אני לא מאשים

אני לא מאשים את מנהלי פריזמה. הם לא אשמים. אני אשם! אני לא קראתי את האותיות הקטנות. אני הפסדתי 25% מהחסכונות של הבנות שלי.

כשהן עוד היו תינוקות, פתחנו להן קופת גמל בשם קציר כדי לממן להן לימודים באוניברסיטה בבוא היום. זו היתה קופה סולידית של בנק הפועלים שעשתה

אני מתבייש לומר שאינני זוכר מתי, אם בכלל, קיבלתי מהבנק הודעה על מכירתה של קופת הגמל של הבנות שלי לפריזמה. אני מודה שלא קראתי את האותיות הקטנות של ההודעה על "שינוי במדיניות הקופה" שהיתה, אם בכלל, חבויה היטב במעטפה ממותגת ב"חוכמה ובפשטות".

יש לי זיכרון עמום של פיסת מידע שחלפה בתודעה - על עליית דמי הניהול של הקופות והקרנות שעברו מהבנקים לבתי ההשקעות - אבל אני לא יכול למקם את הזיכרון הזה בזמן. התקוממתי לרגע ועברתי הלאה.

אני נבוך לדווח על הממצאים המרשיעים. מינואר 1999 ועד מרץ 2007 עשתה קציר, לפי אתר "גמלנט", תשואה נומינלית מצטברת של כ־100%. היו כמה חודשים, מעת לעת, שבהם ספגה קציר שלנו ירידות. למשל, כשהתאומים קרסו בספטמבר 2001 ירדה קציר ב־1.6%. בשיאו של גל הטרור בשנת 2002 הקופה הפסידה כמובן. אחוז אחד. בשנה, לא בחודש. אבל ברוב השנים האלה צברה הקופה רווחים נאים - בין 3.5% בשנת 2000 ל־16.2% בשנת 2003.

מאז שקציר הועברה לפריזמה, באפריל 2007, חייה השתנו. את 2007 עוד סיימה בכבוד, עם תשואה של 7.8%, אבל ב־2008 התרסקה עם כל אחיותיה ואיבדה, עד כה, רבע משווייה מתחילת השנה (24.7%). האמת שהיא איבדה קצת יותר מאחיותיה. אנחנו מחזיקים בשיא, גם זה סוג של נחמה.

אני מודה שלא העליתי בדעתי שקציר יכולה להפסיד יותר מאחוזים אחדים בשנה. קראתי, באיחור, על מדיניות ההשקעה של קציר. ובכן, המדיניות דווקא בסדר גמור, תודה. "נכסי הקופה יושקעו במגוון אפיקי השקעה בהתאם להתפתחויות בשווקים הפיננסיים, כפי שיוחלט על ידי החברה המנהלת וועדת ההשקעות וכל זאת תוך שמירה על מדיניות השקעות סולידית גמישה".

הביטוי "מדיניות השקעות סולידית גמישה" הוא פנטסטי. מי שהצליחו גם להיות סולידיים וגם להיות גמישים, ועוד "בהתאם להתפתחויות", וגם להפסיד 25% - הם גאונים. אבל כאמור, אין לי טענות לאיש. כי אני הגאון שנתן להם לנהל את הכסף של הבנות שלי.

כשבוחנים את הרכב הנכסים של קציר, התמונה מתבהרת. בסוף ספטמבר, כשנה אחרי פרוץ משבר הסאב־פריים, ולמרות כל האזהרות, ולמרות הגמגומים בשוק, מנהלי הקופה החזיקו עדיין יותר מ־54% במניות ואג"ח קונצרניות סחירות. מנהלי פריזמה התפתו, כמו רוב המנהלים של בתי ההשקעות, להגדיל את החשיפה למכשירים רבי־סיכון כדי להציג תשואות טובות יותר ממתחריהם.

פריזמה קציר היא רק משל. אני בטוח שקוראים רבים מקללים עכשיו בתי השקעות אחרים שהסבו להם הפסדים כבדים באפיקים שהיו סולידיים והפכו ל"סולידיים גמישים". זו היתה תחרות פרועה על כסף ועל אגו. עכשיו, כשהם נופלים, הם נופלים עם הכסף שלנו. אני עוד לא יודע איך להסביר את כל זה לבנות שלי.