הגמשת היואן
להעלאת הריבית בסין תהיה כמובן תהיה השפעה על מחיר החוב שהבנקים יציעו ללקוחותיהם וייתכן שזו מטרת הבנק המרכזי
אין כל ספק כי סין "גנבה" את הכותרות במהלך סוף השבוע שעבר עם ההודעה ה"דרמטית" על הגמשה של מנגנון הצמדת היואן הסיני למטבע האמריקאי.
לאחר ההודעה התחזק היואן ב-0.4% מול הדולר. על פניו נראה כי הצעד הוא חיובי ביותר מאחר ובמכלול הגורמים שמביאים לחוסר האיזון הגלובלי, חולשתו המלאכותית של היואן הסיני לעומת מטבעות אחרים היא ללא ספק גורם שהעצים את אותו חוסר איזון.
השאלה המרכזית, לה אין לי תשובה, היא האם הסינים באמת מתכוונים לעשות את המהלך באופן מהותי או שמא מדובר במס שפתיים ורצון לרצות את האמריקאים ימים מספר לפני ועידת ה-G20, שצפויה להתקיים בקנדה. העובדה כי שוק המניות הסיני עלה ביום בו פורסמה ההודעה ושוק המניות האמריקאי ירד מעידה כי אולי אין אמון מלא ביישום ההחלטה מצד השווקים.
ובינתיים התפתחות מכיוון סין שצריכה להטריד את המשקיעים וזאת מכיוון שער ה-SHIBOR. כולנו מכירים את ריבית ה-LIBOR שמצביעה על הריבית שנקובה בין בנקים שונים ולפי מטבעות שונים. ריבית ה-SHIBOR לוקחת ציטוטים של 16 הבנקים המסחריים הגדולים בסין והיא מפורסמת ברמה יומית. כמובן שעלייה של ריבית זו מצביעה על מחיר חוב יותר גבוה בעבור הבנקים ואף תביא לייקור של אשראי לצרכנים ולעסקים הסינים.
כאשר אנו בוחנים את הנתונים של ריבית ה-SHIBOR לתקופה של חודש אחד (הריבית הנקובה על הלוואות לחודש) ניתן להבחין כי בחודש האחרון משהו מהותי קורה שם. הריבית שעמדה על רמות של 1.7% במשך שנים עלתה בתוך חודש אחד בלבד לרמה של 4% (!) נכון למועד כתיבת טור זה.
כאשר אנו בוחנים את ריבית ה-SHIBOR לתקופות אחרות (הלוואות בין-בנקאיות לתקופות של 3 חודשים עד שנה) אנו רואים כי גם שם הייתה עלייה אולם פחות משמעותית מאשר לחודש.
היואן. גמיש קצת יותר צילום: בלומברג
מה עומד מאחורי העלייה?
לאחר האבחנה הראשונית הזו יש לבדוק גם האם העלייה בריבית מוסברת בכך שהריבית על האג"ח הממשלתי עלתה, או שמא העלייה היא רק בריבית על ההלוואות הבין-בנקאיות. ההבדל חשוב ביותר מאחר ואם העלייה היא רק בריבית ה-SHIBOR ולא באג"ח הממשלתי הדבר מצביע על עלייה בסיכון של הבנקים הסינים.
מנגד, אם העלייה היא גם בתשואות של האג"ח הממשלתי הדבר מצביע על קושי של הבנק המרכזי לגייס אג"ח או לחלופין ניסיון מכוון של הבנק מרכזי של סין לייקר את האשראי על מנת לצנן את הכלכלה.
הנתונים מצביעים כי העלייה היא גם באג"ח הממשלתי ולא רק בריבית ה-SHIBOR, מה שמצביע שאין עלייה בסיכון של הבנקים בסין אלא ככל הנראה שהבנק המרכזי מנסה לעלות את הריבית מסיבותיו הוא.
מה כן ניתן ללמוד?
כאמור, ככל הנראה הדבר מצביע על כך הבנק המרכזי של סין נאלץ במכרזים האחרונים להעלות את הריבית שאותה הוא משלם לבנקים בשל רכישה של אג"ח לזמן קצר. לדבר תהיה כמובן השפעה על מחיר החוב שהבנקים יציעו ללקוחותיהם - צרכנים ועסקים - וייתכן שזו למעשה מטרתו של הבנק המרכזי.
