט וביצוע "בדיקת נאותות" לתוכן שלידן

שנת הקמה: 2008

מייסדים: אורן נצר (מנכ"ל) ואלכס ליברנט

מספר עובדים: 125

השקעות: 13.5 מיליון דולר מ־IVP, קומקאסט, בלאמברג ופירסט ראונד

לקוחות: 250 מפרסמים ובהם יבמ, מיקרוסופט, וול־מארט, בנק אוף אמריקה וקוקה־קולה

הכנסות ב־2010: 10 מיליון דולר (הערכה)

רוב הפרסומות באינטרנט מוצבות כיום באופן אוטומטי: רשתות פרסום מקוונות סורקות אתרים ומתאימות מודעות לתוכן ללא מגע יד אדם. המפרסמים אינם יודעים היכן הם מופיעים, ולעתים מודעות של חברות מכובדות כגון יבמ או בנק אוף אמריקה מגיעות לאתרי פורנו, הימורים, אתרים ניאו־נאציים או סתם לצד תוכן שאינו מחמיא למפרסם.

אורן נצר ואלכס ליברנט, מייסדי דאבל וריפיי, היו הראשונים שהעריכו שמפרסמים גדולים מוכנים לשלם כדי שמודעותיהם לא יעשו להם בושות. צמיחה של 1,000% בשנה שעברה מראה שההערכה היתה נכונה. המנוע של דאבל וריפיי סורק מדי חודש כ־35 מיליארד באנרים ומודעות ברשת עבור כ־250 לקוחות החברה, בהם מפרסמי ענק כגון AT&T, קוקה־קולה ומיקרוסופט. כל מפרסם מציין ליד אילו תכנים אינו מעוניין להופיע, וכאשר מודעה מתפרסמת ליד תוכן לא רצוי המנוע האוטומטי של דאבל וריפיי מגלה זאת, מתריע וחוסם את המודעה.

כיום החברה מפתחת שירותים גם עבור תחום הרגולציה האמריקאית, ונמנית עם אחת משלוש החברות ששירותיהן מיידעים גולשים מתי "עוגייה" שמושתלת במחשביהם מעבירה למפרסם מידע על פעולותיהם ברשת. שתי החברות האחרות שפועלות בענף החדש הן Truste ו־Evidon האמריקאיות.

הצמיחה בהכנסותיה של דאבל וריפיי הולידה שתי מתחרות, ADsafe ו־AdXpose, והוסיפה לרשימת משקיעיה חברות כגון ענקית הכבלים קומקאסט וקרן IVP שהשקיעה בפייסבוק וטוויטר. אם קצב צמיחתה הפנומנלי יישמר, היא תוכל לצאת להנפקה בנאסד"ק כבר ב־2013.

אנשי חברת DoubleVerify. הבינו שלקוחות יהיו מוכנים לשלם כדי שהמודעות לא יעשו להם בושות

10. Wix - נותנת לכל אחד לבנות אתר איכותי

מוצר: שירות להקמה מהירה של אתר אינטרנט מקצועי ומותאם אישית

שנת הקמה: 2006

מייסדים: אבישי אברהמי (מנכ"ל), נדב אברהמי וגיורא קפלן

מספר עובדים: 200

השקעות: 60 מיליון דולר, רובם של אינסייט, בסמר, DAG, בנצ'מרק ומנגרוב

לקוחות: עסקים קטנים ובינוניים

הכנסות ב־2010: 20–30 מיליון דולר

גיוס של 60 מיליון דולר, מהם 40 מיליון בסבב יחיד, הוא אירוע נדיר עבור סטארט־אפים שעיסוקם הוא הפעלת אתרי אינטרנט. אבל משקיעי וויקס שמו את כספם ברצון, וידעו מה הם עושים: האתר wix.com הוא מהצומחים ביותר ברשת כיום.

