קיצצנו, הרווחנו, שכחנו - כך חוגגות החברות על חשבון העובדים
בתחילת 2009 מיהרו החברות הציבוריות לרכוב על גל המשבר ולקצץ בשכר העובדים. כשהרווחים חזרו לזנק, העובדים המשיכו לשלם את המחיר. "כלכליסט" מגיש: שיעור באי־צדק
בסוף 2008 ובתחילת 2009, כשהיה ברור שהמשבר הפיננסי יכתים בטביעות אצבעותיו את הדו"חות הכספיים, מיהרו החברות הציבוריות לחתוך בהוצאות. הבון־טון היה לקצץ בשכר העובדים, כי זה קל לביצוע, ואפילו צודק. בשנות הגאות מפנקים אתכם. עכשיו, כשקשה, תתגייסו גם אתם למאמץ התאגידי.
במהלך הרבעון השני של 2009 התברר שהמיתון מתרחק, ושהחיתוך האכזרי ברווחים שאפיין את 2008 יתחלף ברווחיות של שנות גאות. את אנחת הרווחה אפשר היה לשמוע בכל פינות המשק.
אלא שרוב החברות לא חשבו לחלוק עם עובדיהן את החזרה לנורמליות. רובן משכו את הקיצוצים עד סוף 2009 גם אם אפשר היה לבטל אותם קודם (כפי שעשו, למשל, פלרם ופלסאון), ואצל חלקן הקיצוצים בתוקף גם היום (כמו בקומברס וריטליקס).
צללנו לעומקי הדו"חות הכספיים של כ־60 חברות ציבוריות שקיצצו בשכר או בתנאים של עובדיהן, ונותרנו עם 24 שהרוויחו ב־2009. המספרים של הקבוצה הזאת מדהימים: 24 חברות קיצצו כ־250 מיליון שקל לכ־32 אלף עובדים ב־2009, שבמהלכה הן הרוויחו יותר מ־6 מיליארד שקל. העובדים קיבלו בחזרה לא יותר מ־20–30 מיליון שקל - 0.3% מהרווחים שהם ייצרו.
פרשנות / גלית חמי - העובדים הם חומר גלם בשורת הרווח
שתי חברות בלבד החליטו להחזיר לעובדיהן חלק מהקיצוץ: בנק דיסקונט החזיר למנהליו 40% ממשכורות 13 שביטל, וחברת הביטוח הראל שילמה לעובדיה מחצית ממשכורת 13 שבוטלה. אם הן יכולות להמיר קלישאות על חשיבות ההון האנושי לשקלים בחשבון הבנק של עובדיהן - כולם יכולים וצריכים לעשות כך.
כך קיצצו שכר 24 החברות שבדקנו, על פי הענפים השונים, וכך הן פיצו:
