מאקרו טכנולוגי
אצבע משולשת
מתנגדי המאגר הביומטרי העלו שאלות קשות על נחיצותו וסכנותיו, והביאו מומחים שיגבו את טענותיהם. מקדמיו הסתפקו בעיקר בהתחמקויות ובתרגילים בכנסת. זה הספיק לאחרונים כדי להאריך את הפיילוט בעוד תשעה חודשים
- סופית: פיילוט המאגר הביומטרי יוארך ב-9 חודשים
- צחי הנגבי סגר את הדיון על המאגר הביומטרי עוד לפני שהחל
- יו"ר ועדת ביקורת המדינה: לא הוכח כי המאגר הביומטרי נחוץ
יום שני, 14:00:40 אחר הצהריים: שתי ועדות הכנסת מתפזרות בלי להצביע. יו"ר הוועדה צחי הנגבי החליט לפזר אותן כי אחמד טיבי לא היה נוכח באותו רגע.
הרגע הזה, שבו דיון משמעותי וחשוב מושתק במחטף, מייצג היטב את ההתנהלות סביב המאגר הביומטרי מאז שיצא לדרכו לפני כשנתיים. הממשלה רוצה (לפחות כרגע) מאגר שיכלול בעתיד את טביעות האצבע ותווי הפנים של כל אזרחי ישראל, ובדרך לשם כל האמצעים כשרים. מתנגדי המאגר עוסקים במרץ בהצגת עובדות, הצבת שאלות וגיוס מומחים. רק השבוע שלחו 74 חוקרים בכירים בתחומי מדעי המחשב, הסייבר וההצפנה מכתב לראש הממשלה שבו דרשו לעצור את הפיילוט. מקדמי המאגר, מצדם, לא באמת מרגישים מחויבים לנהל את הדיון הזה.
רק לאחרונה, בעקבות פניית "כלכליסט", רשות המאגר הביומטרי הציגה סוף סוף תגובה מפורטת לשאלות ולחששות הכרוכים בו, וגם היא כללה לא מעט התייחסויות חלקיות ומעורפלות (קישור לתגובה ניתן למצוא בגרסה המקוונת של טור זה). במשך שנתיים, שבהן פיילוט המאגר מתנהל באין מפריע, הביקורת על נחיצותו וסיכוני האבטחה שהוא עלול ליצור התקבלה בביטול, אפילו בזלזול.
הפער הזה רק התחדד בדיונים שנערכו בכנסת ביום שני. לא מעט מהח"כים ניצלו את זכות הדיבור כדי לשאול שאלות קשות על המאגר, וגם מומחים מטעם המתנגדים זכו להציג את עמדתם בהרחבה. במשך שעה וחצי ניסתה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה קרין אלהרר לקבל תשובה לשאלה פשוטה: מהו היקף תופעת זיוף וגניבת הזהויות בישראל, שלדברי הממשלה מחייבת את הקמת המאגר. לרשות הביומטרית, רשות האוכלוסין, המשטרה ושאר הנציגים לא היתה תשובה של ממש.
למרות התשובות המעורפלות, וחרף הביקורת שנשמעה גם מתוך הקואליציה (ח"כ ניסן סלומינסקי, ראש אחת הוועדות העוסקות במאגר, הודה לאחרונה שהוא לא שוכנע בנחיצותו), הארכת הפיילוט אושרה פעמיים בוועדות המשותפות למאגר הביומטרי ולבסוף גם במליאת הכנסת, כשאנשי ישראל ביתנו מצביעים עם הקואליציה. השיטה הפוליטית שבה אין חשיבות אמיתית לעמדות ציבוריות, דעות של חוקרים מובילים או היעדר תשובות מפורטות מטעם הרשויות, שוב ניצחה.
זוהי הסיבה שאף אחד לא יופתע אם בעוד תשעה חודשים המאגר הביומטרי יזכה לאישור סופי של הממשלה והכנסת, וכולנו נהיה מחויבים להירשם אליו. זה לא יקרה כי המומחים והמדענים שמתנגדים לו ישנו פתאום את דעתם ויתמכו במאגר, זה לא יקרה כי יתבצעו בו שינויים מקיפים שישקיטו כל חשש לדליפתו או לשימוש לרעה מצד המשטרה, למשל. זה לא יקרה כי הח"כים הרבים שמחזיקים בעמדה נחרצת נגדו, או סתם לא משוכנעים בנחיצותו, יזנחו את המאבק שהם מנהלים. זה יקרה כי השיטה תנצח את ההיגיון, כפי שקורה בדרך כלל.
בניגוד למתווה הגז, בתחום הביומטרי אין ככל הידוע מתווים סודיים וסיכומים אפלים, שגרמו לח"כים להרגיש שמצפצפים עליהם ולהקשות את העברתו למורת רוחו של ראש הממשלה נתניהו. ידוע איך המאגר הולך להתנהל, והדיון על הסוגיה אולי לא מספק, אבל פתוח יחסית, כשהרגישויות הביטחוניות לא מונעות את העיסוק בו. הבעיה היא שלגורמים שיכולים למנוע את יצירת אחד המאגרים הביומטריים הבודדים בעולם המערבי פשוט לא מספיק אכפת. אין להם תמריץ לעצור אותו.
במקרה של מתווה הגז הרעש התקשורתי והציבורי היה כל כך חזק, שגם בממשלה ובכנסת אי אפשר היה להתעלם ממנו. במקרה של המאגר הביומטרי המצב שונה. פרט ל"כלכליסט" ולכלי תקשורת בודדים נוספים, לרוב הוא אינו זוכה לסיקור רחב, בולט ומתמיד. גם הפגנות רחבות היקף (או אפילו מצומצמות) נגד פעילות המאגר אינן ממלאות את רחבות הערים, לעומת אלפי המפגינים שמחו על מתווה הגז בתל אביב בשבת האחרונה. אם זה לא ישתנה אנחנו והדורות הבאים נשלם את המחיר, ונידרש לתת את האצבע.