בלעדי לכלכליסט
במושב בגליל יש תירס ואורז בשווי 300 מיליון דולר
הצצה נדירה לסטארט־אפ החקלאי ממושב שרונה, שגייס 66 מיליון דולר בסבב השקעות שנחתם השבוע. בין המשקיעות גם קרן הורייזונס של לי קה־שינג, מיצוי היפנית, DFJ תמיר פישמן ואינפיניטי הישראלית. אז מה סודה של החברה שאליה עולות לרגל משלחות מכל העולם?
קיימא (Kaiima) נחשבת לסטארט־אפ ייחודי בנוף הישראלי. כשחושבים על סטארט־אפ, התמונה האחרונה שעולה היא תמונה של שדות מוריקים, גידולי חיטה, אורז ותירס. החברה המסקרנת, שנבטה לה בשקט בשדות מושב שרונה שבגליל כמעט ללא חשיפה תקשורתית, לא פועלת כדי למצוא פתרון לבעיה טכנולוגית כזו או אחרת, אלא כדי למצוא פתרונות לבעיית התמודדות החקלאות עם בעיות אקלים, אוכלוסייה גדלה ומיעוט קרקעות. סבב ההשקעות בקיימא שנחתם השבוע על 66 מיליון דולר מעיד על צמיחתה המרשימה של החברה ועל כך שהיא, כנראה, כמעט הבשילה.
- קיימא מגייסת 65 מיליון דולר מהבנק העולמי ומלי קה־שינג
- בעקבות ירידה ביבולים - מחירי הפירות יתייקרו בסוף העונה
- תוכנית חדשה תגביר את השקעת הממשלה במחקר ופיתוח חקלאי
היא הוקמה על ידי מומחים בטיפוח זני ירקות, אך ייחודה הוא בפיתוח טכנולוגיה המאפשרת לייצר גידולי שדה גדולים יותר ובעלי כמות גדולה יותר של זרעים באמצעות הכפלת גנום. הכפלת מספר הכרומוזומים בתא הצמחי גורמת לגידולים כגון חיטה, תירס ואורז להיות עמידים יותר לתנאי הסביבה, להצמיח שורשים, עלים ופירות גדולים יותר, ובכך לסייע בהגדלת היבול החקלאי.
החברה פעילה עוד מ־2006, אך ניסויים שהוכתרו בהצלחה בשנתיים האחרונות הוכיחו כי ביכולתה של קיימא לשפר יבולים בעשרות אחוזים. ניסויים שערכה בשנה שעברה הגדילו יבול חיטה בעד 40% ביחס לזנים השכיחים בעולם, ויבול תירס בעד 42% מהזנים השכיחים. ניסויים נוספים הראו כי הטכנולוגיה שלה מאפשרת להשיג תוצאות דומות גם בגידולים כגון אורז מסוג הודי ויפני, קנולה, עגבניות וקיקיון, המשמש להפקת שמנים לתעשייה.
הצלחת הניסויים בשנתיים האחרונות הביאה משקיעים כגון לי קה־שינג, מייסד האצ'יסון - שמורגל בהשקעה בסטארט־אפים ישראליים בתחום התקשורת והמובייל - להשקיע לראשונה בחברה חקלאית. זוהי גם ההשקעה הראשונה של הבנק העולמי, ארגון הנשלט בידי מדינות מפותחות בסטארט־אפ ישראלי (ראו מסגרת).
עובדת חקלאות בשדה של קיימא צילום: אבישג שאר ישוב
סבב השקעה זה מושיב בפעם השנייה את המשקיעות קליינר פרקינס וקרן הורייזונס של לי קה־שינג ליד שולחן המשקיעות של חברה ישראלית. בפעם הקודמת שהן חלקו אותו שולחן כשנושא הדיון היה חברה ישראלית, היה זה לפני יותר משנתיים במסגרת סבב ההשקעה המשותף של שתי הקרנות שנערך לפי שווי חברה של 250 מיליון דולר. היתה זו חברת ווייז שנמכרה לאחרונה לגוגל בסכום של 1.1 מיליארד דולר.
את סבב ההשקעה האחרון בקיימא אף ליווה צוות עורכי הדין שליווה את ווייז במכירתה, בראשות עו"ד ניצן הירש־פאלק ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי גרינברג ושות', וזאת תוך כדי ניהול המשא ומתן עם גוגל.
