סיכום שנה בהייטק: פיטורים, קרנות במשבר, וסיוע ממשלתי מוגבל

המגמות החיוביות בהייטק ב-2012 - כל הסיבות להיות אופטימיים

1. האקזיטים פרחו, המשקיעים עשו קופה

מפת האקזיטים של שנת 2012 היתה גם מגוונת: חברות הקשורות לישראל, דוגמת NDS ופרדיים גיאופיזיקה שהוקמה בישראל, נמכרו בסכומי עתק; אקזיטים דוגמת מכירת XtremIO ל־EMC ב־450 מיליון דולר סיפקו שיעורי הצלחה מדהימים למשקיעים שלהם; והיו חברות שהגיעו לשלב הבשלות ובחרו באקזיט במקום להתפתח בעצם לחברה גדולה. כזו היתה מכירת אמובי לסינגטל ב־340 מיליון דולר, וכך היה גם במקרה של חברת ריטליקס, שעם קצת סבלנות היתה כנראה הופכת לאחת מענקיות תחום הקמעונאות.

מפעל NDS ירושלים צילום: מיקי אלון

אלא שגם החברות שלא עשו אקזיט מעוררות אצל משקיעים לא פחות אופטימיות. "2012 היתה שנה טובה כי הרבה חברות גדולות לא מכרו את עצמן", אומר מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מרק. "האקזיטים הגדולים חשובים אבל הם לא הסיבה לשמחה. אנחנו חייבים לבנות פה חברות גדולות ויזמים שחותרים להיות גדולים ורוצים להיות מארק צוקרברג וסטיב ג'ובס ומייקל דל. אני רואה סימנים ראשונים שהדבר הזה מתחיל לקרות וזו תופעה מבורכת מאוד. הריצה הגדולה להצלחה וסיכונים פחות קיימת".

מייקל אייזנברג, שותף בקרן בנצ'מרק צילום: עמית שעל

2. קרנות ההון סיכון גייסו מאות מיליוני דולרים

אחרי כמה שנים שחונות, הגיוסים של קרנות ההון סיכון הציגו ב-2012 שורה תחתונה מעודדת, עם גיוסים של יותר מחצי מיליארד דולר. בראש הרשימה נמצאות סקויה, שגייסה קרן ייעודית לישראל של 200 מיליון דולר; פיטנגו, שהודיעה על סגירה ראשונית לקרן השישית שלה, של 150 מיליון דולר; ומגמה ונצ'רס, שגייסה 100 מיליון דולר.

עו"ד ורד חורש ממשרד עורכי הדין שבולת, שמרבה לעסוק בתחום ההייטק, צופה שב־2013 ייכנסו לזירת ההשקעה שחקנים חדשים. "בשנה הקרובה נראה כניסה נרחבת יותר לחממות המדען של חברות שבאופן מסורתי לא היו ממומנות על ידי תוכניות אלו, כגון חברות בתחומי האינטרנט והמובייל", היא אומרת. "כל זה לצד המשך המגמה המתרחבת של השקעות בסטארט־אפ של בעלי הון שעשו את הונם בתחומים אחרים לגמרי, כגון נדל"ן".

בשנה החולפת ההסתערות של המשקיעים הזרים המשיכה ממגוון כיוונים. המשקיע הפעיל ביותר בישראל היה לי קא שינג, המיליארדר הסיני, שדרך קרן הורייזן השקיע בישראל ב־13 חברות. לצדו החלה לפעול בארץ הקרן של 3M, וקוואלקום ואינטל קפיטל הכריזו על כוונתן להרחיב משמעותית את פעילות השקעותיהן בישראל.

3. הייצור חוזר למערב וישפיע גם על הכלכלה

למרות נתוני צמיחה בעייתיים, בענף האלטקרוניקה שומרים על אופטימיות. במחקר שפרסם לאחרונה משרד KPMG, התברר ש־75% ממנהלי חברות האלקטרוניקה בעולם צופים צמיחה של הענף, עלייה ביחס לשנה שעברה, שבה ציפו כך רק 63% מהמנהלים. חברות ייצור האלקטורניקה שפיטרו השנה עובדים בישראל עשו זאת משום שהן הפסידו בקרב על ליבת המכשירים החכמים לטובת שחקניות עולות דוגמת קוואלקום, אפל וסמסונג. הבשורה הטובה היא שהחברות המצליחות מביעות התעניינות הולכת וגוברת בישראל.

