הפתרון המשונה של נתב"ג לאיום הרחפנים

בנמל התעופה בן גוריון - עורק התחבורה הראשי אל מדינת ישראל וממנה - לא קיימת מערכת מבצעית לזיהוי רחפנים, שנחשבים לאחת הסכנות המיידיות על ביטחון הנוסעים והשדה. כעת מתברר כי ברשות שדות התעופה (רש"ת) מעדיפים לפתח בעצמם מערכת חדשה, אף שחברות ישראליות כמו רפאל והתעשייה האווירית מייצרות ומוכרות מערכות חדישות ומשוכללות למטרה זו.

התמונה המדאיגה הזו נחשפה בדיון שנערך השבוע בוועדת המשנה למדע וטכנולוגיה בכנסת, שבמהלכו הודה רמי ניר מחטיבת הביטחון של נתב"ג כי המערכות של שדה התעופה בוסריות, אף שברש"ת יודעים כבר שנתיים שעליהם להצטייד ביכולת לזיהוי רחפנים.

כיום, על מנת לאתר רחפנים, אנשי הביטחון של נתב"ג משתמשים במצלמות ומשקפות. בחודשים האחרונים בוחנים בנתב"ג, בשיתוף חברת המצלמות האמריקנית Provision, את שדרוגה של מערכת קיימת שמשמשת את השדה לזיהוי ציפורים. מערכת זו, שתהיה כלי הזיהוי וההתראה המרכזי בנתב"ג, תהיה מסוגלת רק לזהות רחפנים, אך לא ליירט אותם. "אנחנו בניסוי ארוך", סיכם ניר בדיון. "ועדיין לא הצלחנו להשיג גילוי אוטומטי, אנחנו עובדים על זה. המערכת אינה מבצעית".

לא חסרות מערכות טובות

בשדות תעופה שונים בעולם כבר פועלות מערכות מבצעיות, המפעילות אמצעי גילוי מתקדמים כמו גלי רדיו. בנתב"ג, לעומת זאת, מפתחים מערכת המתבססת על אמצעים אופטיים, שנחשבים להרבה פחות מדויקים.

לעומת זאת, המערכות שמפתחות חברות ישראליות כמו MC Tech, רפאל והתעשייה האווירית יכולות גם להשבית, לנטרל או לחסל רחפנים שמהווים סכנה. בנתב"ג אין את האמצעים הייעודיים ליירוט רחפנים, אולם גם אין לרש"ת סמכות לעשות זאת. בנתב"ג לעתים נסמכים על איתור המפעיל בסביבת השדה ועצירתו, אולם המערכת החדשה שמפתחים שם לא מסוגלת לאתר את המפעילים.

רחפן DJI Mavic, הנפוץ ביותר בצה"ל

"גם אם יש איתור, אין לנו מה לעשות עם זה. במקרה כזה שמאותר באמצעות טכנולוגיה אופטית או באמצעות עין של אדם, אנחנו מיד מפסיקים את התעופה", מעידים בחטיבת הבטחון של נתב"ג.

ואכן, בחורף האחרון הודיעה רש"ת על הדממת ההמראות והנחיתות בנתב"ג בשני מקרים בגלל רחפנים שאיימו על תפקוד השדה ועל ביטחון הנוסעים. אולם מדבריו של ניר בכנסת עולה כי אירעו מקרים נוספים במידות חומרה שונות שלא דווחו לציבור, גם כשאלו פגעו בתפקוד השוטף של השדה. ניר הזהיר כי "90% מהרחפנים שחגים במרחב האווירי של נתב"ג מסכנים את התעופה, ומאיימים על מטוסים עם 200 ואף 400 נוסעים. זה איום ממשי ומיידי".

עלייה במספר התקריות

מנתונים שמסרה רשות התעופה האזרחית עולה שב־2014 נרשם מקרה בודד של חדירת רחפן לשטח נתב"ג. ב־2015 כבר עלה מספר המקרים ל־14 וב־2016 ל־24.

מאז שהחלה פעילות מסחרית באמצעות רחפנים נרשמת עלייה ניכרת במספרם ולפי הערכות בישראל ובעולם מספרם רק ילך ויגדל. לצד היעדר ההיערכות המבצעית, בישראל יש גם בעיית אכיפה בתחום, שנכון להיום כמעט אינה קיימת, להוציא תשדירים ברדיו שמבקשים להימנע מהטסת רחפנים בקרבת שדות תעופה. כך למשל, הקנס על הטסה אסורה בישראל עומד על 250‑500 שקל, קנס נמוך ביחס לקנסות על פעולות בעלות פוטנציאל נזק קטן בהרבה, כמו אי איסוף גלליו של כלב. על כך נאמר: הרחפנים מזמזמים והשיירה עוברת.