שוויון בהון: הגיע הזמן שמעגל ההייטק הגברי יתבגר

חולשת נשים בגיוס כספים מתועדת היטב: בין 2006 ל-2016 חברות שייסדו גברים גייסו מקרנות הון סיכון בארה"ב כ־60 מיליארד דולר בשעה שחברות שייסדו נשים גייסו 1.5 מיליארד דולר בלבד. גם מספר החברות שנוסדו בידי גברים - פי 16 מנשים - לא מסביר את הפער.

אין ספור מחקרים עוסקים ביתרונות שבגיוון, כוח עבודה הטרוגני ובהזדמנויות שמעניקים רעיונות חדשים שבאים מחוץ לקופסה המוכרת. בפועל, עולם החדשנות וההון סיכון נותר מועדון של גברים לבנים. גם חברות שמתיימרות לשאת את דגלי השוויון והגיוון כגוגל מסרבות לספק תמונה ברורה לגבי פערי השכר בהן ומציגות נתוני גיוון (Diversity) מעציבים.

לסטארט-אפים לא קל לגייס כסף. ההשקעה בהם היא סיכון. אך ההחלטה של משקיעים לממן סטארט-אפ היא הרבה יותר משאלה של כלכלה וכוללת רכיב פסיכולוגי משמעותי: האם אני מאמין ביזם ובמוצר שלו. נשים זוכות לאמון נמוך יותר לא כי הן פחות טובות מגברים. האקוסיסטם של תעשיית ההייטק, זו שקובעת איזה סטארט-אפ יתרומם ואיזה יגווע וימות, מוטה מגדרית. שנים של הדרה משתקפות היטב במספרים: רק 6% מהשותפים בקרנות הון סיכון הם נשים, ובפחות מ־40% מ־100 החברות המובילות בענף אישה היא שאחראית על ההשקעות. ביחס לקרנות שמשקיעות בחברות משבשות, הן בהחלט נזהרות לא לשבש את הדומיננטיות הגברית הקיימת בהן.

הדינמיקה הצפופה בעולם ההון סיכון לא רק דחקה את הנשים למסלול גיוס כספים עוקף דרך מימון ההמונים. היא גם דחפה לפיתוח פלטפורמות גיוס חדשות, כמו הנפקת מטבעות וירטואליים של חברות בתחום הבלוקצ'יין. משקיעים וקרנות לא יוכלו להמשיך להתעלם לאורך זמן מיזמיות מובילות ומצליחות. המעגל הגברי הסגור של עמק הסיליקון ייאלץ להיפתח ולהתבגר.