אלון לרנר ממייסדי החברה צילום: אבישג שאר ישוב
ביקור סודי של שר סיני
ל"כלכליסט" נודע כי בסבב הגיוס בן 66 מיליון הדולרים בחברת הזרעים קיימא, ששיקף לחברה ממושב שרונה שווי של כ־300 מיליון דולר, לקחה חלק גם קרן אינפיניטי של אמיר גל אור.
הצטרפותה של אינפיניטי חתמה את הסבב, שבו לקחו חלק גם הבנק העולמי, מיצוי היפנית, הקרנות DFJ ו־DFJ תמיר פישמן, קליינר פרקינס, וכן קרן הורייזונס של מייסד האצ'יסון לי קה־שינג, המשקיעה הגדולה ביותר בחברה שהובילה את הסבב.
לפני כחודשיים נחשף ב"כלכליסט" כי אינפיניטי הישראלית תהיה שותפה בהקמת עיר חקלאית אקולוגית בבייג'ינג, ותחזיק כ־20% ממניות חברה ייעודית שתוקם להפעלתה, לצד תאגיד המזון הסיני קופקו שיחזיק בשארית המניות. אינפיניטי, המנהלת כ־700 מיליון דולר ובין המשקיעים בה גם הבנק לפיתוח סין, תהיה אחראית על אספקת הטכנולוגיה והייעוץ החקלאי לפרויקט הענק שעלות הקמתו עומדת על 1.7 מיליארד דולר. הפרויקט משקף את העניין ההולך וגובר של סין בחקלאות בכלל ובגידול חיטה בפרט, והממשלה אף הגדירה את החיטה כאחד הגידולים האסטרטגיים עבורה בתוכנית החומש החקלאית האחרונה שלה. על כן קיימא, שפיתחה זרעי חיטה המפיקים יבול שגדול בעד 40% מהזנים הרגילים, עוררה עניין בממשל הסיני. בשבוע שעבר נחת בישראל בראש משלחת חשאית שר בממשלת סין, וערך ביקור בחברה לקראת הסכם שבמסגרתו יאפשר הממשל לחברה הישראלית למכור רישוי לגידולי חיטה בסין על פי הטכנולוגיה שלה, תוך הגנה על הקניין הרוחני שלה. הקרן הישראלית בבעלות הסינית, שמשקיעה בעיר חקלאית בבייג'ינג במקביל להשקעה בסטארט־אפ ישראלי שעורר עניין בסין, מעידה על הקשר ההולך ומתהדק בין סין לישראל סביב תעשיית החקלאות.
מורן שלף, אחראי על גידולי האורז בקיימא צילום: אבישג שאר ישוב
גידול האורז היחיד בארץ
קיימא חולשת על מבנה בן שתי קומות ואסופת קרוואנים במושב שרונה. הנכד לדור המייסד, אלון לרנר, הוא אחד ממייסדי החברה. הוא ושותפו להקמת קיימא, עמית אבידב, הם יזמים ותיקים שמאחוריהם כבר אקזיט אחד כשניים מהמייסדים של חברת טיפוח זני הירקות א.ב זרעים שנמכרה לדה רויטר - חברת זרעים הולנדית שנרכשה על ידי הענקית מונסנטו. כשהקימו לרנר ואבידב עם דרור מעייני, זוהר בן נר ודורון גל את קיימא לפני קרוב לשבע שנים, לא תיארו לעצמם שהחברה תקים מבנה הייטקסטי בן שתי קומות ותעסיק 65 עובדי מו"פ ותפעול שיגיעו מדי יום לעבודה. קיימא חולשת על 3,600 דונם של שדות חקלאיים במושב שרונה וביישובי עמק יזרעאל, ברמת הגולן, בחוף הכרמל, בעמק בית שאן, ביישובי נאות הכיכר ובנגב המערבי. היא הפכה לחברה הראשונה שמגדלת אורז בישראל מאז ייבוש עמק החולה בשנות החמישים, ולשם כך אפילו בנתה בריכת אורז בבריכת דגים שיובשה לאחר שננטשה. בקיימא מגדלים גם חיטה אירופית, זו שגדלה בצפון אירופה, שדורשת תנאי קור ומקוררת עד ל־4 מעלות. מועסקים בחברה עוד כ־200 עובדי חקלאות, מרביתם תושבי יישובים ערביים בגליל כמו שיבלי, ביר אל־מכסור וכעביה. החברה, מתוך עיקרון, אינה מעסיקה עובדים זרים, ואף ניזוקה מכך היות שאינה מקבלת מענקי העסקת עובדי זרים ממשרד החקלאות.
