דו"ח טכנולוגי: מה מסתתר מאחורי החזון של מארק צוקרברג?
כשמייסד פייסבוק מנצל את מסמכי ההנפקה כדי לטעון שהוא בכלל לא רצה להשיג כסף - קצת קשה להאמין לו. וגם: ידיעת המדע החשובה של השנה (כנראה) והסוללות שאי אפשר להחליף
הבשורה על פי מארק
בשעה טובה(?) הודיעה אמש (ד') פייסבוק שהיא הגישה את הבקשה להנפקה הפומבית הראשונה שלה. אל תדאגו, אתם לא תראו מזה שנקל – אתם רק המוצר שאותו מוכרת פייסבוק. את הכסף הגדול, כרגיל, יעשו הבנקאים ושאר המקומבנים מהאחוז הבודד. כמקובל בקרב חברות טכנולוגיה, שחייבות להעמיד פנים שאכפת להן מהמשתמש, גם פייסבוק יצאה להנפקה תוך פריסת החזון שלה. מה אתם יודעים, יש לה אחד כזה.
למרבה השמחה, המגזין המוערך Wired לקח את הטקסט של מארק צוקרברג ופירש אותו. כשצוקרברג אומר "פייסבוק לא נוצרה במקור כחברה, היא נבנתה כדי להשיג מטרה חברתית – להפוך את העולם לפתוח יותר ומקושר יותר", ב-Wired ממהרים לציין ש"לפעמים חברות הופכות לכה גדולות, כה נוכחות-בכל, כה רווחיות, עד שהן נזקקות למשימה חברתית כדי להשיג לגיטימציה לפעילות שלהן".
וזה עוד בלי להזכיר את עלילות הנוכל הצעיר מארק צוקרברג, שהוליך שולל שורה של אנשים בעת הקמת פייסבוק (ושילם על כך לא מעט כסף) ופרץ לחשבונות האימייל של האוניברסיטה שבה למד. כל זה, כמובן, קרה מתוך רצון לקשר בין אנשים, ולא מתוך רצון לעשות הרבה מאוד כסף. איכס, כסף, מאיפה זה בא בכלל?
שלט על שולחן העבודה של צוקרברג אחרי הגשת התשקיף. מסתבר שיש גם חזון
צוקרברג מלהג, כמקובל בקרב בורים שלא טרחו ללמוד היסטוריה, על הדפוס והטלוויזיה ומגדיר אותן כ"כטכנולוגיות מקרבות". לא היה ולא נברא. הדפוס היה לאורך השנים כלי תעמולה הרבה יותר מאשר כלי להפצת האמת, ובלעדיו היה קשה הרבה יותר לשכנע צעירים שהם חייבים לירות בצעירים אחרים שחיים מעבר לגבעה או לנהר. אשר לטלוויזיה ולאפקט כיבוס המציאות שלה – אתם רואים את הפצצה נופלת ואת הבניין מתפוצץ, אבל לא מריחים את הבשר החרוך ולא חוזים במראות הזוועה – כבר נאמר הכל.
יתרה מכך: האפקט של פייסבוק שונה מאוד מזה של הטלוויזיה והעיתונים. הוא מאפשר לאנשים ליצור לעצמם קהילות כמעט סגורות, ולקבל בעיקר את החדשות שהם רוצים לקבל. צוקרברג אומר עוד שאי אפשר להתעלם מקולם של אנשים בפייסבוק, וממה שהם חולקים זה עם זה. וואלה. זה שונה מעמדתו הקודמת, שגרסה שלפייסבוק לא היה חלק באביב הערבי. הוא כנראה גם שכח שבסין, שאליה הוא מנסה להכנס, אין שום בעיה להתעלם ממה שאנשים חולקים אלה עם אלה - או לשלוח אותם לכלא על זה.
אנשים שגם יקנו את המניות של פייסבוק – לא אתם, כאמור – יכולים למצוא רמזים בטקסט של צוקרברג, שלפיהם בשנים הקרובות הוא לא יחלק להם דיבידנדים אלא ישקיע את הכסף חזרה ברשת החברתית. בואו נראה את זה שורד את ישיבת בעלי המניות הראשונה.
