חשיפת כלכליסט
שניים ממייסדי אינטוסל פרשו ופספסו את אקזיט המיליונים
רועי מורד ועידן כהן הקימו עם עידו סוסן את הסטארט־אפ שנמכר בשבוע שעבר לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר. אך ב־2010, כשהחברה עוד דשדשה, הם נקלעו לסכסוך עם סוסן והמנכ"ל רן ולינגשטיין, ויתרו על האחזקות והקימו חברה חדשה
ביום רביעי שעבר הכריזה סיסקו על רכישת הסטארט־אפ אינטוסל מרעננה תמורת סכום מדהים של 475 מיליון דולר. אז התברר גם כי שני המייסדים עידו סוסן ורן ולינגשטיין הצליחו לשמור לכל אורך חמש שנות קיומה של אינטוסל על נתח נכבד ממניותיה, וכל אחד מהם צפוי לגרוף כ־80 מיליון דולר מהעיסקה.
- סיסקו: "לא נצמצם הפעילות של אינטוסל בישראל, אלא נגייס עוד עובדים"
- האקזיט של אינטוסל: איך סטארט־אפ קטן מרעננה הגיע לשווי חצי מיליארד דולר?
- האקזיט הישראלי הנוסף: "לא רצינו שיקרה לאינטוסל מה שקרה לגרופון"
אלא שבאותו יום, כמעט מתחת לרדאר, הוציאה חברה קטנה ולא ידועה מרמת גן הודעה נוספת שנראתה שגרתית למדי. היתה זו חברת eVolution Networks, חברת תקשורת קטנה, ששחרה לראשונה מאז היווסדה הודעה לעיתונות, אחת מאותן הודעות רבות שמוציאים עשרות סטארט־אפים בישראל מדי יום. בנוסח יבש הודיעה החברה כי היא חותמת על הסכם לאספקת הטכנולוגיה שלה לרשת הסלולר Digicel ממרכז אמריקה.
את אבולושן מרמת גן הקימו שני יזמים: רועי מורד ועידן כהן. שניהם בוגרי מערכת הבטחון בעלי רקע טכנולוגי עשיר. אבל פרט נוסף וחשוב בביוגרפיה של השניים כמעט ונשכח: מורד וכהן היו חלק מהצוות המייסד של אינטוסל שנמכרה בשבוע שעבר לסיסקו. שלושה יזמים, מורד וכהן יחד עם עידו סוסן, הקימו את אינטוסל לאחר שחרורם ממערכת הביטחון ב־2008. אך מאוחר יותר, עם צירופו של המנכ"ל הנוכחי רני ולינגשטיין ולאחר ההלוואה שנטלה אינטוסל מקרן ג'נסיס, עזבו מורד וכהן את החברה וויתרו על כל מניותיהם בה.
קבעו בעצמם את המנגנון שהוביל בסוף לעזיבתם
הסיפור המפתיע על הפיצול בצוות היזמים אירע ב־2010. אינטוסל שניסתה להשתלב בתחום הפרסום הסלולרי ועסקה גם באיכון חכם של טלפונים דשדשה עסקית, ולא הצליחה לגייס לקוחות ולהוציא תחת ידה מוצר מרשים גם לאחר שנתיים של פעילות. קרנות ההון סיכון סירבו להשקיע בה והאסטרטגיה העסקית לא הוכיחה את עצמה. קרן ההון סיכון ג'נסיס, בניהולם של אדי שלו ואיל קישון, הסכימה לבחון השקעה באינטוסל, אך לאחר בחינה נוספת של מצבה בחרה לבצע בה "הלוואה המירה", כלומר הלוואה שמאפשרת המרה למניות. ג'נסיס הכירה לשלושת היזמים את רני ולינגשטיין, יזם מנוסה שכבר מכר חברה ל־ECI והקים את סלטיק, חברה מצליחה ורווחית.
ואז החל הקרע להתהוות. על רקע המשבר בחברה וויכוחים באשר לדרך שיש לצאת אליה בכדי להשתקם, חל ריחוק בין מורד וכהן לבין סוסן שהתקרב מאוד למנכ"ל החדש ולינגשטיין. באותה התקופה החל גם כהן לחזור בתשובה ובילה חלק מהזמן במוסדות דת. כשהקרע בין המחנות הגיע לשיאו, ביקשו מורד וכהן להיפגש עם איל קישון מג'נסיס ולהעמיד בפניו את ההחלטה: או אנחנו או הם. מורד וכהן, בהסכמת ולינגשטיין וסוסן, ביקשו מג'נסיס להחליט למעשה למי לתת את המושכות בחברה. המנצח יקבל אליו את כל המניות ויחד איתה גם את האחריות לשקם את החברה ואת הסיכון שבנפילתה. המפסיד יאבד את כל המניות באינטוסל, אך יהיה פטור מכל חובה שקשורה בה.
לקישון מג'נסיס לא היתה ברירה. אינטוסל היתה חייבת לו מיליון דולר בהלוואה, והוא לא היה מוכן לוותר עליה, לכן העדיף את צידו של המנכ"ל ולינגשטיין. וכך, לפי חוקי המשחק שהם עצמם קבעו, ויתרו מורד וכהן על מניותיהם בחברה והותירו אותה בידי ולינגשטיין וסוסן.