תירס של קיימא בהשוואה לתירס רגיל צילום: אבישג שאר ישוב
זנים המטופחים בישראל ומוכלאים בהצלחה מועברים לפיילוטים הנעשים בשיתוף עם חברות זרעים וטכנולוגיה חקלאית גלובליות. כיום משתתפת קיימא בפיילוטים ברחבי העולם: גידולי האורז שלה מצויים בפיילוט בסין, בפיליפינים ובספרד; גידולי התירס בארה"ב, בצרפת ובמזרח אירופה; גידולי הקנולה בסין, באיטליה, בארה"ב, בצ'ילה ובאוסטרליה; וגידולי הקיקיון במקסיקו ובברזיל.
חשיבות הטכנולוגיה שפותחה בקיימא לא מסתכמת רק בהגדלת היבול החקלאי, אלא גם בעובדה שאינה משתמשת בהנדסה גנטית לשם כך. בעוד הנדסה גנטית - שאסורה על ידי האיחוד האירופי וזוכה לביקורת עולמית של ארגוני בריאות וארגונים ירוקים - כרוכה בהשתלת גנים זרים ברצף הגנטי הקיים של הצמח, בקיימא משמרים את הרצף הגנטי הקיים, אך גורמים להכפלתו בתוך התא כך שכמות החומר הגנטי תהיה גדולה יותר.
"ב־20 השנים האחרונות היכולת של האנושות להעלות את הפריון של היבול החקלאי לכל שטחו של שדה, בעיקר בתחום החיטה, היתה זעומה ביותר ולא עלתה על 1% בשנה", אומר "לכלכליסט" מנכ"ל החברה ד"ר דורון גל. "ענקיות זרעים עולמיות כמו מונסנטו או סינג'נטה מנסות כבר שנים ליצור פריצות דרך בתחום החיטה, אבל לא זוכות להצלחה". מונסנטו, למשל, הפכה לענקית זרעים עולמית בתחום התירס, בעיקר בזכות הנדסה גנטית שהפכה את התירס שלה לחסין מפני הדברה של קוטל מזיקים שהיא עצמה ייצרה. עם זאת מונסנטו לא הצליחה מעולם לבצע הכלאות או שיפור גנטי בצמח החיטה. קיימא היא הראשונה שהצליחה לעשות זאת. "קיימא היא הראשונה בעולם שהצליחה לייצר הכלאות בחיטה שיהיו כלכליות", אומר גל. עד שהגיעה קיימא עם טכנולוגיה אחרת שאינה כוללת הכלאה. שוק זרעי החיטה מוערך כיום ב־2 מיליארד דולר, ושוק זרעי התירס מוערך ב־9 מיליארד דולר. את שניהם מקווה קיימא לתקוף בשנים הקרובות.
אם כן, השיטה של קיימא אינה הנדסה גנטית אלא השבחה גנטית. האגרונום אהרון אהרונסון, שעמד בראש מחתרת ניל"י, גילה בתחילת המאה הקודמת את אם החיטה, החיטה המקורית שברבות השנים תורבתה והוכלאה כמה פעמים. אם החיטה נשאה במטענה הגנטי שני סטים של כרומוזומים. בניגוד אליה, החיטה שבה משתמשים כיום ומכונה חיטת הלחם היא בעלת שישה סטים של כרומוזומים - כתוצאה מהכפלת גנום טבעית והכלאה עם עשב בר - והיא עמידה ומזינה יותר מאם החיטה. גרסה מקוצרת של התהליך הזה שאותו עברה אם החיטה במהלך אלפי שנים, הוא אותו תהליך שמעבירה קיימא עם הזנים שהיא מטפחת.