ולידיעה חשובה לא פחות. בעצם, הרבה יותר.
המוח מדבר
בשקט בשקט, בלי תרועות חצוצרות, הצליחו מדענים להגיע להישג של ממש. לא משהו שיאפשר לכם לחלוק את תוכן ארוחת הצהריים שלכם עם זרים גמורים, אבל בכל זאת.
מדענים מברקלי הצליחו למפות את גלי המוח של אנשים אחרי שהם שומעים מילים מסוימות, ולהתחיל את התהליך האיטי והארוך שבו אפשר לקשר בין גל מוח מסוים ובין מילה. הניסוי נערך על כ-15 חולים שעברו ניתוחים להסרת גידולים או טיפולים באפילפסיה, והשמיעו להם שלל של מילים ומשפטים. החוקרים הצליחו לסמן מילים באמצעות אותות חשמליים, ובעתיד, כך נראה, אפשר יהיה לבנות פרוטזות לאנשים שמתקשים בדיבור, שיאפשרו להם לחשוב על מילים - והן יושמעו.
מעבר לכך, אפשר יהיה להתחיל ולתקשר עם חולים שנמצאים בתרדמת, ולהתחיל לחדור אל תוך האפלה הזו, להבין אותה, ואולי – בעתיד הבאמת רחוק – גם לרפא אותה. וזה מדהים, גם אם לא מלווה בסרטונים עם מוזיקה עליזה ובקמפיין יח"צ עם תקציב גדול יותר מזו של מדינה אפריקאית קטנה.
איך המילים "נראות" במוח שלנו? צילום: shutterstock
הסוללה הנצחית
אולי הרעה החולה ביותר שהביא סטיב ג'ובס לעולם, ולא חסרות כאלה, היא התפיסה שהיצרן יודע יותר טוב מהצרכן מה הצרכן צריך. את המוצרים של אפל אי אפשר לשנות בהתאם לדרישות הלקוח - הלקוח צריך לשנות את עצמו בהתאם למוצר. הביטוי המובהק ביותר של התפיסה הזו היה, כמובן, אותה אמירה של ג'ובס אחרי פרשת האייפונים שלא קולטים, "אתה מחזיק אותו לא נכון".
אחד ממאפייני המוצרים הניידים של אפל הוא שאי אפשר להחליף את הסוללה שלהם - רק טכנאי של החברה יכול לעשות זאת. הבעיה במוצרים הללו – לא רק הם, זה נכון כמעט לכל סמארטפון – היא שהם שותים חשמל במהירות גבוהה. כששוטטתי בלונדון לפני מספר חודשים, הצטיידתי בסוללה נוספת לסמארטפון שלי, כמו גם בסוללה חיצונית. בלי שני אלה אי אפשר היה לסיים יום של שוטטות. איך יוצאים משתמשי אייפון לטיולים ארוכים, אין לי מושג.
האייפון. טרנד המכשירים שאי אפשר להחליף להם סוללה מתרחב, למרבה הצער צילום: אי פי איי עכשיו מתפשטת האופנה המעצבנת הזאת, של סלולרים שאי אפשר להחליף להם סוללה, גם למכשירים אחרים. לאחרונה יצא המכשיר החדש בסדרת דרואיד כשהוא מגיע עם סוללה – אמנם חזקה יחסית – שאי אפשר להוציא ולהחליף. זה נכון גם לגבי שני המכשירים הראשונים בסדרת Lumia של נוקיה ומיקרוסופט.
המשמעות היא הוצאת הבחירה מהידיים של הלקוח. הסיבות, פעם אחר פעם, הן העדפה של מראה המכשיר על פני השימושיות שלו – הקו הקלאסי של אפל. החברות קובעות לך מהו משך הזמן שבו אתה יכול להסתובב עם טלפון סלולרי מבלי לטעון אותו מחדש, ולמעשה הופכות אותך לכבול יותר למשרד, לבית או לרכב מכפי שהיה קודם לכן.