וויקס פיתחה מערכת שמאפשרת לכל אדם לבנות ולעצב אתר אינטרנט איכותי, עשיר, מלוטש ובעל חזות יוקרתית בלי צורך להבין חצי דבר במחשבים. כמעט 9 מיליון גולשים, רבים מהם עסקים קטנים ובינוניים, הקימו ב־wix.com אתרים שעלות בנייתם יכולה היתה להגיע לאלפי דולרים, ובמהלך 2010 הצטרפו לשירות כמיליון משתמשים חדשים בחודש. הכנסות החברה, שעמדו ב־2010 על כ־25 מיליון דולר, ושלהערכת החברה ישלשו עצמן עד סוף השנה, מגיעות מקומץ משתמשי הפרימיום, שהקימו באמצעות וויקס אתרי מסחר או אתרים בעלי יכולות מתקדמות אחרות. באחרונה עברו 200 עובדי החברה למבנה מסוגנן בנמל תל אביב, ובחודשים הקרובים יגויסו עוד עשרות עובדים.

בימים אלה וויקס משקיעה בעיקר בהרחבת שירותיה והוספת אפשרויות כגון פתיחת דף פייסבוק הדומה לאתר העסק ב־wix.com ויצירת גרסה של האתר האישי לסמארטפונים וטאבלטים. אחד האתגרים שעומדים בפניה הוא המעבר מהטכנולוגיה שבה בחרה להקים את אתריה - גרפיקת הפלאש שהולכת ונדחקת - לאתרים מבוססי התקן החדשני HTML5.

גיורא קפלן ואבישי אברהמי. כמעט 9 מיליון גולשים כבר הקימו אתר ב־Wix צילום: אריאל בשור

11. SuperDerivatives - מובילה בעולם מערכות הטריידינג

בשנה האחרונה קבע שר האוצר יובל שטייניץ כי על אף פריחת ההייטק בישראל, התעשייה המקומית לא השכילה לפתח נוכחות משמעותית בתחום הטכנולוגיה הפיננסית. בחברת האלגו־פיננסים סופרדריבטיבס ממגדלי עזריאלי לא אהבו לשמוע את זה. למעשה, סופרדריבטיבס היתה הראשונה בעולם שחיברה את עולם תמחור הנגזרות לתקשורת מבוססת אינטרנט. כבר שנים שהחברה נחשבת למובילת שוק בעולם מערכות הטריידינג והתמחור למסחר אלקטרוני בקרב גופים מוסדיים ובנקים גדולים. היא אוחזת כיום, לפי הערכה, ב־30%–40% מכלל שוק התמחור לנגזרות, ורושמת צמיחה שנתית של כ־40% בהכנסותיה.

המוצר המקורי של החברה, מערכת לחישוב שווי אופציות במטבעות, נחשב לרב־מכר, והוא מאפשר למשקיעים לנהל חשיפה לאופציות על מטבעות ושערי ריביות ולהימנע מהפסדים מיותרים באמצעות אלגוריתמים מתמטיים מורכבים. השנה השיקה סופרדריבטיבס מערכת ניהול מסחר חדשה בעלת ממשק משתמש שמזכיר את זה של האייפון. המערכת מיועדת לבקרה על מסחר במט"ח, ריביות, מניות, סחורות, אנרגיה ואשראי. השנה היא גם נכנסה לראשונה לענף החברות שאינן פיננסיות, כאשר השיקה מערכת לניהול סיכונים עבור חברות גדולות, המסכמת עבורן בפשטות את כלל החשיפה שלהן לסיכונים בכל תחומי הפיננסים. בזכות המערכות החדשות גייסה השנה לקוחות גדולים כגון אל על, Banco, Vestia ו־Nord Capital.