העזיבה של השניים לא עברה בקלות. היא הטילה צל כבד על יכולתה של אינטוסל להמשיך ולעבוד ופגעה קשות במוראל העובדים, שרבים מהם ביקשו לעזוב. בדיעבד, היתה זו המחלוקת בין היזמים שהשפיעה על החלטתה של ג'נסיס למשוך את ידה מהחברה, החלטה שבדיעבד התבררה כאומללה עבור הקרן, וההלוואה ההמירה הפכה להלוואה רגילה שלא הקנתה לג'נסיס מניות באקזיט שאירע בשבוע שעבר.
ניתן לסמן אמנם את העזיבה של מורד וכהן כפספוס הזדמנות, אלא שבכירים בענף מדגישים כי באותו הזמן עמדה החברה בפני משבר קשה, וכי ההתאוששות של החברה אירעה במידה רבה עם האסטרטגיה החדשה שגיבשו יחד ולינגשטיין וסוסן. רבים מכנים את אינטוסל של אותה תקופה כחברה אחרת לחלוטין מזו שנוסדה: מבחינת המוצר, המודל העסקי, הלקוחות והאסטרטגיה העסקית, ולכן מורד וכהן נחשבים למייסדיה של חברה אחרת לכאורה.
נוסף על כך, הצעתם של מורד וכהן לוותר על כל המניות בחברה, שהתבררה בדיעבד כפספוס כספי, נעשתה מתום לב
ומתוך הבנה כי מי שיקבל את המניות יאלץ להתמודד עם הלוואת ענק וחברה במשבר וכי מי שיפסיד את כל המניות בחברה יהיה פטור מכל חובה הכרוכה בה. עם זאת, הבכירים מדגישים כי אבולושן, החברה שהקימו מורד וכהן בשנת 2011 לאחר הפרישה מאינטוסל, נחשבת גם היא לחברה מבטיחה שעשויה לצאת לאקזיט של מאות מיליוני דולרים בעתיד. אבולושן גייסה בשנה שעברה כ- 4 מיליון דולר מקרן ברסלאו בניהולו של גדי פלג, ישראלי המתגורר בניו יורק.
כמו אינטוסל, גם ליבת הטכנולוגיה שפיתחו רועי מורד ועידן כהן בחברה החדשה שלהם אבולושן היא שכבת תוכנה המולבשת מעל לרשת הסלולרית. התוכנה מנטרת את רמות העומסים ברשת הסלולרית ולמעשה "מקפיאה" חלק מפעילות הרשתות בשעות הפעילות המתות, כמו למשל באישון לילה, כדי לחסוך בכמות האנרגיה שפולטות האנטנות הסלולריות, באותו האופן שמכבים מחשבים כשהולכים לישון כדי לחסוך בחשמל.
לפי הפרסומים של החברה, היא מסוגלת לכבות ולהדליק באופן אוטומטי אנטנות סלולריות ולחסוך כ־35% מכלל צריכת האנרגיה של רשתות הסלולר. הטכנולוגיה של אבולושן מזכירה במעט את זו של אינטוסל, רק שבעוד שאינטוסל משמשת לפתרון עומסים ברשת הסלולר, אבולושן מפחיתה את צריכת האנרגיה שלה.
לכאורה, לא מדובר בפתרון מובן מאליו. רשתות סלולריות בנויות לעבוד בצורה ההפוכה: לתת כיסוי מקסימלי בתוך שניות, אם הביקוש יתעורר במהירות. לכן הן נותרות דרוכות ללא הפסקה ולמעשה פעילות במלוא העוצמה, בין אם מדובר בשעות הפקקים העמוסות ובין אם מדובר באישון לילה. כמו באינטוסל, גם הטכנולוגיה של אבולושן מנטרת את העומסים ברשת ומנסה לזהות תבניות בהתנהגותם. בהתבסס על כך, היא מקבלת את ההחלטה אלו אנטנות סלולריות היא יכולה להשבית מבלי שייגרם נזק לרשת הסלולרית.
התחלה חדשה מבטיחה ועסקה במרכז אמריקה
ההתחלה של אבולושן נראית מבטיחה: לאחר שלושה חודשי ניסוי, החליטה Digicel, רשת סלולרית שפעילה במרכז אמריקה ובקריביים, לפרוס את הטכנולוגיה הישראלית תחילה בג'מייקה, ודיווחה על חסכון של 23% בצריכת האנרגיה ברשת באי. על פי Digicel, הטכנולוגיה של אבולשן תחסוך לה 1.4 מיליון דולר בשנה בהוצאות חשמל. בכירים בענף מעריכים כי הטכנולוגיה של אבולושן יכולה לחסוך 200–400 מיליון דולר בשנה עבור כל רשת סלולרית בהיקף גדול. אבולושן יכולה לגבות את הכנסותיה כשיעור מתוך כלל החסכון ולהגיע במהירות להכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
מאינטוסל ומהיזמים הפורשים מורד וכהן לא נמסרה תגובה.