ויש עוד עניין קטן: בדומה להמלצה לאתחל את המחשב כשמשהו משתבש, בחלק מהמכשירים שסובלים פתאום מחירפון מתקדם שיטת הטיפול הטובה ביותר היא הוצאת הסוללה. זו כבר לא אופציה. כמו כל דיקטטור, הדוד סטיב ידע יותר טוב ממך מה אתה צריך, ועכשיו גם אחרים חושבים כמוהו.
קצרצרים
השגעון החדש, Pinterest – האתר שמאפשר לאנשים להעלות תמונות על פי נושא מסוים ולמשוך אחרים לצרף תמונות באותו נושא – מצליח במיוחד. בינואר הוא היה אחראי לכ-3.6% מתעבורת-ההפניות, כלומר דפים שאנשים מקשרים אליהם. זה שיעור גבוה יותר מהנתון המקביל ביוטיוב (1.05%), רדיט (0.83%), גוגל+ (0.22%) ולינקדאין (0.2%) גם יחד, וקרוב מאוד לתעבורה של טוויטר (3.61%). ראוי לציין שהמספרים מעוררי הרחמים של גוגל+ נמצאים בירידה: בדצמבר שיעור התעבורה של קישורים לגוגל+ עמד על 0.24%. אם המגמה הזו תמשך גם בפברואר, כנראה הגיע הזמן להזמין קברן.
פרט ל-Pinterest, לטוויטר יש גם צרות אחרות: משתמשי השירות אומרים שרק כשליש מהציוצים שהם קוראים אשכרה שווים את המאמץ, והשאר הם או בינוניים או בזבוז זמן מוחלט. המשמעות היא שכמות הרעש עולה בצורה מדאיגה – ובהתחשב בכך שמשתמשי טוויטר בוחרים מה הם רוצים לקרוא, יש כאן בעיה.
מערכת ההפעלה הוותיקה ווינדוס XP מאבדת נתח שוק בעקביות, ועם זאת היא עדיין מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בעולם. בינואר 2012, כלומר כ-11 שנים אחרי צאתה לשוק, היא מחזיקה בנתח שוק של 47.19%. במקום השני נמצאת ווינדוס 7, עם 36.4%, ובמקום השלישי ווינדוס ויסטה המושמצת מאד עם 8.22%. במקומות הרביעי והחמישי נמצאות שתי גרסאות של מק, שמגרדות ביחד את חמשת האחוזים – כלומר, קצת יותר ממחצית מנתח השוק של ויסטה.
ווינדוס XP. לא מוכנה למות
במה שהפך להיות נוהל רגיל, ממשלת אוקראינה הסירה מהרשת אתר גניבת תוכן כלשהו, וכמו בציטוט ההוא מ"הנסיכה הקסומה" - הגנבים מתנגדים. תוך זמן קצר הם הצליחו להפיל את האתר של נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', כמו גם את האתר של משרד הפנים המקומי. בהתחשב ברמת המחיה המקומית, הכוללת שכר חודשי של 330 דולר בממוצע, לתושבי אוקראינה אין אפשרות מעשית לרכוש סרטים או מוזיקה.
ג'וליאן אסאנג', מנהיג כת וויקיליקס, שוקל לשכור ספינה, להעלות עליה את השרתים של הארגון שלו, ולשלוח אותה אל הים הגדול – מחוץ למים הטריטוריאליים של כל המדינות. כשהספינה תהיה שם, אתר ההדלפות לא יהיו כפוף לחוקיה של אף מדינה. אם הדיווח נכון - חתיכת "אם", בהתחשב בכך שהוא מגיע מפוקס ניוז - יש לציין שאסאנג' הוא לא הראשון שעלה על הרעיון הזה. מייסד כת הסיינטולוגיה, רון ל. הבארד, חי כך במשך שנים כדי להתחמק מתשלום מסים. גם גוגל השתעשעה ברעיון לפני כמה שנים, אבל בינתיים היא מעדיפה להישאר ביבשה. יש לקוות שאנשי מגה-אפלוד לא יצטרפו לטרנד בעתיד, ולו רק כדי להימנע ממשחקי מילים מייגעים על פיראטים.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו
בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" -
dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