אף שהיא אינה מודה בכך, ומנהליה אף מסרבים להתייחס למספרים, הכנסותיה של החברה גדלות בקצב מרשים וקבוע: מ־60 מיליון דולר ב־2009 ל־100 מיליון דולר בשנה שעברה. השנה היא צפויה לגלגל כ־130–140 מיליון דולר. עם זאת, כדי להגיע לתוצאות הללו עליה לעבוד קשה יותר: השוק הפיננסי שלאחר משבר הנגזרות הפיננסיות השתנה לחלוטין, גם אם התאושש. הרגולציה הממשלתית וזו הפנימית המנוהלת בכל חברה בנפרד גוררת עמה תהליכי מכירה ארוכים יותר, מפוקחים יותר, וביורוקרטיה רבה יותר. זו הסיבה שלסופרדריבטיבס תתקשה לשמראת הצמיחה במספר העובדים או לקדם את תוכנית ההנפקה שתיכננה ב־2012 או 2013.

מנכ"ל סופרדריבטיבס, דודי גרשון צילום: עמית שעל

12. AeroScout - האח הגדול עוזר לדוד באמריקה

אירוסקאוט פיתחה לפני שנים שבבי מעקב מיוחדים, הדומים לשבבים שמוצמדים לבגדים בחנויות אך מסוגלים להרבה יותר. שבביה נמכרים בעיקר לבתי חולים, שם הם מוצמדים לציוד רפואי ומאפשרים לדעת היכן נמצא כל מכשיר אינפוזיה ועמדת ניתוח, וגם מהי רמת הלחות והטמפרטורה סביבם. הם משמשים גם למעקב אחרי חולי אלצהיימר או חולי נפש שיש חשש כי יברחו מאשפוז. הם אפילו בודקים אם הצוות הרפואי עומד בנוהלי ההיגיינה של בית החולים. השנה השיקה החברה שבב המוצמד לזרועו של הרופא שבודק את מספר הפעמים שבהן הוא רוחץ את ידיו.

השנה אירוסקאוט חוגגת רשימת לקוחות שמונה 400 בתי חולים אמריקאיים, כניסה לבתי חולים באירופה, סינגפור ודרום אמריקה, וכן דריסת רגל בבתי זיקוק, מכרות, אסדות קידוח, חברות תעופה ומפעלי שבבים. הכנסותיה צפויות להגיע השנה לכ־40 מיליון דולר - כ־25% יותר מבשנה שעברה, ובהנהלת החברה כבר מתחילים לחשוב על הנפקה בנאסד"ק ב־2012. אך העובדה שמאחורי החברה עומדות קרנות הון סיכון התומכות בה כבר 12 שנה תגביר את הלחצים להגיע לאקזיט קרוב.

מנהלי אירוסקאוט. עוקבים גם אחרי החולים וגם אחרי הרופאים צילום: אריאל בשור

13. Siano - שידורי טלוויזיה בטלפון

בגיל שש ומשהו, הסטארט־אפ סיאנו מתחיל לראות את פרי חזונו הקודח מתממש: הפיכת סמארטפונים למקלטי טלוויזיה קטנים. סיאנו נחשבת כיום ליצרנית הגדולה בעולם של שבבים המאפשרים קליטת שידורי טלוויזיה דיגיטלית בסמארטפונים וטאבלטים - שלא באמצעות הרשת הסלולרית או חברת אינטרנט מתווכת.

הנוהג לצפות בתוכניות טלוויזיה שלמות דרך הטלפון ואף לזפזפ בו בין הערוצים נפוץ ביפן זה שנים, ולפני שנתיים החל לחדור לסין, לאחר שענקית התקשורת המקומית צ'יינה מובייל החלה לעודד יצרני סמארטפונים להתאימם לשידורי טלוויזיה. נכון להיום הביקוש לשבבי טלוויזיה לטלפון יוצר שוק של כ־230 מיליון דולר, וגידולו הצפוי גם הוליד מספר לא מבוטל של מתחרים לסיאנו, ובהם אינופידי בסין, וניו פורט מדיה האמריקאית ודיבקום הצרפתית. עם זאת, הכנסותיה של סיאנו צמחו פי ארבעה ב־2010, לכ־20–30 מיליון דולר, מחציתם מהשוק הסיני. התעוררות בדרום אמריקה ובצפונה רומזת על הזדמנויות להמשך הצמיחה - אם כי טכנולוגיות הדור הרביעי, שיאפשרו העברת שידורי וידיאו בפס רחב יהיו אתגר לצמיחה שלה.