המשמעות היא שיותר ויותר מהנדסים ישראלים יצטרפו ב־2013 לצד מוביל את התעשייה. אפל, החברה בעלת קופת המזומנים הגדולה בעולם, רכשה בשנה האחרונה את אנוביט מהרצליה, והיא מצויה בהליך גיוס מפוטרים מטקסס אינסטרומנטס, כולם מומחי פיתוח בתחום השבבים הסלולריים. ברודקום הגדילה בתוך שלוש שנים את מצבת העובדים שלה מ־100 ל־800 בזכות סדרה של רכישות, וגם קוואלקום ביצעה השנה שתי רכישות: אפוס ודיזיינארט, במקביל לגיוס מהנדסי שבבים. סמסונג רמת גן ממשיכה לגייס מהנדסי פיתוח.

עופר סלע, שותף במחלקת ההייטק של משרד רואי החשבון KPMG סומך־חייקין, אומר כי מרבית המנהלים בתעשייה מאמינים במגמה של החזרת מפעלי ייצור מסין לארצות הברית ולאירופה. מגמה זו צפויה להשפיע גם על הכלכלה הישראלית. "הייצור חוזר מערבה", אומר סלע, "כחלק מהתייקרות הדרגתית של הייצור ועליית השכר בהודו ובסין, וממדיניות של ממשלות במערב לעודד את הייצור בארצותיהן".

מפעל סנמינה בלוד צילום: צפריר אביוב

4. התחום החם הבא: אבטחת מידע

סייבר היא כנראה המילה החמה ביותר בשוק ההשקעות בהייטק בישראל ב־2013, מגמה שהחלה כבר ב־2012. לדברי מומחה הסייבר יורם גולנדסקי, מנכ"ל חברת סקיוריטי ארט, עקב השימוש המואץ בטכונולוגיות ענן, רשתות חברתיות ומכשירים ניידים, מתרחבות אפשרויות התקיפה של גורמים עוינים. "השימוש המתרחב במערכות אלו בשילוב הגורם האנושי של חוסר מודעות של המשתמשים, מזמין עלייה במוטיבציה לייצר רוגלות ותוכנות זדוניות", אומר גולנדסקי.

הניצנים הראשונים של הבהלה לחברות אבטחת המידע ניכרו כבר השנה. ההשקעה הראשונה של פיטנגו מהקרן החדשה שלה היתה בחברת אבטחת מידע, גלילות קפיטל השלימה גיוס של קרן המיועדת בעיקר לתחומי הסייבר, וסקויה הכריזה על השקעה ראשונה בתחום. הבהלה נולדה על רקע ההבנה שהתחום כולו עלה מדרגה.

מבט ל־2013

התחזיות הטכנולוגיות שמסופקות מדי שנה בעשור האחרון הן בדרך כלל חיוביות. לא צריך להיות נביא כדי להבין שמסביבנו יהיו בשנה הבאה יותר סמארטפונים, יותר טאבלטים ומכשירי ווינדוס 8, ושרתי מידע שיכולים לעבד יותר מידע בפחות כסף.

הנתונים הללו מגובים גם בנתוניה של חברת המחקר IDC שעדכנה את תחזיותיה לכיוון החיובי: מתחזית חיובית של 117.1 מיליון יחידות טאבלטים שיימכרו ב 2012, היא הגדילה אותה ל־122.3. בשנה הבאה צפויים להימכר 172.4 מיליון יחידות. במחקר של KPMG העריכו מנהלים בענף האלקטרוניקה שהכנסות ורווחי החברות יעלו, במיוחד בתחום האלחוטי והסלולר.

אם כך, האם בהכרח ענף ההייטק הישראלי יצמח ב־2013? זה תלוי ביכולותן של החברות המקומיות לענות על צרכי התעשייה. יכולתן של חברות ישראליות לספק מוצרים לתעשיית המכשירים הניידים, תכריע את מידת הצמיחה בהייטק הישראלי ב־2013.

המגמות השליליות בהייטק ב- - כל הסיבות להיות מודאגים

בחודש האחרון נראה כאילו נשמטה הקרקע מתחת לענף ייצור האלקטרוניקה בישראל. המקרה הבולט הוא כוונתה של חברת מיקרון האמריקאית לסגור את מפעל שבבי הפלאש שלה מיקרון בקריית גת. בתוך 16 שנה החליף המפעל שלושה בעלים, והפעם החליטו הבעלים הנוכחיים למכור אותו. כתוצאה מכך, 1,300 עובדי ייצור, הנדסאים וטכנאים עלולים למצוא עצמם ללא פרנסה. זוהי הבעיה הדחופה ביותר שעומדת בפני תעשיית ההייטק בתחילת 2013, אך זו ניצבת בפני אי־ודאות גם בתחומים ש־2012 היתה עבורם שנה מניבה מאוד אם מסתכלים על השורה התחתונה בלבד.

1. ההצלחה של אינטל מסתירה את המשבר

העובדים במפעל מיקרון בקריית גת הם קורבן של חברה אמריקאית שהתנהלה בכבדות - והפסידה את השוק. הפיטורים, שעשויים להיכנס לתוקף רק בעוד חצי שנה, הם תולדה של משבר פנימי שעוברת מיקרון בעולם כולו, והמפעל הישראלי הוא הקורבן הראשון שלו. מקומות נוספים שמצויים בסכנה הם מפעלי הכרטיסים האלקטרוניים סנמינה בלוד ופלקסטרוניקס באופקים, שמייצר עבור ECI. מה שמקשר בין החברות הללו הוא שכולן כרכו את עצמן בחברות מפסידות, שגל החדשנות ששוטף את העולם פסח עליהן. כאשר חברות אלה נתונות בקשיים, מי שמשלם את המחיר ראשון הם העובדים במדינות מחוץ לארצות הברית.

משקלו של ענף האלקטרוניקה בישראל הוא עצום: 27% מהיצוא התעשייתי (ללא יהלומים). לכן לטלטלה שעוברות חברות ענק עולמיות יש השפעה ישירה על הכלכלה הישראלית. חניכת המפעל החדש של אינטל בקריית גת בפברואר הקפיצה את היקף היצוא בתחום מ־30% ל־50%, אלא שלפי מחקר שערך בנק דיסקונט, עם הגעת המפעל לכושר ייצור מקסימלי חלה האטה בייצוא האלקטרוניקה במשק כולו. . בנוסף, בעוד שאינטל הכפילה את ייצור השבבים בארץ מאז 2004, יתר הענף נמצא בירידה של עשרות אחוזים מאז ספטמבר 2011.

"רעידת האדמה שמתרחשת בתעשייה ששווה בעולם 25 טריליון דולר, מגיעה גם לשוליים, לשוק שלנו, שמייצא ב־25 מיליארד דולר" אומר שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אבל השוליים האלה מזעזעים את השלד, כי בניין שעליו מושתת החוסן הכלכלי של ישראל הוא ההייטק".

ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית ומנהל הפעילות שלה בישראל, אומר שהמשבר בחברות השבבים בארץ נובע מכך שהן סיפקו לחברות שנאבקות על מקומן בעולם, בעוד חברות כמו קוואלקום וברדוקום עולות בזכות ההצלחה של אפל וסמסונג. "אני מודאג מאוד מהבישום של החברה הישראלית מההצלחה של ההייטק", הוא אומר. "היא יכולה להיות זמנית מאוד אם לא תימשך השקעה מסיבית בחינוך, בהשכלה הגבוהה וחיזוק הפעילות הממשלתית".

ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא בברודקום העולמית צילום: אבשלום ששוני

2. אשליית האקזיטים: כסף מהיר זה לא הכל

אקזיט הוא לא רק מסיבה שמולידה דור חדש של עשירים. זהו גם רגע שבו חברה ישראלית הופכת להיות חלק מענק בינלאומי. לעתים הופכת חברה ישראלית למרכז פיתוח, אך אז מחליט התאגיד הבינלאומי שהוא מעוניין רק בטכנולוגיה שלה. כך קרה במקרה של חברת מדטרוניק, שרכשה ב-300 מיליון דולר את ונטור הישראלית, ולאחר שסיימה לפתח את המוצר פיטרה את כל העובדים. בעיה נוספת היא שלמרות הסכומים הדמיוניים, לעתים לא מקבלת הכלכלה הישראלית שקל מהעסקאות. כך קרה בשני האקזיטים הגדולים ביותר של 2012: מכירת NDS לסיסקו ב-5 מיליארד דולר, ומכירת פרדיים גיאופיזיקה לקרן אייפקס 1 תמורת מיליארד דולר, משום ששתיהן היו בבעלות זרה.היכולת של משק ישראלי לצמוח היא רק בעזרת גדילה של חברות מקומיות. כאשר הן נמכרות, נעצרת התפתחותן והכלכלה הישראלית נפגעת.

