חביבי הקהל

דומה שמעולם לא היה קשה יותר לבחור את אנשי השנה כמו בשנה שחלפה. המשבר העולמי הפיל אימפריות וחשף את חולשותיהם של טייקונים שרק בראש השנה הקודם עוד הכתרנו כבעלי מגע זהב, "גורו" ובעלי יכולת פנטסטית לקרוא את השוק. אלא שאז בא ספטמבר השחור ועמו הצונאמי ששטף את העולם כולו, והוכיח לנו בפעם המי יודע כמה כי חטא היהירות ובצע הכסף חזקים יותר מכל ידע וכישרון מולד לעשות עסקים.

אז איך בוחרים בשנה שכזו את רשימת "כלכליסט השנה"? פנינו ל"חוכמת ההמון" וביקשנו מהגולשים באתר האינטרנט של "כלכליסט" לבחור מי לדעתם היו האישים שבלטו יותר מכל בעשייה הכלכלית בשנה החולפת. הצענו לבחירתם רשימה של 45 מועמדים - תשע קטגוריות שבכל אחת מהן חמישה אישים - שרשמו השנה הישגים מיוחדים, או היטיבו לנווט את עסקיהם בסערה העולמית.

כפי שחשבנו גם אנחנו, בשנה כה סוערת והפכפכה, מצטייני השנה שלכם הם בראש ובראשונה אלה ששרדו את שנת המשבר הקשה. בשנה שכזו גם היכולת להחזיק את הראש מעל למים יכולה להיחשב להישג לא מבוטל. הנבחרים שהגיעו למקומות הראשונים הם הנועזים שבשורדים. אלה אשר לא רק שרדו את המשבר, אלא אף העזו לשחות נגד הזרם והוכיחו כי גם בתקופות שפל אפשר לבלוט, להרוויח או להגדיל נתח שוק.

אולי הבולט מכולם בהקשר זה הוא רמי לוי, הבעלים והמנכ"ל של רשת שיווק השקמה, שהוכתר ל"כלכליסט השנה" בתחום השיווק והקמעונאות. דווקא בשנת המשבר הגדול הפך לוי את שיווק השקמה לרשת גדולה ורווחית, שהמתחרים הגדולים שוב אינם יכולים להתעלם ממנה.

גם שוק ההון ידע לזהות את ההצלחה של רמי לוי. המניה שלו נהפכה למבוקשת וצורפה למדד ת"א־100. בתוך שנה אחת זינקה מניית רמי לוי ב־280% ושווי החברה זינק מ־250 מיליון שקל לכמעט מיליארד שקל. והכל, להזכירכם, בשנה שבה אחרים ביקשו רק לשרוד עוד יום.

אז הנה הם לפניכם, האנשים שמרכיבים את רשימת "כלכליסט השנה" של תשס"ט.

אילן בו דב צילום: סיוון פרג'

הייטק ותקשורת אילן בן דב

גם מי שלא הכיר את בן דב לא יכול היה להימלט מהנפח שתפס בתקשורת הכלכלית בשבועות האחרונים, כאשר רכש את השליטה בחברת הסלולר פרטנר. עבור בן דב, ההגעה לעסקה היתה רק החלק הקל, ואילו מימונה עשוי להיות קל פחות.

אחרי שנים בהן נחשב בן דב בעולם העסקים לדמות שהדעות עליה חלוקות, מאפשרת לו רכישת פרטנר להיכנס לליגה של הגדולים, לצד אי.די.בי של נוחי דנקנר וקבוצת סבן-אייפקס-ארקין שעדיין מחזיקה בשליש מקבוצת בזק. הבעלות על פרטנר תאפיל על עסקיו האחרים - יבוא הטלפונים הסלולרים של סמסונג, חברת אחזקות בנדל"ן ורשת "דינמיקה" המשווקת טלפונים ברשת סלקום.

איתן ורטהיימר צילום: שאול גולן

תעשייה איתן ורטהיימר

איתן ורטהיימר חתום השנה על רכישת הענק של טונגאלוי, חברה יפנית מובילה בתחום כלי החיתוך, בסכום של קרוב למיליארד דולר. העסקה, שבוצעה בספטמבר בסמוך לנפילת ליהמן ברדרס, היא הרכישה המשמעותית הראשונה של ישקר זה שבע שנים, ומאפשרת לה, כחברה השנייה בגודלה בעולם בתחום כלי החיתוך לעיבוד שבבי, לצמצם את הפער מול מתחרתה השוודית.  

