פרויקט הסייבר של צבא ארה"ב: רשת דור רביעי ב-23 מיליארד דולר
ראש המטות המשולבים של הצבא סיפר על תוכניותיו להידוק אבטחת המידע והתמודדות עם איומי סייבר. בין היתר, ישולבו 15,000 רשתות פנימיות במערכת מבוססת ענן ויישתנו נהלי התגובה על מתקפות רשת
- פינחס בוכריס: "לוחמת הסייבר היא איום קיומי על מדינת ישראל"
- "הטלפון האדום" החדש: רוסיה וארה"ב חנכו שת"פ בתחום הסייבר
- מלחמת הרפאים: הצצה לתוכניות תקיפת הסייבר של צבא ארה"ב
דמפסי נאם בכנס בוושינגטון, במסגרתו אמר שהיקף התקפות הסייבר על תשתיות חיוניות של ממשלת ארה"ב זינק בשיעור של פי 17 בשנתיים האחרונות. הוא לא התייחס לסוג ההתקפות או למקורן המשוער.
לדברי הגנרל, פריסת הרשת החדשה תימשך כארבע שנים והיא תהווה כלי מרכזי לתקשורת מהירה ומאובטחת, לאור איומי הרשת השונים. בנוסף, סיפר דמפסי שצבא ארה"ב שוקל להעביר את כל הרשתות הפנימיות שלו – 15,00 במספר – למרכז ענן יחיד, שיתבסס על מוצר ארגוני קיים. הוא אמר גם שבכוונת צבא ארה"ב לאמץ מודל BYOD תאגידי, לפיו ניתן יהיה להשתמש במכשירי אייפון, אייפד, אנדרואיד ובלקברי פרטיים על גבי הרשת המוצפנת.
איך מגלים מי תקף אותנו?
לראשונה מזה שבע שנים, יבצע צבא ארה"ב הערכה מחדש של נהלי התקיפה - אותם חוקי פתיחה באש, שמגדירים באיזה מקרה יוזם הצבא מהלך התקפי, באיזו עוצמה ובאילו כלים. אפשר לטעון שנהלים שכאלה הם חסרי תועלת בעידן התקפות הרשת, שכן לעיתים קרובות לוקח זמן מה לזהות את עצם ביצוע הפריצה או ההתקפה (פצצה מתפוצצת; נשק סייבר יכול לפעול במשך שנים מבלי להתגלות), זיהוי מקורה מצריך מחקר מודיעיני ממושך (האקר יכול לפרוץ למחשבים בעשרים מדינות ולתקוף מהן את ארה"ב, בעוד הוא יושב במדינה ה-21) וקשה להוכיח אחריות להתקפות. מחקר שכזה מצריך ניתוח דוגמאות קוד, מתארי פעולה, תעבורת-רשת חשודה ועוד. לא מן הנמנע שאיתור מקורות אפשריים למתקפות רשת הוא אחת המשימות של מערכת PRISM, שמנטרת רשתות חברתיות ושירותים מקוונים.
מתקפות חשאיות שכאלה הן אחד הגורמים הטעונים ביותר ביחסי ארה"ב-סין; שתי המעצמות מאשימות זו את זו בניהול מתקפות סייבר מתוחכמות שנועדו לאסוף מידע רגיש. יש להניח ששני הצדדים צודקים, בעוד הדרגים המדיניים ממשיכים להצהיר על חשיבות השימוש ברשת למטרות שלום בלבד.