"מיקרוסופט סללה עבור אפל את הדרך"

עונת החגים הנוכחית של העולם הנוצרי משמשת במה למאבק הגדול ביותר שידעה תעשיית הגיימינג: בסוף נובמבר, בהפרש של כשבוע בלבד זו מזו, יצאו לשוק שתי הקונסולות המובילות של התחום - XBOX One של מיקרוסופט ופלייסטיישן 4 מבית סוני, שמתחרות על לבם ועל כיסם של מאות מיליוני חובבי משחקים בעולם.

בראש צוות פיתוח החומרה של ה-XBOX, שמוביל את המאבק מבחינת עוצמת הקונסולה החדשה והתאמתה לדרישות הצרכנים בשנים הקרובות, עומד ד"ר גיורא יהב הישראלי. את תפקידו, ראש מחלקת ההדמייה של הקונסולה בישראל, הוא מתאר כמעין עתידן שמנהל מחלקה של עשרות מהנדסים ומתכנתים ממגוון רב של תחומים. "זמן החיים של חומרה בשוק הולך ומתקצר, אבל זמן הפיתוח רק הולך וגדל. לכן אנחנו מנסים לחזות מראש את הצרכים של השוק ושל מיקרוסופט", סיפר בראיון ל"כלכליסט".

ד"ר גיורא יהב צילום: אוראל כהן

מערכת הפעלה אחידה

לדברי יהב, הפרויקט שהוא עומד בראשו בפרט ובקר המשחקים הקינקט בכלל, שנמכר עם דור הקונסולות הקודם ומשמש לשליטה נטולת עזרים חיצוניים על משחקים, שינו לחלוטין את פניה של מיקרוסופט. "זו הפעם הראשונה שבה מיקרוסופט דחפה טכנולוגיה לשוק, וזו היתה טכנולוגיה חדשה לחלוטין. רעדו לנו הביצים מפחד שהכל יעבוד כמו שצריך. אבל עובדה שהיו בסוף כמעט אפס החזרות. קינקט הפך את החברה לצעירה יותר מבחינת תפיסת עולם, אטרקטיביות והאופן שבו אנשים רואים אותה. היום מיקרוסופט נחשבת לחברה צעירה וחדשנית.

"מיקרוסופט עוברת מעבר לא פשוט מחברת תוכנה, שהיתה לה XBOX כמוצר נישה, לחברת חומרה. יש שינוי בתשומת הלב שאנחנו מקבלים בתוך החברה ויש מוכנות להשקיע את הסכומים הנדרשים במהפך. כל המכשירים היום נמצאים תחת חטיבה אחת, כולל XBOX, מה שהופך את המחלקה למאוד איתנה".

קונסולת ה-XBOX One

הכיוון שאליו פונה הקונסולה החדשה לפי יהב הוא צעד במימוש חזון ארבעת המסכים של מיקרוסופט. "זה החזון, שאותה מערכת הפעלה תשרת לבסוף את כל מוצרי מיקרוסופט. זה עובד היטב עבורנו, מכיוון שזה יגדיל את הגמישות ואת היכולת של כל המכשירים. לא יהיו מכשירים שירוצו רק על המחשב או על ה־XBOX, אלא על כולם".

מיקרוסופט פועלת למימוש החזון זמן רב ועובדת על מערכת הפעלה שתוכל לרוץ על טלפונים, טלוויזיות, טאבלטים, מחשבים וקונסולות. בעתיד גם ה-XBOX תוכל להריץ את מערכת ההפעלה ווינדוס 8 המלאה, עם כל היתרונות שיש לשימוש במערכת ההפעלה הפופולרית. "אחידות של מערכות ההפעלה תאפשר לנו לגדול להמון תחומים, וזה מתאים לכל המוצרים שאנחנו רוצים להשיק בעתיד הקרוב", אמר יהב.

קינקט חסכוני יותר

יהב הוא מייסד 3DV, מפתחת מצלמת תלת־ממד שנקנתה על ידי מיקרוסופט ב-2009 תמורת כ-34 מיליון דולר. הוא ליווה את תהליך הפיתוח וההשקה של בקר הקינקט הראשון לקונסולת ה-XBOX 360. בקינקט שולבה טכנולוגיה של פריימסנס הישראלית, אבל בקונסולה החדשה בחרה מיקרוסופט לשלב טכנולוגיה חדשה, ופריימסנס נזנחה בצד. לאחר שאיבדה את הלקוח הגדול ביותר שלה, מצבה של החברה הישראלית לא היה ברור - עד שלפני כחודש נרכשה על ידי אפל ב-345 מיליון דולר.

למה בעצם ויתרתם על פריימסנס בקינקט 2?

"הטכנולוגיה של פריימסנס נהדרת, אבל החלטנו להרחיב את האופקים. הסתכלנו לעתיד, על ה-XBOX ועל המוצרים האחרים שאנחנו רוצים לרצף בהם את השוק". לפי יהב, הקינקט החדש הרבה יותר מתקדם ממה שיכלה הטכנולוגיה של פריימסנס להציע. בטכנולוגיה שהוטמעה בקינקט הראשון, הוא מסביר, המצלמה בונה רשת תלת־ממדית פשוטה ומסוגלת, על ידי ביצוע עיבוד תמונה וחישוב מרחקים, לבנות תמונה של מה שקורה בעולם. "הם באו עם אלגוריתם שמאפשר לבצע את כל כמות החישובים האדירה שיש בתלת ממד לשבב אחד", הציג יהב את ההישג הגדול של החברה.

הקינקט 2, לדבריו, משתמש בטכנולוגיית Time of Flight, המתבססת על מדידת מהירות התנועה והשינויים של כל אובייקט מול המצלמה. הטכנולוגיה דורשת מצלמה הרבה יותר רגישה, מתקדמת ומשוכללת, אבל בסופו של דבר משתמשת בהרבה פחות כוח עיבוד או קוד מסובך. "חסם הכניסה נמוך יותר", אמר יהב, ולכן יקל על מפתחים חדשים ליצור משחקים למצלמה החדשה.

השחקנים, מצדם, יקבלו חוויה מורכבת יותר שכוללת זיהוי של פרטים קטנים יותר כמו יכולת אבחנה בהבעות פנים ואף תנועות אצבע.

דוכן ה-XBOX One בתערוכה בטוקיו צילום: אי פי איי

בכלל, אומר יהב, החברה השקיעה הרבה מחשבה על דרישות השוק בפיתוח הקונסולה החדשה. "הצרכנים הפכו להיות מאוד מפונקים. אין סובלנות. אם פעם הייתי מסתובב עם טלפון בגודל מזוודה והייתי מוכן לכך שאולי לא תהיה קליטה. היום אם מכשיר לא עובד ישירות מהקופסה ועושה בדיוק מה שאני רוצה ובדיוק מה שאני חושב שהוא אמור לעשות, אז הוא לא בסדר. ברור שקל לשבת ולהביע ביקורת, אבל אני יודע כמה מאמץ הושקע בכל פרט הכי קטן".

ישראל הפכה למרכז עולמי

לדברי יהב, לא במקרה שלושת מרכזי הפיתוח הגדולים בעולם לממשק טבעי - של מיקרוסופט, אינטל ועכשיו גם של אפל - נמצאים בארץ. "בישראל אתה רק מוציא את האף מהחלון ואתה רואה ארבע חברות שעושות תלת־ממד", הוא אומר, "אנשים לא באים לקנות חברות או להשקיע בארץ מפני שאנחנו הכי זולים, אלא מפני שיש לנו ערך מוסף אמיתי. הערך הזה עולה כאשר מדברים על מכשירים. יותר קל להיכנס לתחום התוכנה מאשר החומרה, כי חומרה דורשת שנים רבות של התנסות.

"בזכות התעשייה הצבאית, שהכשירה עשרות אלפי אנשים, אנחנו חזקים מאוד באלקטרו אופטיקה. אלקטרו אופטיקה זה לא מקצוע נרכש, זו אמנות שאתה לומד אחרי הרבה כישלונות. אני בכלל מגיע במקור מרקע של כימיה ופיזיקה, אבל קיבלו אותי לרפאל ולמדתי את זה שם".

מה אתה אומר על הרכישה של אפל?

"אפל באה לישראל לקנות את פריימסנס כי מיקרוסופט סללה לה את הדרך בממשק טבעי. הרי אם מיקרוסופט לא היתה נכנסת לתחום, אפל לא היתה כאן".

יש לכם גם תחרות עזה מאוד בתחום מצד אינטל.

"מיקרוסופט ואינטל נמצאות במקום דומה. שתיהן עובדות על ממשק טבעי בעוצמה אדירה, מפעילות צוותים של מאות אנשים ורוצות להכניס את המצלמה לכל מקום. אבל בעצם אינטל נמצאת במצב שלנו לפני עשור: יש להם טכנולוגיה, אבל הם לא יודעים מה לעשות איתה. חוץ ממיקרוסופט, אף אחד לא השיק יישום טוב לממשק טבעי. זה לוקח זמן. ראינו כל מיני קוריוזים, כמו להפעיל טלוויזיות על ידי נפנוף ידיים. אבל זה לא עובד".