$
יואל אסתרון

האם אנחנו בידיים טובות?

יולי 2009: 4 אישים, 7-6 מבוכות

יואל אסתרון 08:0616.07.09

1. נתניהו

 

בחודש האחרון שוב ראינו: ביבי יודע להיבחר, אבל נתניהו לא יודע לבחור. אם ראש הממשלה אינו מצליח להשתלט על קרבות האגו הקטנוניים והמכוערים בלשכתו, איך אפשר להאמין שהוא מסוגל לשלוט במדינה? הלשכה זקוקה בדחיפות לבוס שהתנסה בניהול תאגידים גדולים יותר מ"הצופה".

 

בפיאסקו

של המע"מ על פירות וירקות, ראש הממשלה הפך את שר האוצר שלו לסמרטוט רצפה, אבל הנזק שהסב לעצמו חמור יותר. מאלי ישי עד, להבדיל, אחמדינג'אד - כל העולם ואשתו למדו שראש ממשלת ישראל חלש וסחיט.

 

אפרופו אחמדינג'אד, יש להניח שד"ר עוזי ארד, יועצו הבכיר של ראש הממשלה, התראיין ברשות ובסמכות. אולי הם אפילו סיכמו מראש שנתניהו יפרסם הסתייגות כלשהי מהדברים. אבל, התוצאה מביכה ומבהילה גם יחד. מביכה - משום שארד שם ללעג את הצהרת בר־אילן של אדונו. מפחידה - כי ארד חושף הלך רוח של ד"ר סטריינג'לאב.

 

אנשים שנועדו עם ראש הממשלה ויועצו התרשמו שהם חדורים תחושת שליחות היסטורית, גוג־ומגוגית, "להציל את ישראל מהפצצה האיראנית". אנשים חדורים בתחושות משיחיות הם מקור לדאגה, כידוע.

 

2. שטייניץ

 

שר האוצר לא התפטר כשנתניהו שלח את אורי יוגב לסגור עסקה עם עופר עיני, והוא לא התפטר כשנאלץ לבלוע את התחייבותו הפומבית החד־משמעית להטיל מע"מ על פירות וירקות. קל ללעוג לעמוד השדרה הרופף שלו, אבל אל תמהרו להספיד את שטייניץ. הוא מחזיק באמונה המיוחסת לאריק שרון - היאחז בגלגל גם כשאתה למטה. אם לא תרפה, תגיע למעלה. החדשות הטובות הן שהוא רצה לעשות את הדבר הנכון. החדשות הרעות הן שהוא לא הצליח לעשות את הדבר הנכון.

 

המינויים של שטייניץ עד כה מעוררים תקווה. שטייניץ, להבדיל מנתניהו, בחר מנכ"ל מצוין: חיים שני, שעשה פלאים בנייס. המינוי ממתין לאישורו הסופי של נתניהו. גם הבחירה באודי ניסן, מקצוען מנוסה, לאגף התקציבים היא הגיונית.

 

אבל נערי האוצר זקוקים לרענון כללי. גם מי שסבור שהם מרכזים בידיהם כוח רב מדי צריך לקוות שבאוצר יהיו השומרים הטובים ביותר של הקופה הציבורית. המבחן הבא של שטייניץ: למנות כלכלנים מצוינים, אך לא שחצנים, לתפקידי המפתח המתפנים.

 

3. פישר

 

נגיד בנק ישראל נוהג לומר שלא הביאו אותו מניו יורק כדי לפתור את הבעיה של ועד העובדים בבנק ישראל. לסטנלי פישר יש הומור דק, אופייני לפרופסורים אמריקאים. אבל החודש האחרון לימד אותנו שוב שעניינים קטנים, קטנוניים, עלולים להפריע גם לאנשים דגולים.

 

ועד העובדים החדש של בנק ישראל בחר בנשק מיושן, המגאפון, כדי להטריד את הנגיד בלשכתו. הוא לא יכול להתעלם מהם כמו מזבוב טרדן. זה כבר לא באופנה להתעלם מזבובים טרדניים.

 

המהומה שעוררה שאלת הפיקוח על תנאי השכר בבנק ישראל דעכה בחודש האחרון, איכשהו, בפשרה מפא"יניקית רעועה. האש עוד תחזור ותפרוץ, להכעיס, בשעות לא נוחות. בינתיים, דוד וזנה מהוועד המיליטנטי הוא מטרד גדול יותר לפישר אפילו משטייניץ. כל עוד הבנק הממלכתי מצטייר כחצר ביזנטינית של ועד חסר מעצורים, יתקשה הנגיד להטיף לאחרים כיצד לנהוג. פישר חייב לתת גב למנכ"ל הקשוח שלו חזי כאלו כדי שיוכל לנקות את האורווה.

 

4. מזוז

 

אביגדור ליברמן הוא פוליטיקאי שנוי במחלוקת. יש כנראה אנשים שמאמינים שהוא הצליח בתקופה קצרה לשקם באורח פלא את מעמדה הבינלאומי של ישראל, ויש אנשים שחושבים שהוא נזק מהלך. צדיקים באמונתם יחיו. השאלה האם אנחנו בידיים טובות עוסקת כאן לא בשר החוץ המדהים (כך או אחרת), אלא באיש שצריך להכריע אם להעמיד את שר החוץ לדין בעבירות חמורות.

 

היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הוא מקצוען ישר וחרוץ, מעין נער פוסטר של השירות הציבורי. אבל, ירושלים, יש לנו בעיה. היועץ סובל ממחלה הקרויה "דחיינות" ומושך את עניינו של ליברמן בסחבת בלתי נסבלת. בשבוע האחרון, אחרי עוד דחיות ועוד השלמות ועוד דיונים ועוד כותרות, העריכו במשרד המשפטים שיידרשו כמה חודשים, אולי חצי שנה, עד להכרעת מזוז. זה לא מה שאמרו לנו לפני חצי שנה?

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x