לאן נעלמו הילדים של כל הגאונים?

גלעד, תל אביב 

גלעד היקר,

בזמן שאתה שואל איפה הצאצאים הגאונים שלהם, אני שואל איפה האבות הגאונים שלהם. כלומר, אם גאונות עוברת בירושה, כפי שמשתמע משאלתך, אנחנו אמורים למצוא אותה משני צדי העץ המשפחתי. איפה האבא הגאון של איינשטיין? מה עשתה אמא של עגנון?

אלברט איינשטיין

השאלה היא, אם כן, למה כל כך קשה למצוא גאון בן גאון, או אפילו גאון שהוא נכד של גאון. והתשובה היא שגאונות, איך שלא תגדיר אותה, היא עניין נדיר. אפילו החוקרים הנדיבים ביותר לא נותנים לה סיכוי של יותר מעשירית אחוז, כלומר אחד מאלף. אפילו אם נגיד שהורה גאון מעלה את הסיכוי פי עשרה, וזו הגזמה די פרועה, זה מעמיד את הסיכוי של גאון אחד להוליד גאון אחר על אחד ממאה. עדיין די נדיר.

רק בשביל קנה המידה: לכל הגאונים שהזכרת גם יחד היו רק שמונה ילדים, ורק לשלושה מהם היה בכלל סיכוי להפגין גאונות במשהו. שיקספיר הוליד שתי בנות שמעולם לא למדו קרוא וכתוב – כנהוג באותה תקופה - ובן אחד (בשם המנט, שזה מאד דומה ל"המלט", ואתה לא הראשון ששם לזה לב) שמת בגיל 11. אם למי מהם היה כישרון למחזאות, הוא לא יכול היה להתממש. ניוטון, ככל הידוע, מת בגיל 84, בבתוליו, מבלי לתרום דבר לשאלה שלך. בנו הצעיר של איינשטיין השתגע בצעירותו ובילה את רוב ימיו במוסדות פסיכיאטריים, ואילו בתו הבכירה ידועה לנו רק מהתכתבויות עם אשתו, מילבה, שמזכירות את לידתה ב־1902. האזכור האחרון שלה מופיע ב־1903, כשהיא סובלת ממחלת השנית (סקרלטינה), ולא ידוע מה עלה בגורלה.

אבל אפילו אם היו לכל אחד מהם עשרה ילדים, גאונות היא עדיין תכונה מספיק נדירה כדי שאנשים יתפלאו וישאלו את השאלה שלך.

סיבה אחת לנדירות הזו היא שגאונות אינה תכונה בודדת אלא צירוף של המון תכונות שונות, והסיכוי שצאצא של גאון יירש את כל התכונות הללו נמוך ביותר. צאצאי גאונים יורשים לעתים קרובות הרבה מהכישרון של אבותיהם - אחד מבניו של איינשטיין גדל להיות פרופסור להנדסת מכונות, בתו ובנו של עגנון עזרו לאביהם בעריכת כתביו, ובתו ערכה והוציאה לאור את מרביתם לאחר מותו - אבל רק לעתים נדירות הם יורשים את מה שנהוג לכנות "הניצוץ הגאוני"; דבר שטמון כנראה לאו דווקא בגודל ההישג, אלא במופלאותו, בהיותו כמעט בלתי מתקבל על הדעת.

לספור בפחות משנייה כמה גפרורים יש בקופסה או להכפיל במהירות הבזק מספרים עצומים זה לא כזה הישג גדול, אבל אין לנו ספק שזה סוג של גאונות.

סיבה אחרת היא שלא כל התכונות הללו גנטיות. כמה מהן סביבתיות לחלוטין - דברים כגון חינוך, תזונה ורקע. גורם מפתיע אחד הוא מומים מוחיים מולדים. המח שלנו רגיש בצורה בלתי רגילה בשלב ההיריון והלידה. לפעמים נראה כאילו הוא ממש נועד להיפגע, ויכול מאד להיות שזה בדיוק העניין. הפגיעות הללו גורמות למח שלנו להשתנות ולהתפתח אחרת מהמח של הורינו, ובניגוד גמור להוראות הגנטיות. ברוב המקרים אנחנו קוראים לשינוי כזה "פגיעה מוחית" והוא מוריד את סיכויו של הפרט הבודד לשרוד; אבל לפעמים אנחנו קוראים לשינוי הזה "גאונות". ואף על פי שהוא לא מתבטא בקוד הגנטי ולא עובר בירושה, עצם קיומם של גאונים מעלה את סיכוייו של המין האנושי לשרוד.

וזה מסביר לנו עוד משהו בקשר לנדירותם של הגאונים. לא באמת צריך הרבה מהם. למעשה, אם כולם היו גאונים, מי היה צריך את בלדד?

מה מודדים במבחן איי־קיו?

בעיקר את יכולתו של הנבחן לעבור מבחני איי־קיו. אינטליגנציה היא עניין מורכב מכדי שיהיה אפשר לכמת אותו למספר בודד, וכל מי שטוען אחרת מנסה למכור משהו.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il