בכירי ענף התיירות מזהירים: "הטיסות הזולות לחו"ל? חגיגה של שוטים"
בשנה שעברה מי שחיכה לרגע האחרון נשאר בישראל, השנה מי שמחכה רוכש כרטיסים במחירים מגוחכים. בענף התיירות ממשיכים לסמוך על הישראלי ש"אוהב לדפוק את השיטה" וייסע לחופשה למרות המשבר, כל עוד הכרטיס במחיר מציאה. האם החגיגה תיגמר בקרוב? "כלכליסט" כינס את בכירי הענף לפאנל מיוחד
בחודשי הקיץ, שבהם אמורים מנהלי חברות התיירות הישראליות לשבת בנחת במשרד הממוזג ולהתבונן בנתוני המכירות המזנקים, הם נאלצים לחפש אחר פתרונות שיווקיים להתמודדות עם העובדה שהשנה יותר ישראלים נשארים בבית. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהמחצית הראשונה של 2009 מצביעים על ירידה של 12% במספר יציאות הישראלים לחו"ל, והמשווקים מסתערים על הלקוחות במבצעי "לילה לבן בנתב"ג", "ציפורי לילה", "דיל צהריים", "קנה שני כרטיסי טיסה וקבל את השלישי חינם".
"כלכליסט" כינס חמישה בכירים בענף התיירות לשיחה על המציאות התיירותית הנוכחית, המושפעת עמוקות מהמצב הכלכלי. המשתתפים: מנכ"לית איסתא ישראל אתי גוילי, מנכ"ל הדקה ה־90 צבי מושקוביץ, מנכ"ל השטיח המעופף אייל קשדן, מנכ"ל אשת טורס אפרים קרמר, ומנהל העסקים הראשי של קבוצת ישראייר, הכוללת את החברות נתור, יוניטל, יוסי טורס וחברת התעופה ישראייר, זוהר אנדלמן.
"החבילות זולות באופן ניכר"
"השנה היא חד־משמעית שנת הלקוח", אומר קשדן. "הלקוחות יודעים מה הם רוצים, ומשיגים מחירים סופר־אטרקטיביים. החבילות השנה זולות באופן ניכר, ולו רק משום שחבית נפט בשנה שעברה עלתה כ־145 דולר והשנה מחירה הוא 60 דולר. נוסף על כך, המשבר הכלכלי גרם לירידות מחירים של בתי מלון בעולם. הלקוחות יודעים לנצל את זה, ובסופו של דבר הם טסים לחו"ל".
קרמר מציג תמונה פחות אופטימית: "הגם שכרגע הצרכנים חוגגים, לטווח הארוך המשבר הוא לא טוב לתעופה ולתיירות הישראלית. מבצעי המכירות שיש עכשיו, שבהם מוכרים כרטיסים לאירופה ב־200–300 דולר, מעידים על מצב קשה שהוא תולדה של המצב הבינלאומי, שהגיע לישראל קצת באיחור, אך הממשלה תצטרך להידרש לו. אני מעריך שהתיירות הנכנסת תרד מ־3 מיליון תיירים ב־2008 ל־2.3–2.2 מיליון תיירים השנה".
מושקוביץ מעריך שהישראלים קיצצו פחות בהוצאות הנופש לעומת האמריקאים: "כ־35% מהאמריקאים דחו את החופש המתוכנן לשנה הבאה או לעוד שנתיים. אצל הישראלי הירידה היא צנועה יותר - אני מעריך שמדובר בירידה של 10%–15% בתחום הנופש. הירידה היא פחות במספר הנוסעים ויותר בהכנסות - ההוצאה לנוסע קטנה בממוצע מאשר לעומת השנה שעברה. מצד שני, אני יכול להגיד שאצלנו יש עלייה של 25% בתיירות הפנים לעומת 2008, חלק מזה בגלל הסבה של לקוחות טורקיה".
למרות הירידה במספר הטסים לארץ וממנה, הטיול בחו"ל הוא עדיין חלק משמעותי מהתרבות הישראלית. לראייה, טרמינל 3 בנתב"ג רחוק מלהיות שומם, וחברות תעופה זרות חדשות כמו יו. אס איירוויס, אייר ברלין, איזי ג'ט נכנסו לפעילות בישראל. מנהלי חברות התיירות מעידים כי הישראלים פשוט מתאימים את עצמם למציאות החדשה ומגלים נכונות להזמין את הנופש ברגע האחרון, כדי ליהנות ממחירים אטרקטיביים.
