בניינים רוקדים: כשרובוטיקה וארכיטקטורה נפגשות בדירה שלכם

בעולם דינמי, תזזיתי, מלחיץ ומשתנה תמיד יש דבר אחד שלכאורה תמיד אפשר לסמוך עליו: הבית שלנו. יציב, סטטי, קבוע, תמיד. אבל תפיסה זו, כך נראה, נמצאת בימים אלו בתחילת דרכה לפח האשפה של ההיסטוריה.

מגמה אדריכלית שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות שואפת לשנות את המבנים הישנים והמוכרים, ולהפוך אותם ליצירה דינמית, נעה ושימושית. וזאת, באמצעות מפגש מסקרן בין עולם הארכיטקטורה לעולם הרובוטיקה.

"הארכיטקטורה המסורתית מתעסקת בסטטיקה, המטרה של האדריכל היא לבנות בניין סטטי", אומר ל"כלכליסט" פרופ' צבי שילר, מרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת אריאל, שהוביל פרויקטים רבים שמשלבים בין רובוטיקה לארכיטקטורה.

"המטרה העליונה היא שהבניין יהיה בטוח ולא יזוז בשום תנאי. אבל כשאנחנו מסתכלים מסביב אנחנו רואים שהכול זז - התאורה משתנה במשך היום, הטמפרטורה. אבל הבניין לא משתנה.

הוא נשאר קבוע בבוקר ונראה אותו דבר בערב. הארכיטקטורה הקונבנציונלית היא מיושנת וסטטית, בעוד הסביבה דינמית. אבל אם הצרכים משתנים, אני לא רואה סביה שסביבות המגורים והעבודה לא ישתנו”.

"עיצבתי חלל מגורים דינמי בגודל 60 מ"ר, כשהרעיון היה להמתקד יותר במרחב ופחות בעיצוב הפנים", הוא מספר בראיון ל"כלכליסט". "במקום להתמקד ברהיטים יצרתי מרחב שיכול להסתובב בחלל ולהגדיל פי שלושה את השטח השמיש.

הרעיון הוא שיש מרחב מחייה כמעט על כך המשטחים בבית, והבית מסתובב כשאתה הולך לאורך המשטחים ומגיע לאזורים אחרים. בתקרה, למשל, יכולים להיות אלמנטים של סלון שיוסתרו במצב אחד ויופיעו במצב אחר. זה הרעיון הקיצוני ביותר ובו יישמנו תנועה למבנה שלם".

פרופ' שילר, יצר לא מעט רהיטים רובוטיים: מנורה שמשנה את כיוון התאורה אוטומטית בהתאם לתנוחת המשתמש; וילון שנע על החלון בהתאם למיקום של השמש, ומאפשר לחסום כניסת אור שמש ישיר תוך שמירת שאר החלון שקוף; ומדף נע שמספק גישה נוחה לנקודות אחסון גבוהות צילום: עמית שעל

לין הוא הראשון להודות שהתחום נמצא עדיין בחיתוליו. "יש מעט מאוד אדריכלים נוספים שעוסקים ברובוטיקה בהקשר של תנועה ודינמיקה", הוא אומר. "זה תחום ששווה לבדוק אותו ויש הרבה אנשים שעושים דברים בקנה מידה גדול, אבל האדרכילים עדיין לא רואים את ההזדמנות בתחום הזה. ואולם, ברגע שמשנים את ההשקפה, ובוחנים כל בניין כרובוט גדול, מתחילים לראות איך אפשר לשלב רובוטיקה בדלתות, חלונות, תריסים ותחבורה ורטיקלית”.

לדברי האדריכלית והבלוגרית הקוריאנית יארים פארק, שמסקרת את התחום בבלוג שלה, הפונטציאל של ארכיטקטורה רובוטית לגרום לשינוי משמעותי בחיים שלנו בחיבור לתכנון בר-קיימא. "למשל, בניינים שמשנים צורה כדי להגדיל את החשיפה שלהם לאור שמש, דבר שמאפשר לקולטים סולאריים להפיק יותר אנרגיה, או רצפת מועדון שיכולה להמיר צעדי ריקוד לאנרגיה" היא אומרת ל”כלכליסט”.

"לארכיטקטורה רובוטית יש גם יכולת להביא גיוון לחיים של אנשים וליצור בניינים שמגיבים טוב יותר על צרכיהם, במקום שהאנשים יתאימו את עצמם לבניינים. בניינים יוכלו לעשות דברים בשביל אנשים”.