דואר אדום ועידות

5 המצאות שלא ידעתם שהגיעו מישראל

כולם יודעים שבלי דוב מורן לא היה דיסק און קי, אבל האם ידעתם שמפתחים ישראלים הם אלה שהביאו לעולם את מסיר השיער החשמלי, מד הדופק שמוטמע בשעון אפל והמעבד ששינה את המחשוב העולמי?

ב-67 שנות קיומה של מדינת ישראל יצאו ממנה שלל חידושים והמצאות. רובם בתחומים הצבאיים למיניהם, בשל כורח המציאות. אבל בתחומי הטכנולוגיה הצרכנית הבריקו המפתחים הישראלים בצורה בולטת במיוחד: בלי דוב מורן ואם סיסטמס לא היה לנו דיסק און קי, בלי בני לנדא עולם ההדפסה הדיגיטלית היה נשאר יקר ובעייתי ואני מנחש שגם לכם יש את אפליקציית ווייז על הסלולרי. ברשימה זו תכירו כמה המצאות פחות ידועות שצמחו בישראל ושינו את עולם הטכנולוגיה.

קראו עוד בכלכליסט:

1. מד דופק אופטי

מבר אילן לשעון של אפל

זהו ההתקן שמאפשר לשעונים חכמים וצמידי כושר למדוד את הדופק שלכם תוך כדי תנועה, שביכולות שלו התפאר לא מזמן טים קוק, בעת חשיפת האפל ווטש. בראשיתה, הטכנולוגיה היתה מוגבלת ויקרה – בוודאי לא משהו שמתאים לשימוש במוצרי אלקטרוניקה בידורית. ואז נכנס לתמונה פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר אילן – מומחה עולמי בננו-פוטוניקה ומעבדים אופטיים; הוא פיתח בתחילת העשור מד דופק אופטי זעיר ומדויק. כן, זו הטכנולוגיה שנמצאת במדי הדופק של שעון אפל, של דגמי הגלקסי S האחרונים וברוב מוצרי האלקטרוניקה בתחום.

גם בשעון החכם החדש של אפל יש מד דופק אופטי, פרי פיתוח ישראלי

2. אינטל 8088

המעבד ששינה את העולם

אינטל היא לא חברה ישראלית, אבל מרכז הפיתוח שלה בארץ הוא אחד הפוריים והחשובים ביותר בתעשיית ההייטק: בסוף שנות השבעים פותח שם מעבד ה-8088. היה זה מעבד פורץ דרכים שנבחר לשימוש במחשבים המסחריים הראשונים של IBM ובמהרה הפך לתקן PC עולמי. הוא פעל במהירות של חמישה עד עשרה מגה-הרץ וסיפק את צרכי המחשוב הבסיסיים של השוק כולו. אינטל הבינה שצומחים פה אנשים מבריקים והשקיעה הרבה במרכז הישראלי שלה, השקעה שנשאה פירות: מעבדי פנטיום מתקדמים, מעבדי הפלטפורמה סנטרינו, מעבדי סדרת סנדי ברידג' ומוצרי דגל אחרים – כולם פותחו פה בארץ.

מעבד ה-8088 של אינטל היה הראשון שפותח במעבדות בישראל, אבל לא האחרון

3. אפיליידי

מסיר שיער חשמלי לנשים

טכניקות להסרת שיער יש הרבה מאוד וכמעט כולן ותיקות למדי, אך אפיליידי הישראלית חוללה מהפכה בתחום: ב-1986 השיקה החברה מסיר שיער חשמלי שהיה יעיל, נוח וזול מרוב הפתרונות האחרים בתחום. מאז נמכרו יותר מ-30 מיליון יחידות בכל העולם וצצו המוני מתחרים, אך הטכנולוגיה פותחה בארץ, בקיבוץ הגושרים.

ישירות ממרכז הפיתוח בקיבוץ הגושרים

4. זיהוי תנועה

טכנולוגיית פריימסנס

חברת פריימסנס פיתחה החל מ-2005 מערכת שמסוגלת לזהות תנועה אנושית ולהפוך אותה לפקודות ממשק מחשב. הטכנולוגיה התבססה על מצלמות מיוחדות וחיישנים סורקים, שהפכו במהרה למערכת אחת, שהיא זולה יחסית ומדויקת למדי. מיקרוסופט ראתה כי טוב ושילבה את מוצרי פריימסנס בערכת הקינקט לקונסולת האקסבוקס 360 - שמאפשרת למשתמש לשלוט במשחקים באמצעות תנועות הגוף שלו, ללא בקר פיזי. בהמשך, שולבו פיתוחי החברה בממשקי שליטה שונים במוצרים ארגוניים שונים. כיום החברה שייכת לאפל, שרכשה אותה לפני שנתיים ועדיין לא שילבה את הטכנולוגיה במוצרים.

פריימסנס הישראלית החלה מהפכה שלמה בתחום הממשק הטבעי

5. מקלדת הלייזר

אמצעי הממשק של העתיד

כיום כנראה שאינכם משתמשים במקלדות אופטית, פשוט משום שהטכנולוגיה עדיין לא הבשילה במלואה. הרעיון למקלדת וירטואלית שמוקרנת על עצמים במקום שורת מקשים פיזיים נהגה לראשונה ב-1992 במעבדות IBM, אך נשאר ברמת הרעיון. ב-2002 באה לומיו, חברה ישראלית, והפכה את הרעיון למוצר מבוסס לייזר: מקרן קטן שמציג את המקלדת ומאפשר הקלדה רגילה גם במוצרים זעירים, שאין בהם מקום למקלדת בגודל רגיל. בחלוף הזמן נמכרה הטכנולוגיה לסלואון הקוריאנית שכרגע משכללת אותה. המגבלה היחידה היא גודל המקרן עצמו; לא מן הנמנע שבעתיד ישולבו מקרני מקלדות לייזר בטאבלטים ובסמארטפונים, מה שיאפשר לכם להקליד עליהם כאילו היו מחשבים ניידים.