המיזוג שבלע אותי: מי עומדת להרוויח מעסקת אובג'ט-סטרטסיס?

בדיחה אמריקאית עתיקה גורסת שמהלכים של מיזוגים ורכישות (meregers & acquisitions) נגמרים בדרך כלל ברציחות ובהוצאות להורג (murders and executions). באנגלית שייקספירית זה כמובן נשמע הרבה יותר טוב. ואכן, מרבית הרכישות והמיזוגים - בישראל ובעולם כולו - נגמרים בכי רע. לרוב פערי התרבויות והמרחק הגיאוגרפי מכתיבים ריחוק, ומהלכים שמוצגים לעתים כשיתוף פעולה פורה בין מוחות משני צדי הגלובוס מתבררים למעשה כהוראה חד־משמעית שהונחתה בידי הצד הדומיננטי יותר של החברה.

די להסתכל על השבוע החולף, שבו פיטרה סימנס 70 עובדים בחברת הפאנלים התרמו־סולאריים סולל, כחלק ממהלך רחב שיכלול ככל הנראה עוד עשרות מפוטרים. רק לפני יותר משנתיים הבטיחו בחברה כי סולל מבית שמש תישאר יחידה עסקית עצמאית שמעסיקה מאות עובדי מחקר, פיתוח וייצור, וכעת עתידה של החברה הישראלית הנתונה תחת חסותה של סימנס אינו ברור.

השבוע קיבלנו חדשות טובות מאלה. חברת אובג'ט מרחובות, יצרנית מדפסות תלת־ממדיות להדפסת מודלים תעשייתיים, ששמרה עד הימים האחרונים ממש על חשאיות מוקפדת, התמזגה עם מתחרתה האמריקאית סטרטסיס. למעשה, שתי החברות שוות זו לזו מבחינת הגודל, היקף ההכנסות, הרווחיות, והשווי - עם יתרון קל לחברה האמריקאית, סטרטסיס. השילוב בין השתיים ייצור את יצרנית המדפסות התלת־ממדיות הגדולה בעולם.

מבחינת השתיים, המיזוג הוא מהלך הגיוני: שתי הענקיות מייצרות מוצרים משלימים שנמצאים בלאו הכי במשרדיהם של אותם הלקוחות, שהמוכרים שבהם הם אפל, לגו ו־HP. אז מדוע שאפל, שבונה את האב־טיפוס של דגם האייפון הבא, תקנה שתי מדפסות משתי חברות כשאפשר לרכוש אותן מחברה אחת, חזקה יותר וגדולה יותר.

איך תתחלק העוגה? איור: יונתן וקסמן

ללמוד מהניסיון של קופרגייט

בניגוד למיזוגים המוכרים שבהם מתנקזת חברה ישראלית אל תוך שלד בורסאי, כאן מדובר במקרה הפוך, שבו חברה ישראלית היא שתנפיק מניות לאמריקאית, והאחרונה, הנסחרת בנאסד"ק, תירשם מחדש כחברה ישראלית בע"מ. לכאורה הכל טוב ויפה, אלא שאליה וקוץ בה: השליטה נותרת בצד האמריקאי: יושב ראש החברה הוא אמריקאי, וכך גם מרבית בעלי המניות בחברה הממוזגת (55%), מגיעים מה"צד של הכלה" האמריקאית.

בשנת 2009 התמזגו שתי חברות שבבים: סיגמא האמריקאית בלעה אל תוכה את קופרגייט הישראלית תמורת כ־200 מיליון דולר. מאז ירד מחיר המניה של החברה הממוזגת בכמחצית והכנסות החברה נחתכו בכשליש. במובנים רבים, המיזוג התברר כטעות. אמנם החטיבה הישראלית נחשבת למושיעה של זו האמריקאית, ו־130 העובדים הישראלים מייצרים כיום הכנסות גבוהות מאלה שמייצרים 550 העובדים האמריקאים, אך למעשה, החברה הישראלית נותרה חסרת השפעה. מרבית ההנהלה שייכת ל'כלה האמריקאית" ונשלטת ביד רמה בידי המנכ"ל הדומיננטי ת'ין טראן.

לאובג'ט זה לא אמור לקרות בקרוב. אין ספק שהעסקה שעשתה עם סטרטסיס טובה לה ולו מבחינת שווייה שכמעט הוכפל מאז הגישה תשקיף לפני הפסח. אך עליה לעמוד על המשמר ולהיזהר ממיזוגים מסוכנים, שבהם היתרון הזר בא כמעט תמיד על חשבון הגורם המקומי.