ידוע שאוויר חם עולה למעלה. אז למה בבקעת הירדן חם ובהרים קריר?

ידוע שאוויר חם עולה למעלה. אז למה בבקעת הירדן חם ובהרים קריר? אלעד, קיבוץ נערן

אלעד היקר,

אוויר חם אכן צף למעלה, אבל האם שאלת את עצמך פעם מה מחמם אותו? השמש אינה נוגעת בו ישירות, ולכן את החום שהיא מעבירה אליו היא נאלצת להעביר בתור קרינה אלקטרומגנטית. כאשר הקרינה פוגעת במשהו ונבלעת בו, היא מעבירה אליו אנרגיה והוא מתחמם.

אבל אוויר לא מאד מושפע מהטריק הזה, כי הוא שקוף. קרינה אלקטרומגנטית, כמו אור, פשוט עוברת דרכו. חשוב לציין שהאוויר אינו שקוף לגמרי וחלק מהקרינה בכל זאת נבלע בדרך (שכבת האוזון, לדוגמה, בולעת המון קרינה אולטרה־סגולה), אך חלק עצום מהקרינה עובר דרכו בלי לחמם אותו. ככה החום והאור של השמש מגיעים אלינו ולא מתבזבזים בדרך.

וכאן הסוד. החום מגיע אלינו, לאדמה. והאדמה לא שקופה. היא בולעת הרבה קרינה. ומתחממת. ומחממת את כל מה שהיא נוגעת בו. וזה מה שמחמם את האוויר. לא השמש, אלא האדמה.

אפילו הקרינה שהאדמה לא מצליחה לבלוע פשוט ניתזת ממנה לכל הכיוונים (לכן אנו יכולים לראות את האדמה - היא מחזירה אור לעיניים שלנו) ומחממת בעיקר דברים שקרובים אליה. אז אף על פי שהשמש היא מקור האנרגיה, כמו השקע החשמלי שבקיר, גוף החימום שמחובר אליה הוא כדור הארץ. וכשאתה מתרחק מהתנור, נהיה לך קר.

כשמתרחקים מהשמש נהיה קר צילום: shutterstock

למה בקיץ אנשים מכוונים את המזגן ל־16 מעלות אבל בחורף, כשזו הטמפרטורה הטבעית, הם מדליקים חימום? אתי, ת"א

שלום אתי,

התשובה הקצרה היא שווסת החום (תרמוסטט, בלעז) של המזגן לא עובד בדיוק כמו שאת חושבת. מזגן שמכוון ל־16 מעלות לא באמת מביא את הבית לטמפרטורה הזו. יש מכשירים מתוחכמים יותר ופחות, אך ככלל הווסת עושה דבר פשוט: מפסיק את פעולת המזגן כשהוא מגיע לטמפרטורה שנקבעה. זה נכון גם בתנורי בישול. אנשים מכוונים את וסת החום למקסימום מתוך מחשבה שכך התנור יתחמם מהר יותר. אבל התנור מתחמם במהירות קבועה, הווסת רק אומר לו מתי להפסיק.

כשאת מכוונת את המזגן ל־25 מעלות, הוא מפסיק לעבוד ברגע שהמדחום שלו מגיע ל־25 מעלות, בלי קשר לטמפרטורה בשאר הבית. המדחום הזה לא תמיד מדויק, והוא תמיד נמצא קרוב למזגן, איפה שהכי קר. ואם עדיין חם, אנחנו מורידים עוד. רוב המזגנים לא יכולים להגיע ל־16 מעלות בקיץ, ואם מכוונים אותם לכזו טמפרטורה הם פשוט ממשיכים לעבוד עד שמכבים אותם. לפעמים זה בדיוק מה שנדרש.

ועדיין, יש לנו נטייה לחמם מדי בחורף ולקרר מדי בקיץ. כשחורף, אנשים רוצים שיהיה להם חם, וכשקיץ הם רוצים את ההפך. סערה שמשתוללת בחוץ יכולה לפתח בך סלחנות כלפי טיפת זיעה שמתנוצצת על מצחך בפנים. אבל זה יותר מורכב.

המזגן הוא סמל לאחד הנצחונות הגדולים של המין האנושי - כיבוש הסביבה. לא רק שאנו חיים במחסה מוגן מגשם, שמש וטורפים, אנו יכולים להתעלם מהחום והלחות. אני בטוח שהאדם הקדמון התרגש כשהצליח להביא אש למערתו. פלא שגם אני חש קמצוץ גאווה כשקריר ונעים לי אף שבחוץ חום אימים?

הנטייה הזו מוקצנת במבנים ציבוריים, שבהם נהוג להקפיא לציבור את הישבן. יש לכך כמה סיבות. אחת היא שהקור הקיצוני מפתה את הקהל המיוזע שעובר ליד הדלת הפתוחה ומקבל משב מרענן. אחרת היא שמי שמפעיל את המזגן הוא לא זה שמשלם את חשבון החשמל.

אבל מתחת להכל, שליטה בטמפרטורה היא גם סמל סטטוס. זה לא דבר חדש. סבתי היתה יכולה לתאר בית עשירים במילים "אצלם, אפילו כשהיה חורף היו מזיעים". אולי זה מסביר למה אנשים שהולכים לסרט בקיץ צריכים לקחת סוודר. ככל שבית הקולנוע יוקרתי יותר, כך הוא גם קר יותר. למה? כי אנחנו יכולים להרשות לעצמנו. סתיו נעים.