צחוק משלטון החוק: שופטים למען זכויות רופאים

בתוך חודשיים נחלצו ממאסר בפועל שני רופאים מאיכילוב שהורשעו בקבלת שוחד. אתמול זה היה ד"ר אריה פיגר, סגן מנהל המחלקה האונקולוגית שהורשע בלקיחת שוחד ובעושק. שופטת השלום אסתר גרינברג שלחה אותו לבית הבראה של עבודות שירות במקום לבית הכלא.

מן הסתם עמד לנגד עיניה

מסר חד־משמעי

לא ברור מה עובר על שופטי תל אביב. המסר שיצא מלפני בית המשפט העליון בנוגע לעבירות שוחד הוא חד־משמעי. וממש אין טעם להכביר בציטוטים שפסקי הדין זרועים בהם. "על פי מדיניותו של בית המשפט זה משכבר הימים, העונש ההולם עברייני שוחד הוא מאסר בפועל, כעונש מרתיע". וזו דוגמה אחת מני רבות ביותר.

עבירת השוחד נתפסת כחמורה במיוחד, כזאת שרק שיגור לכלא ירתיע מביצועה. ההיגיון הזה תקף שבעתיים כשמדובר באנשים שנתפסים כנורמטיביים - ובכללם עברייני הצווארון הלבן. שום דבר באמת לא ירתיע אותם חוץ ממאסר בפועל. יומיים של ריח הליזול בתא ברמלה שקולים לשנתיים עבודות שירות.

בית המשפט העליון חזר על מסר המאסר בעבירות השוחד אין ספור פעמים. האם רופאים הם יוצאי דופן? האם צריך להחריג אותם מהכלל? בדיוק להפך. אין מקצוע שיש להקפיד על ניקיונו וטהרתו כמו רפואה ציבורית. אולי רק השיפוט. הרופא הציבורי מופקד על אחד התחומים הרגישים והחשובים בחברה. וכאשר הרופאים רואים שניים מעמיתיהם נוטלים שוחד ולא נכנסים לכלא, הם מבינים שנעשה צחוק משלטון החוק. שיש מחירי מבצע לשוחד הרפואי.

פער בלתי נתפס

מעניין להשוות. שלמה בניזרי וג'קי סרוב קיבלו עונש דומה בערכאה הראשונה. סרוב - 15 חודשים בפנים. בניזרי - 18 חודשים בפנים. ומה קרה אחרי הערעורים? סרוב הולך הביתה ובניזרי קיבל 4 שנים. יותר מכפול. כמובן בליווי הציטוטים המתאימים מפי השופט אדמונד לוי. גם אם ננכה את כל ההבדלים והנסיבות, גם אם כאן מדובר ברופא ושם בפוליטיקאי, הפער הזה דמיוני ובלתי נתפס. אפס מול ארבע. אפשר לומר שהפער הזה לכשעצמו הוא מושחת.