מנכ"ל סיאנו אלון עירוני (מימין) עם עובדי החברה. עכשיו גם בסין צילום: תומי הרפז

14. Waze - עושים לייק לפקק

בישראל לא נהוג להקים חברה שמתחרה ישירות בגוגל, אבל Waze עושה בדיוק את זה. האפליקציה שלה מצויה כיום בקרוב ל־900 אלף מכשירי אייפון ואנדרואיד בכל העולם, שמעדיפים את היישום הישראלי על פני Google Maps החינמי או תוכנות ניווט אחרות בתשלום כמו iGO או Navigator.

Waze היא תוכנה חינמית שמוכרת יותר כיישום GPS שיתופי או רשת חברתית לנהגים. כל סלולרי המחובר אליה הופך לחיישן המשדר למערכת של Waze את מהירות התנועה באותו אזור. כך מקבל הנהג אל האפליקציה תמונת מצב של מוקדי הפקקים.

אלא שהחזון של המנכ"ל נועם ברדין ואנשיו הוא מרחיק לכת הרבה יותר. החברה גייסה 25 מיליון דולר בחודשים האחרונים על בסיס תחילת עבודתה עם יצרניות רכב בעולם, בהן ג'נרל מוטורס ופורד. איתן החברה מפתחת ממשקים שיהפכו את כלי הרכב לבעלי חיישן טמפרטורה ומזג אוויר, ואפילו למקומות חניה. משתמש שיוריד בכלי הרכב שיושקו ב־2012 את היישום אל הטאבלט שלו (שעד אז ישתלב ברכב כצג נשלף), יוכל לראות בזמן אמת את מצב מזג האוויר ואף תמונות מעומסי תנועה באזור שלו. בהמשך תציע המערכת פרסומות מותאמות אישית וקופונים לנהגים שנמצאים באזור בית העסק הרלבנטי.

עובדי Waze. בעתיד ימצאו למשתמשים גם חניה צילום: תומי הרפז

15. TaKaDu - המתמטיקה של האינסטלציה

כל מסעות ההסברה לחיסכון במים לא ישנו את העובדה ש־15%–30% מהמים במערכת הצינורות הולכים לאיבוד בדרכם אל הברז. צנרת המים בת עשרות השנים היא בזבזנית הרבה יותר מכל התושבים שהיא משרתת. זהו הקו השיווקי של טקדו, חברת תוכנה קטנה מיהוד, שהפתיעה כשצמחה בעשרות אחוזים בשנה החולפת בזכות התוכנה שפיתחה לאיתור תקלות בצנרת עירונית והתרעה מפניהן – פעולה שהיא עושה ללא צורך בהתקנת ציוד בשטח אלא רק על בסיס קליטת מידע מבקרי רשת הצינורות העירונית, ניתוחו וזיהוי שינויים חריגים בהתנהגותה.

מנכ"ל טקדו אמיר פלג (משמאל) והסמנכ"ל גיא הורביץ צילום: אוראל כהן

מייסד טקדו הוא אמיר פלג, לשעבר מייסד ידעת שנמכרה למיקרוסופט בכ־30 מיליון דולר. החברה הקטנה החלה את עבודתה עם חברת המים של ירושלים, הגיחון. כעת היא עובדת עם עשרות חברות מים מוניציפליות באירופה, אוסטרליה ודרום אמריקה, וצפויה להכניס 5–10 מיליון דולר עד תום השנה.