ורטהיימר הוא האיש שמזוהה יותר מכל עם החברה המשפחתית שנמכרה לפני כשלוש שנים לוורן באפט. גם ישקר נפגעה השנה מהמשבר הכלכלי, אך ורטהיימר הצהיר כי החברה תעשה הכל כדי לא לפטר עובדים - ועמד בהבטחתו, גם במחיר של ארבעה ימי עבודה בשבוע לאורך תקופה מסוימת.

אלפרד אקירוב צילום: אוראל כהן

נדל"ן ותשתיות אלפרד אקירוב

אקירוב, החתום על פרויקט המגוריה היוקרתי, מגדלי אקירוב בת"א, הגביר השנה את פעילותו בתחום בתי המלון והוא שואף לפתח את רשת המלונאות שבבעלות קבוצת אלרוב לרשת יוקרה בינלאומית. לאחרונה פתח את "מלון ממילא" היוקרתי בירושלים כשבמקביל ממשיכה הקבוצה לפתח שני נכסים שרכשה במטרה להפכם לבתי מלון חמישה כוכבים. הראשון באמסטרדם מול מוזיאון ואן גוך והשני בלונדון בבניין "Café Royal", שברחוב ריג'נט.

אקירוב מחזיק באמצעות אלרוב ב-4% מבנק לאומי שמנייתו צנחה ביותר מ-50% במהלך המשבר. צניחת מניות הבנק ערערו את בטחון המשקיעים בנוגע לחוסנה של אלרוב, אולם אקירוב לא איבד אמון והצהיר בכל במה אפשרית כי המחירים בהם נסחרו הבנקים הם עיוות של השוק וכי מניות הבנקים היוו הזדמנות קנייה נדירה. אקירוב כמובן צדק - מאז השפל מניות הבנקים הכפילו את שוויין.  

גיל שויד צילום: עמית שעל

אחריות חברתית גיל שויד

בתקופה בה פורסמה מדי יום רשימת הפיטורים המתארכת בתעשיית ההייטק, העדיף שויד את טובת העובדים על פני בעלי המניות והצהיר כי אצלו לא יפוטר ולו עובד אחד.

.

מלכת פשיטות הרגל, הפירוקים והקפאות ההליכים, השופטת המחוזית ורדה אלשיך, חיזקה בשנה החולפת, יותר מתמיד, את מעמדה כמי שקובעת את גורלם של חברות גדולות ואנשי עסקים שנקלעו לקשיים. בשנה של משבר כלכלי, ניצחה אלשיך ביד רמה ובלשון חדה כתער על הנעשה באולמה שבבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו נדונו רבות מן הקריסות הכלכליות של המשבר האחרון, ובהן איש העסקים אלי רייפמן, רשתות האופנה ג'אמפ, אירית וילדותי, אנטר הולדינגס (טיב טעם), גד זאבי ומניותיו בבזק; רב בריח וחברת הליסינג דורנט.

בין לבין, היתה אלשיך מעורבת בלא מעט פוליטיקה משפטית, כאשר איימה להתפטר אם לא תזכה בתפקיד נשיאת בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר מונתה לנשיאה השופטת דבורה ברלינר, ואלשיך המשיכה לכהן בתפקיד.

נוחי דנקנר הוא בין הבודדים שהצליח לעשות כסף מהמשבר בשווקים. ביולי 2008 החל דנקנר, באמצעות כור, לרכוש מניות של בנק קרדיט סוויס השוויצרי, לאחר שהעריך כי מגזר הפיננסים יהיה מן הראשונים שיתאוששו מהמשבר הגלובלי. דנקנר הגיע לשיעור אחזקה של 3.4% מהמניות - ומימש את רובן ברווח אדיר של 2.54 מיליארד שקל כאשר "על הנייר" יש לו רווח נוסף של 822 מיליון שקל מהאחזקות שעדיין נותרו לו בקרדיט סוויס.  

בנוסף החלה כור לרכוש השנה מניות של ענקית הקמעונאות הצרפתית קארפור, בה היא מחזיקה במניות בשווי של כ-300 מיליון שקל.  