הכפלת הגנום בתוך התא היא הדרך של הצמח להתמודד עם תנאי סביבה קשים כמו מליחות או בצורת, ומעניקה לו חוסן ועמידות. את התהליך הזה משחזרת קיימא בדור אחד של צמחים, ולאחר מכן אותו גנום מוכפל מועבר מדור לדור ללא הפרעה ובצורה יציבה. הדבר נעשה באמצעות פגיעה ממוקדת בתהליך שכפול התא פעם אחת בלבד, מה שגורם לו לשכפל את החומר הגנטי שבו, אך לא להשתכפל בעצמו. לאחר שהמטען הגנטי מוכפל, התא עצמו נותר שלם. "בעיקרון זה אותו תהליך שעבר על אם החיטה לפני 10,000 שנה", אומר גל. אנחנו עושים אותו הדבר רק בלוח זמנים צפוף יותר".
"הכפלה גנטית מלאכותית היא טכניקה נפוצה כיום, לא המצאנו אותה", מודה גל, "תוכל למצוא ורדים ושושנים מוכפלי גנום בחנויות פרחים, או תותים בסופרמרקט מוכפלי גנום. הבעיה היא שלכל אלה תופעות לוואי לא רצויות. כשאורגניזם סופג מוטציות קשות, האבולוציה דואגת לכך שהוא לא יעביר את המטען הגנטי הזה הלאה, והיא עושה זאת על ידי פגיעה במערכת המינית. אם תסתכל מקרוב על הזרעים שעל התות בסופרמרקט, תראה שהם חסרים או מנוונים במקרה הטוב, להבדיל מתות שדה רגיל שעל דופנותיו זרעים כהים ומוגדרים היטב. זה תהליך שמאפיין הכפלות גנטיות". אמנם למרביתנו לא ממש אכפת איך נראים הזרעים על התותים שלנו, אבל בגידולים שבהם הזרעים הם המזון עצמו, כמו חיטה, תירס ואורז, אי־פגיעה בהם היא קריטית. הטכנולוגיה של קיימא, טוענים בחברה, שומרת על היציבות הגנטית של הצמח.
קיקיון לתעשיית הרכב
עשרות משלחות מהודו, סין, הפיליפינים וארה"ב ביקרו בחממות ובשדות של קיימא בשנה האחרונה שקדמה להשקעת הענק. ליד כל חממה מותקנים דגלי ישראל ודגליה של קיימא, ואלון לרנר - חקלאי בן חקלאים יליד העמק - פונה מדי פעם באנגלית לבני שיחו מתוך הרגל.
לחקלאות של קיימא יש השלכות מרחיקות לכת, המגיעות אפילו לתעשיית האנרגיה וכלי הרכב. החברה מפתחת זן קיקיון שצפוי להגדיל את היבול מטונה אחת של זרעים להקטאר, ל־10 טונות להקטאר בשניים עד שלושה מחזורי יבול בשנה. הקיקיון משמש כיום לביו־פולימרים לתעשיות שונות, בין השאר בתעשיית הרכב. מרבית חלקי הפלסטיקה במכונית הרנו קנגו, למשל, עשויים ביו־פולימרים שמקורם בקיקיון. אלא שהסיבה העיקרית להשקעת קיימא בצמח היא האפשרות כי בעתיד ניתן יהיה להפיק ממנו תחליף לנפט.
קיימא מפתחת גם תירס הגדול ב־15%–25% במספר הגרעינים ובגודלם מתירס רגיל, המשמש היום בעיקר כמזון לבהמות.
"הבנק העולמי וממשלת סין מתעניינים בנו כי קיימא מאפשרת לייצר יותר יבול, בכך אנחנו מספקים פתרון לשתים מהבעיות הבוערות ביותר כיום בעולם: ביטחון של מזון וביטחון של אנרגיה. העולם מבין כיום שצריך מהפכה ירוקה שנייה. כמו כן, אנחנו נותנים מענה ליותר ויותר פיות אוכלים בתנאים שבהם כמות השטח החקלאי הפנוי מצטמצמת בגלל עודף שימוש בקרקע ובצורות. גידולים מוכפלי גנום יוכלו להתמודד בקלות רבה יותר עם אתגרי האקלים העולמיים, וכיום החברה היחידה בעולם שעושה שימוש בטכנולוגיה זו של הכפלת גנום לגידולים חקלאיים מגיעה ממושב שרונה", מסכם המנכ"ל גל.