מבצעי הרגע האחרון תופסים תאוצה בקרב חברות תיירות רבות. האם זו תופעה שתופסת תאוצה בגלל המצב הכלכלי?
מושקוביץ: "בסקר שעשינו לפני 11 שנה, ב־1998, כ־7% מהישראלים העידו על עצמם שהם ספונטנים, ועל בסיס זה הוקמה הדקה ה־90. נכון לינואר 2009, 22% מהישראלים העידו על עצמם שהם ספונטנים. בתיירות, ככל שאתה יותר יצירתי, אתה גורם לישראלי הממוצע - שנורא אוהב לדפוק את השיטה, לנסוע במחיר מוזל או לנסוע ליעד שהוא בכלל לא התכוון אליו - לנסוע לקייב, רק כדי שביום שישי יוכל לספר לחבר'ה איך הוא נסע ב־111 דולר, גם אם אין לו מושג איפה קייב. זיהינו שעבור 22% מהישראלים נסיעה לרומא, לוורנה או לקייב נתפסת כמעט כאותו מוצר".
גוילי: "המבצע שלנו השבוע עם אל על, 'לילה לבן בנתב"ג', היה גימיק, ובמידה מסוימת הפתיע לראות שבעידן האינטרנט אנשים עדיין באים עם מזוודות לנמל התעופה ומחפשים דילים זולים. כרגע מדובר בשוק של הזדמנויות, שמכתיב הרבה מאוד גישות יצירתיות, והשבוע נבחנה אחת מהן".
מושקוביץ: "אני יכול לומר שיש מכובדים במשק הישראלי שהתקשרו אליי אישית כדי להשיג טיסה לניו יורק ב־399 דולר במבצע שהיה לנו לפני שנתיים. הם יכלו לטוס במחלקה ראשונה, אבל אז לא היה להם סיפור ליום שישי לחבר'ה. זה חלק מהישראליות. עם זאת, 80% מהנוסעים מתכננים אבל לא יוצאים ב־2:00 בלילה לנתב"ג. בסופו של דבר, הלקוח שקנה כרטיס במחיר מבצע של 199 דולר לברצלונה יוציא אחר כך מאות ואלפי דולרים על הדיוטי פרי, המלון והשכרת הרכב".
"תרבות הנסיעות משתנה"
חברי הפאנל חלוקים בדעותיהם לגבי השאלה האם ההמתנה לרגע האחרון כדי לרכוש כרטיס תהפוך לתופעה רווחת.
גוילי: "זה בהחלט דבר שמדאיג את כולנו, כי זה נושא של חינוך שוק. לצערי הרב, פעמים רבות השנה הוכח שמי שהמתין - זכה. כמו שמסתמן, מגמת הרגע האחרון היא הרבה יותר פסיכולוגית מאשר מהותית - יצירת ההזדמנויות מביאה הרבה אנשים לנסוע, והתרבות משתנה. עם זאת, כמו שבשנה שעברה מי שלא הזמין מוקדם לא מצא אחר כך כרטיס טיסה, אני מניחה שהדברים יחזרו למסלולם, גם אם בצורה אטית יותר".
קשדן: "צריך לזכור שבשנה שעברה מי שחיכה לרגע האחרון נשאר בארץ. עם זאת, מוצר הרגע האחרון לא מתאים לכל האוכלוסייה - יש כאלה שיעדיפו לשלם טיפה יותר, כדי לקבל את שעות הטיסה הנוחות ואת המוצר שהם רוצים".
אנדלמן: "הישראלי בסופו של דבר, בניגוד להרבה אחרים, לא מבטל את חופשתו, אלא מחפש אלטרנטיבה שמתאימה למציאות שבה הוא נמצא. אילת מלאה לכל הקיץ, מכיוון שהיתה פה פסיכולוגיה כלשהי של "נוותר על חופשה בחו"ל, ניסע לחופשה בארץ". אני חושב שחלק מתנועת ההזמנות המאוחרת נובעת מכך שבתקופה של חוסר ודאות, יש נטייה להזמין מאוחר יותר. נוסף על כך, תנועת התיירות היוצאת מורכבת בחלקה מגופים מוסדיים שמוציאים את העובדים והלקוחות שלהם לחו"ל, ובתקופה שבה כולם נקראים להדק את החגורה, מאות אלפי אנשים שהיו רגילים לנסוע דרך ארגון זה או אחר נאלצו לרכוש את המוצר לבד".