יש הטוענים כי דנקנר, בהשקעות הענק שלו בחו"ל, מסכן את כספי המשקיעים בכור. אלא שעד כה הוא הוכיח שכישוריו כפיננסייר ובעל אינטואיציה יוצאת דופן, הביאו למשקיעים רק רווחים.

סטנלי פישר צילום: ששון תירם

המגזר הציבורי סטנלי פישר

על רקע המשבר הגלובלי ומדיניות ה"שב ואל תעשה" שאימצו לעצמם ראשי האוצר, מיצב את עצמו הנגיד סטנלי פישר כמבוגר האחראי שמתייצב כמעט לבדו להצלת המשק. פישר פתח בסדרת הורדות ריבית חדות, עד לנקודת שפל של כל הזמנים, של 0.5%.  

במקביל לחץ הנגיד על ראש הממשלה ועל שר האוצר לאשר את רשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני. יחד עם הורדות הריבית, הפעיל פישר כלים נוספים לעידוד הפעילות הכלכלית במשק, שהידועים בהם הם רכישות הדולרים היומיות בהיקף מצטבר של יותר מ- 25 מיליארד דולר והתוכנית לרכישה בבורסה של אגרות חוב ממשלתיות.  

פעולותיו של פישר עוררו גם לא מעט ביקורת ציבורית, בעיקר בפרשת הדחתו של יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, שבה סירב בנק ישראל לחשוף את מניעיו לדרישת ההדחה.

רועי ורמוס צילום: אוראל כהן

פיננסים והשקעות רועי ורמוס

מי שהחל את דרכו כאנליסט צעיר בפסגות, הפך לאחד המנכ"לים הדומיננטיים ביותר בשוק ההון, ולאיש החזק ביותר בתעשיית ניהול ההשקעות. פסגות בניהולו רכשה השנה את פעילות קופות הגמל של פריזמה והפכה לשחקן המוביל בתחום הגמל.

ורמוס הצליח לחזק את מעמדו של פסגות כבית ההשקעות הגדול בישראל. הוא קיבל לידיו את פסגות ב-2006 כשזה ניהל כ-26 מיליארד שקל בלבד. כיום, לאחר שורת הרכישות ובשילוב עם צמיחה אורגנית מרשימה, בית ההשקעות מנהל כ-110 מיליארד שקל.

השנה גם בלט ורמוס בהצהרות חריפות נגד בעלי ההון שהתקשו בהחזרי החוב : "נגביל את החברות בחלוקת דיבידנדים, שכר, בונוסים ומטוסים".

ואמנם בפסגות שהיו מעורבים השנה בגיבוש הסדרי החוב של גמול, פרופיט, דפי זהב, דירקט קפיטל ובוימלגרין, לחצו על מתן פיצוי לבעלי האג"ח והגבלת תגמול בעלי השליטה.

רמי לוי צילום: יואב גלאי

שיווק וקמעונאות רמי לוי

רמי לוי המשיך בשנה החולפת להרחיב את פעילות רשת "שיווק השקמה", לגרום הרבה כאב ראש לרשתות הגדולות, ולהגדיל את הנתח שלו בשוק המזון ל- 4.3%. הוא פתח עוד שלושה סניפים, בהם סניף בבני הרק שסימל את הגעתו לתל אביב, הצליח להגדיל ב-2% את המכירות בחנויות, למרות המיתון ולהציג שיעור רווח תפעולי של מעל 6% - תוצאה שהרשתות הגדולות יכולות רק לחלום עליו.

השנה המשיך רמי לוי בקו שמאפיין אותו מאז שפרץ מחוץ לירושלים: למכור בזול. השנה הוא שיכלל את ההנחות מימי מלחמת העופות גם למוצרים נוספים: סופגניות לחנוכה, מצות לפסח, מוצרים למפוטרי ההיי-טק ורכש את משחטת עוף העמק כשזו נקלעה לקשיים, כדי להגביר את שליטתו בתחום העופות.

השוק ידע לזהות את הצלחתו של לוי ובתי ההשקעות החלו להכניס את מניית שיווק השקמה לתיקי ההשקעות שלהם. התוצאה - כניסת המנייה של לוי למדד תל אביב 100 והפיכתו מאנדרדוג למיינסטרים.