"הפיטורים הם שיקוף של המצב הבינלאומי". יזהר שי, שותף בקרן קינן צילום: נמרוד גליקמן

3. אי-הוודאות בקרנות ההון סיכון

ב־2012 גייסו קרנות ההון סיכון המקומיות יותר מחצי מיליארד דולר, והתחזקה המגמה של כניסת תאגידים בינלאומיים כמשקיעים בחברות סטארט-אפ ישראליות. למעשה, האופק של מרבית הקרנות בישראל הוותיקות אינו ברור. קרן ההון סיכון הירושלמית JVP תיאלץ להמשיך להסתדר בעתיד ללא המייסד אראל מרגלית, שצפוי להיבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה. גם קרן ג'מיני נמצאת בפרשת דרכים, לאחר שרבים מבכיריה פרשו.

"הגיוס של פיטנגו וסקויה היה טוב מאוד, אבל קרנות אחרות לא מצליחות לגייס", אומר יזהר שי, שותף בקרן קינן פרטנרס. "זה מצב מאוד לא בריא".

עינת וידברג, שותפה וראש מחלקת הייטק במשרד ראב"ד-מגריזו-בנקל צילום: אוראל כהן

בשנים הקרובות אמנם יזרמו לארץ שורה של השקעות זרות איכותיות, אך השאלה היא מידת המחויבות של התאגידים הבינלאומיים להשקעה ארוכת טווח ביזמים הישראלים. כניסתם של התאגידים הללו חוללה גם שינוי באופי הרכישות. "שלא כבעבר, התאגידים מבקשים לתכנן את האקזיט עם החברה", אומרת עו"ד עינת וידברג, שותפה וראש מחלקת הייטק במשרד ראב"ד־מגריזו־בנקל. "אחת ההשלכות היא יותר התעסקות באקזיט מאשר בפיתוח או בייצור".

4. סיוע ממשלתי מוגבל מעכב יצוא

אחת הבעיות שעמן מתמודדים היזמים היא הסיכון הטמון בתעשיית הטכנולוגיה. עופר סלע, שותף במחלקת ההייטק של משרד רואי החשבון KPMG סומך חייקין, אומר כי הערבויות וביטוחי האשראי שהמדינה מספקת לא ממלאים את החסר. "כשאתה שחקן שקטן מלקוחותיך, סיטואציה שכיחה בזירת ההייטק הישראלית, אתה זקוק לתמיכה ולהשתתפות בסיכון כדי לממן את הפעילות השוטפת", מסביר סלע.

עופר סלע, שותף במחלקת ההייטק של חברת KPMG סומך חקיין צילום: אוראל כהן

"המצב שקיים כאן, שלפיו התמיכה הממשלתית נבחנת לפי שיקולים כלכליים טהורים ולא לפי ראייה של אחריות מדינית ומאקרו-כלכלית, יוצר בעיה. נוצרת תקרת זכוכית עבור חלק גדול מחברות ההייטק הישראליות שמעוניינות לייצא. המדינה צריכה לתמוך בהון החוזר של החברות על ידי מתן אשראי וערבויות מדינה".

מבט ל-2013

המחצית הראשונה של השנה תתתאפיין בחוסר ודאות בישראל ובעולם כולו. "הפיטורים הם שיקוף של המצב הבינלאומי", אומר יזהר שי. "אני מעריך שב-2013 יהיו הרבה יותר מפוטרים לעומת השנה. חוסר הוודאות לא ישפיע לטובה על תעסוקה בהייטק ועל גיוסי הכספים".

בישראל, המדינה תחל לפעול בשנה הקרובה ללא תקציב, כך שהזרמות הכספים מהמדען הראשי למשק יהיו נמוכות מאוד. מצב זה יכול להוביל לפיטורים רבים ואפילו לסגירת חברות. חוסר היכולת של קרנות ישראליות רבות להשלים גיוס של קרנות חדשות מטיל צל גדול על ההשקעות בישראל, שעמדו על כ־1.9 מיליארד דולר ב־2012.

אריאל מייסלוס, מייסדי אנוביט צילום: אריאל בשור

"ב־2013 נמשיך לראות את ההשלכות של השינויים בשווקים הגלובלים", מסכם אריאל מייסלוס, עד לאחרונה מנהל הפעילות של אפל בהרצליה. "חברות גלובליות בקשיים לא יחזיקו כאן מרכזי פיתוח לאורך זמן. בהשאלה מיצירת ספרות מוכרת, אפשר לומר: 'החורף מגיע'".