קרמר: "יש פה חגיגה של שוטים מבחינת המחירים, והחגיגה הזו צריכה להיפסק, לבטח אחרי הקיץ זה ייהפך ממשבר סמוי למשבר גלוי. כרגע, כולם עוצמים את העיניים ונהנים".
"הישראלים יחזרו לטורקיה"
מנהלי חברות התיירות תמימי דעים כי החרם שהכריז הצרכן הישראלי על טורקיה הוא תופעה חולפת.
קשדן: "גם אם תהיה ירידה של 20% בתנועה הישראלית לטורקיה השנה, עדיין אנחנו מדברים על כ־450 אלף נוסעים שייצאו לקלאבים 'הכל כלול'. בתי המלון בטורקיה, הסוחרים וכל מי שידו נוגעת בתיירות שם הם באופן חד־משמעי אופוזיציה של ראש הממשלה הטורקי ואמירותיו נגד ישראל. לפני כחודש הגיעו לישראל המלונאים המובילים מאנטליה, מבודרום, וממרמריס והתחננו אלינו ואל הצרכנים - 'בואו לנפוש אצלנו'. מדובר במערכת יחסים של 16–15 שנה".
מושקוביץ: "אין ספק שהפוליטיקה הטורקית נתנה מכה לביקושים הישראליים, והמצב השנה לא יחזור לזה שהיה ב־2008. ההערכה האישית שלי: הדבר יחלוף, וב־2010 נחזור למספרים שדומים לשנה שעברה. הסיבה העיקרית לכך היא שלמוצר שנקרא חופש בטורקיה יש אימפקט מאוד מעניין על הישראלי, מבחינת עלות ותועלת - כמה הוא מקבל לעומת מה שהוא משלם. אין לנו הרבה מוצרים כאלה בטווח טיסה של שעה וחצי".
קשדן: "התמהיל שהמוצר הטורקי נותן הוא מושלם עבור הישראלים, החל בזמן הטיסה, עבור בחופי הים ובבריכות, וכלה בהפעלות לילדים ובאוכל, שטעים לחך הישראלי".
קרמר: "בסופו של דבר, גם אם תהיה התבטאות זו או אחרת מצד הטורקים, הישראלי יחזור לטורקיה. אולי כבר בחורף הזה, אולי בקיץ הבא - הכל שאלה של משקל ההתבטאויות הפוליטיות, דבר שהוא קצת למעלה מכוחנו מבחינת יכולת החיזוי שלנו".
אנדלמן: "אגב, חרם הצרכנים על טורקיה היה לראשונה חרם לא מאורגן ולא מתוכנן, שנמשך חודשים רבים".
אילו יעדים הם תחליף לטורקיה?
קשדן: "עלייה בביקושים לבולגריה - לבורגס ולוורנה, שבהן חלק מבתי המלון התחילו גם הם בשיטת 'הכל כלול'".
קשדן: "גם כרתים הוא יעד שבו בתי מלון מפוארים התחילו לאמץ את המודל הטורקי. קפריסין אטרקטיבית יותר מאשר בשנה שעברה, אבל בעיקר בנישת הצעירים".
קרמר: "עוד מגמה היא שברגע שמחירי הדלק יירדו, ישראלים יעדיפו לטוס ליעדים רחוקים. אנחנו רואים שמקומות כגון סין ואמריקה הלטינית נהפכו למאוד פופולריים בטיולים מאורגנים".
גוילי: "המילה טיולים מאורגנים נשמעת אולי קצת מאיימת, אבל הטיול המאורגן המודרני הוא בעצם אפשרות לרכוש חבילה זולה. אם פעם נסעו לתאילנד, אז היום סין פופולרית. הישראלים אוהבים את הרחוק - לראות, להתנסות ולקנות".
אנדלמן: "תחום הטיולים המאורגנים הוא מושג די ישראלי, שמכוון באופן טבעי לקהל הבוגר יותר, ובשוק זה לא חלו השנה ירידות גדולות. בנוגע לנופשונים ולתחליפי טורקיה - העבודה שלנו כמרכיבי חבילות נופש היא עבודה מורכבת יותר מאשר במקומות אחרים בעולם. התייר האירופי שמגיע מסקנדינביה או מבריטניה רוצה קודם כל שמש וים. לישראלי יש שמש וים בבית, והוא מחפש מה נותנים לו נוסף על כך. לכן אנחנו צריכים לשכלל כל הזמן ולהמציא את הגלגל, כדי לייצר חבילות נופש שיהיו גם טובות וגם מעניינות".
